נשיא המדינה יצחק הרצוג, אמר בטקס האזכרה הממלכתי לראש הממשלה דוד בן גוריון: "אני מודאג מאד מהתהוותו של גל חקיקה דרמטי בכנסת הנוגע ליסודות הדמוקרטיים שלנו: לבתי המשפט, למערכת המשפט, לאכיפת החוק, לזכויות אזרח בבחירות ובכלל, לעצמאות התקשורת, האקדמיה וכן הלאה".

נשיא המדינה יצחק הרצוג, נושא דברים בטקס האזכרה הממלכתי לראש הממשלה דוד בן גוריון. 8 בדצמבר 2024 (צילום: חיים צח/לע"מ)

עוד אמר הנשיא:

אנחנו חייבים להבין את האתגר העצום שעומד בפנינו, והאמת היא שאני מודאג מאד ממה שקורה לנו לאחרונה. בימים ובשבועות האחרונים אנחנו נחשפים לעימותים אלימים ובלתי-נסבלים במרחב הציבורי הישראלי. אלימות מילולית ופיזית חמורה ביותר נגד משרתי ציבור ונבחרי ציבור – שהיא ההיפך הגמור מכל מה שממלכתיות צריכה להיות.

גיניתי ואני מגנה בכל תוקף כל מעשה כזה של אלימות, ואני דורש מכל מי שידו בהתבטאויות ובמעשים הנפשעים הללו – לחדול מיד. לגלות אחריות, לנהוג בממלכתיות, ולהנמיך את הלהבות, לפני שחבית חומר הנפץ הזאת תתפוצץ על כולנו. באותו הקשר – של ערעור הממלכתיות הישראלית במובנה הרחב יותר, אני מודאג מאד מהתהוותו של גל חקיקה דרמטי בכנסת הנוגע ליסודות הדמוקרטיים שלנו: לבתי המשפט, למערכת המשפט, לאכיפת החוק, לזכויות אזרח בבחירות ובכלל, לעצמאות התקשורת, האקדמיה וכן הלאה.

שיהיה ברור: המבנה החוקתי של מדינת ישראל לא מושלם. אמרתי זאת שוב ושוב בשנים האחרונות. יש הרבה מה לשפר בתחומים רבים, במערכות היחסים בין הרשויות, וגם בזכויות האדם והאזרח. ובהם גם זכויות נחקרים ובחשש המתמשך לפגיעה בהן, אבל היינו חייבים ללמוד, לכל המאוחר בשבעה באוקטובר – שהכנעות וכיפופי ידיים הם לא הדרך.

ואנחנו חייבים להבין עכשיו, בדחיפות, שלא זה הזמן. כל טלטלה לא-אחראית של המארג הדמוקרטי העדין שבנינו כאן; כל עיסוק לא-זהיר בסוגיות הליבה הכי יסודיות שלנו; כל פרימה שלא-לצורך של הממלכתיות והלכידות הישראלית – ובמיוחד עכשיו, בעיצומה של המלחמה – הם איום על החוסן הלאומי שלנו ועל הלכידות שלנו.

מהלכים כל כך משמעותיים, חייבים להיעשות בשיח רחב ומעמיק, במתינות, בהקשבה, בכובד ראש. תוך הבנה של כלל ההיבטים, תוך שמיעת כל הצדדים וכל הכאבים והחששות. תוך הקפדה יתירה על החוק, על הדמוקרטיה, על זכויות האדם והאזרח, ועל הממלכתיות הישראלית.

אני קורא לכולם – לנבחרי הציבור, למנהיגיו ולנציגי כלל רשויות השלטון: הקשיבו למשפחות השכולות. הקשיבו לציבור שכמה לממלכתיות ולשותפות. זיכרו את הלוחמים בחזית, זיכרו את המשפחות השכולות. שבו זה עם זה, הקשיבו זה לזה, הבינו זה את זה. הורידו את הלהבות ועשו הכל כדי להגיע להבנות ולהסכמות. זה אפשרי, וזה קריטי".