ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין התכנסה לדיון נוסף על הצעת חוק שירות ביטחון – שילוב לתמידי ישיבות. בעקבות ההודעה אתמול על כך שביום ראשון יצאו צווי זימון בצו ראשון למיועדים לשירות מקרב המגזר החרדי, ביקש יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין, לקבל עדכון על מספר הצווים, למי בדוק הם יוצאים ועל פי אילו קריטריונים. לאחר שלא נענה קבע למחר דיון המשך. "אני מצפה מנציגי צה"ל להגיע עם תוכנית מפורטת ולהציג מספרים מדויקים", הודיע.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין בישיבה. 17 ביולי 2024 (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ)

לא נקב במספרים למרות שנשאל על כך שוב ושוב ואמר: "אני אדע רק מחר בערב את המספר אחרי שנשקלל את כל הנתונים ואז נדע כמה צווים יצאו." יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין הגיב: "אני לא מבין מה היה כל כך דחוף להודיע אתמול שיצאו אלפי צווי גיוס לחרדים, כשהיום מתברר שאין שום תכנית ואין שום מספרים. אני מודיע כי מחר יתקיים דיון המשך.

תא"ל שי טייב, רח"ט תומכ"א אמר: "מה שמוביל אותנו בהוצאת הצווים זה שאנחנו רוצים להצליח בגיוס הזה, להביא אנשים לשירות קרבי ושירות משמעותי, למצות נכון את הקיבולת שיש בלשכות, ולוודא שאנחנו יכולים לקלוט אותם בצורה נכונה. אני מחויב לתת התראה של 45 יום ומדובר באוכלוסייה שאולי תצטרך יותר זמן ואולי גם לעבור גם איזה שהיא הכנה, לכן כדי להתכנס למספר של 3,000 מגויסים נוספים, חייבים להתחיל את התהליך.

חברי האופוזיציה בדיון ועדת החוץ והביטחון. 17 ביולי 2024 (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ)

"החלוקה בין הקריטריונים תלויה בשלל מרכיבים, שטרם אושרו. הקריטריון המכווין הראשון הוא תמהיל הגיל. אנחנו רוצים לייצר יחס גבוה בין כמות הזימונים, לבין ההתייצבויות, לבין גיוס בפועל לבין שירות אפקטיבי. אם אני אוציא זימונים בצורה לא חכמה, גם אם אני אצליח לחייל אותם, השירות שלהם לא יהיה אפקטיבי והם לא יענו על הצורך. הפעולה ביום ראשון מתייחסת ל3000 שאנחנו יודעים לקלוט ולמיין ולשבץ. ככל שנצליח להיות מדויקים יותר, זה יאפשר לנו להיות יותר אפקטיביים."

תא"ל רלי מרגלית מאגף המבצעים הוסיף: "הרמטכ"ל כבר נתן את ההנחיה לפתיחת לשכת גיוס חרדית ואנחנו נעשה את זה הכי מהר שאפשר. אנחנו מדברים על יריית הפתיחה ביום ראשון, ברגע שיהיו האישורים של הרמות הממונות והאישורים המשפטיים, כל התבחינים והמספרים יפורסמו. אנחנו פועלים על פי חוק, במהירות האפשרית, אל מול הצורך המבצעי ורצון להצליח בתהליך."

סא"ל לורה הלר, מהייעוץ המשפטי של אכ"א: "אנחנו נמצאים במצב שיש חוק שקובע שאנחנו צריכים לגייס ויש פסיקת בגץ שהבהיר את החובה הזו. בנסיבות האלה אנחנו צריכים להתחיל לגייס, בחלוף 76 שנה זה משהו מורכב, לכן צה"ל עשה עבודת מטה, גיבש את העקורונת שלפיהן הוא יוכל לפעול כדי לגייס את האוכלוסייה. ברור שיש משאבים מוגבלים.

"מרגע שבגץ קבע שאין יותר אוכלוסייה ייחודית אנחנו צריכים לפעול לגיוס אותה אוכלוסייה ויש לנו משאבים מוגבלים. הדברים ייקחו זמן ולכן צריך להתחיל מנקודה כל שהיא, ומתחילים בהתאם לצרכים של כח האדם של צה"ל.

"בעקבות עבודה מטה שנערכה, הציגו את ההתחייבות הראשונית של המדינה לגייס 3000 התחייבות ראשונית. השנה נפרשת ואי אפשר לגייס את כולם ביום אחד ולכן צריך להתחיל. סדר הקריאה לגיוס נגזר מהצרכים הצבאיים של צה"ל, בהמשך ייקראו גם האחרים."