יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר בפתח ישיבת סיעתו כי "לא נאפשר לנהל הפיכה משטרית בחסות מלחמה. זה גם איום וגם הבטחה".

על ההסדרה מול לבנון אמר: "אחרי השבעה באוקטובר עלינו לפעול מול איומים ישירים וגם מול התעצמות, כמו בשטח A".

דבריו המלאים:

"היהירות, שכרון הכוח, הזלזול, והזחיחות חזרו. ההפיכה המשטרית על השולחן. איך אני יודע? כי ארגוני הביטחון שטובים כדי להוביל את הניצחון במלחמה הם חלק מהדיפ סטייט. כי היועמ"שית הפכה לבעיה של מדינת ישראל. כי התקשורת חופשית מדי. זה נגמר רע מאוד בפעם הקודמת, זה יגמר רע מאוד גם הפעם.

"אני קורא לראש הממשלה – נכון שלקיחת אחריות זו לא המומחיות שלך. אבל זה הזמן לקחת אותה ומהר. אל תגיד שלא הוזהרת. החזרת השיח המשסה, השבת ההפיכה המשטרית – הם סכנה ברורה ומיידית גם היום. עצור את הדהרה לשם לפני שזה יגמר באסון.

"רוב העם, לא רוצה בקריעה של החברה. בטח לא כשלוחמינו בחזיתות. לשם אתם לוקחים אותנו. לא נאפשר לנהל הפיכה – בחסות מלחמה. זה גם איום וגם הבטחה. נעשה הכול לפי חוק ובלי סרבנות – אבל לא נשתוק אם יבקשו בחסות המלחמה לשנות את פני המדינה.

"בהקשר להסדר המסתמן עם לבנון, אני מבקש קודם כל לחזק את כוחות הביטחון על לחימה עיקשת, רוויית הישגים, עם הפגנת יכולות חסרות תקדים. זאת לצד מחירים כואבים של חללים ופצועים, של משפחות שנמשיך ללוות ולחזק. מבלי להיכנס לכל פרטי ההסדר המסתמן, חשוב שדבר אחד יהיה ברור מעל לכל ספק: עם או בלי הסדר – רק צה"ל ישמור על תושבי הצפון. לא יוניפי"ל ולא צבא לבנון.

"אחרי השבעה באוקטובר צריך להיות ברור: עלינו לפעול מול איומים ישירים וגם מול התעצמות. כמו בשטח A – צה"ל חייב לפעול בכל מקום שנוצרת סכנה מוחשית ומיידית לתושבינו ויישובנו. המבחן שלנו, יהיה בהפרה הראשונה. אסור שנחזור לעידן המשוואות.

"את ההישגים הצבאיים חייב לתרגם להישגים מדיניים – גם בחופש הפעולה, וגם בהסתכלות ארוכת טווח. יש לנו אפשרות להציע למדינת לבנון עתיד טוב יותר. חבירה לברית המתונים במקום לציר הרשע. חבירה לשגשוג במקום לגחמות הפנאטיות של איראן.

"ללבנון יש הזדמנות להקיא מתוכה את חיזבאללה ולהרחיק ממנה את איראן, ולהצטרף להסכמי הנורמליזציה. אחרי ההסדר, עלינו לעבור מהפסקת אש – לשותפות אינטרסים. בלי מעשה מדיני ואכיפה ביטחונית קשוחה – ההישג הצבאי ישחק והסבב הבא יהיה רק עניין של זמן.

"נתניהו בולם מזה קרוב לשנה מהלכים להחלפת שלטון החמאס. כל ניסיון לקדם את תוכנית "היום שאחרי", נבלם בסיסמאות שמגדילות מכירת כובעים, ולא מביאות הישגים. היינו צריכים להיות עכשיו עם חלופה לשלטון החמאס – במקום לאפשר לה להתפרנס מחלוקת המזון והסיוע. והאמת היא, שנכון להיום, בעזה כבר אין מלחמה, יש פעילות מבצעית פחות מאשר ביהודה ושומרון. יכולנו כבר מזמן להציל חטופים ולשוב להילחם. להתקדם ולהשיג את מטרות המלחמה.

"היום לפני שנה השבנו הביתה את הילה רותם, אמילי הנד, מיה רגב, נעם ועלמה אור, שירי ונגה וייס, שרון ונועם אביגדורי, שושן הרן, ועדי, יהל ונווה שוהם. שנה אחרי, הגיע הזמן להחזיר את טל, אביהם של יהל ונווה. להביא לקבורה בבית את דרור, אביהם של נעם ועלמה. ויחד איתם להשיב הביתה את כל האבות, החיילות והחיילים, וכל בני המשפחה שעדיין שם. הגיע הזמן לקחת יוזמה, להחליף את שלטון חמאס, ולהשיב את חטופינו. איבדנו רבים כל כך – אסור לחכות עוד".