ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם במסגרת קבלת פנים לנשיא פרגוואי סנטיאגו פניה, שהגיע לביקור בישראל כדי להעביר את שגרירות ארצו להר חוצבים בירושלים.

בפתח נאומו התייחס נתניהו לטבח 7 באוקטובר, ואמר: "לפני כשנה וחודשיים תקפו אותנו באכזריות. פשעיהם אינם ניתנים לתיאור בשפת אנוש. הזוועות שבוצעו בנו – הנוראות מאז השואה. לאויבים השבנו מלחמה ואנחנו גובים מהם מחיר כבד על תוקפנותם המזעזעת. אנו מפרקים את הציר והעולם נדהם מגבורת חיילינו.

"ישנם רבים שמסובבים את הגב ומעדיפים לשתוק. אתה, סנטיאגו, מנהיג אמיץ וחדור יושרה. בחרת שלא לעמוד מן הצד, וההיסטוריה תזכור את מי שהתייצב לימין ישראל בשעתה הקשה. אנחנו נזכור, והעולם יזכור, כי המלחמה שלנו היא גם מלחמתם של כל העמים החופשיים".

נתניהו רמז כי יש חזית חדשה מול סוריה: "הביקור החשוב שלך, אדוני הנשיא, בעיצומה של מלחמה קיומית שאנחנו מנהלים בשבע חזיתות נגד מבקשי נפשנו, ייתכן שהצטרפה עוד חזית, הביקור הזה ראוי להערכה מיוחדת. במהלך המלחמה התרגשנו מעומק ליבנו כששמענו אותך אומר, 'תמיד אעמוד לצד ישראל, לא משנה מה המחיר'".

נאומו המלא של נתניהו:

מכובדיי כולם, אבל בראשם הנשיא פניה, ידידי היקר סנטיאגו, ורעייתו לטיסיה עם המשלחת הנכבדה מפרגוואי, יו"ר בית הנבחרים, כולם – ברוכים הבאים לישראל, ברוכים הבאים לירושלים.

הביקור החשוב שלך אדוני הנשיא, בעיצומה של המלחמה הקיומית שאנחנו מנהלים ב-7 חזיתות נגד מבקשי נפשנו – ייתכן שנוספה עוד חזית – הביקור הזה ראוי להערכה מיוחדת.

במהלך המלחמה התרגשנו מעומק ליבנו כששמענו אותך אומר: "תמיד נעמוד לצד ישראל, לא משנה המחיר. כי זהו הצד הנכון של ההיסטוריה".

ואכן, זה לא תמיד קל לנקוט עמדה ערכית. ישנם רבים שמסובבים את הגב. ישנם רבים שמעדיפים לשתוק. ישנם רבים שעוברים לצד השני. "זה לא הסכסוך שלנו" – הם חושבים. אבל אתה, סנטיאגו – כמנהיג אמיץ, חדור יושרה, נחוש, יוזם, נמרץ – אתה בחרת שלא לעמוד מן הצד. ההיסטוריה תזכור את מי שהתייצב לימין ישראל בשעתה הקשה. אנחנו נזכור – והעולם יזכור. כי המלחמה שלנו – היא גם מלחמתם של כל העמים החופשיים.

מולנו עומדים אויבים צמאי דם, קנאים, ברברים. לפני שנה וחודשיים הם תקפו אותנו באכזריות מחרידה. האמת היא שהפשעים הנתעבים שלהם אינם ניתנים לתאור בשפת אנוש. גם אחרי שרואים את הסרט הנורא, הוא רק נותן תמצית. זה חלק מזערי של הזוועות האלה, שבוצעו בנו, הזוועות הנוראיות ביותר שבוצעו ביהודים מאז השואה.

לאויבים האלה השבנו מלחמה-שערה. אנחנו מכים בהם בעוצמה. אנחנו גובים מהם מחיר כבד ביותר על תוקפנותם המזעזעת. אנחנו מפרקים את הציר, ציר הרשע של איראן. העולם נדהם ומעריך את הגבורה של חיילנו, את הנחישות שבפעולתנו ואת התוצאות של הלחימה שלנו.

אנחנו מקווים שלא תפתחנה זירות חדשות. אבל לא פחות משמעותי מכך – אנחנו מגינים על ערכי החופש, על ערכי הסובלנות, הקידמה, הנאורות וכבוד האדם.

מכובדי הנשיא,
הידידות הוותיקה בין פרגוואי לישראל מקבלת היום משנה-תוקף. היא מקבלת זאת תודות לך. לידידות אמיצה זו שורשים בני עשרות שנים. תמיד נוקיר את העובדה שפרגוואי תמכה בהקמת המדינה היהודית ב-1947. כמה שנים קודם לכן, כדאי להזכיר גם זאת, דרכונים של פרגוואי סייעו להציל מאות רבות, אפילו אלפי יהודים מציפורני גרמניה הנאצית. אני יכול להגיד לכם שביניהם כלולים גם בני משפחתו של חמי ז"ל, שמואל בן ארצי, שנמלטו לפרגוואי, קיבלו שם מקלט, התבססו שם. אנחנו זוכרים את זה. כפליטים נרדפים שידעו תלאות איומות, הם סוף-סוף מצאו קרקע יציבה מתחת לרגליהם. אנחנו לעד נהיה אסירי-תודה על כך לעם בפרגוואי.

למרות שאלפי קילומטרים מפרידים בין ישראל לפרגוואי, שני העמים שלנו מרגישים אהדה זה לזה. פרגוואי ידועה בחום של כל תושביה. האזרחים שלכם, אדוני הנשיא, מתאפיינים בשמחת חיים, בלבביות טבעית, בהכנסת אורחים, באהדה לאדם באשר הוא, באהדה ליהודים. פרגוואי נשלטה במשך מאות שנים על ידי אחרים. ולמדתי גם באמצעותך, וגם אחר כך בדברים שקראתי, על התלאות האיומות שעברתם, שאולי אינן ידועות באנושות כמו התלאות שאנחנו עברנו, אבל עברתם דברים מאוד מאוד קשים, ויכולתם להם. אתם השכלתם לשמור על תרבות ייחודית אותנטית וגם להשיג את עצמאותכם. למיטב זיכרוני, יום העצמאות של פרגוואי ויום העצמאות של ישראל חלים באותו תאריך – ב-14 במאי.

בו בזמן אני יודע שבפרגוואי רבים-רבים שואבים השראה תרבותית ודתית מהסיפור הלאומי שלנו – עם ישראל, עם התנ"ך. עוד בזמנים קדומים קמו לנו אישים מופלאים – האבות והאימהות, הנביאים והמלכים, גיבורים ואנשי חיל. עמדנו מול כוחות עצומים. מעצמות זרות ביקשו לדכא אותנו, כפי שדיכאו אתכם. צוררים חסרי-רחמים ניסו לרמוס אותנו. אלא שעמנו מעולם לא נשבר, מעולם לא הרים ידיים. רוח כבירה פיעמה בנו אז, רוח כבירה פועמת בנו היום.

אופי חזק ועיקשות רצופה הביאו אותנו להכריז: "לא אמות, כי אחיה" כך כתוב בספר תהילים. בשבת הקרובה, כפי שאמרת היו"ר, נקרא בתורה על מאבקו של יעקב אבינו בכוח חזק מאוד שבו הוא נאבק. המאבק בנחל יבוק נמשך כל הלילה עד עלות השחר. לבסוף יעקב הוכרז כמנצח, ושמו הוחלף ל"ישראל". מורשת זו – של התגוששות עם כוחות חזקים – עוברת כחוט השני לאורך תולדותינו.

כשארצנו אבדה לנו, איבדנו גם את היכולת לשלוט בגורלנו. הפכנו לחסרי ישע, חסרי מגן. אבל לא איבדנו תקווה, תקווה לשוב למולדתנו, לחדש בה את ריבונותנו. ומתחילת המאה ה-19 התחיל להתחולל הפלא הגדול: חזרנו למולדתנו, קיבצנו גלויות, בנינו מחדש את ארצנו, השגנו את תקומתנו, ביססנו את השליטה בגורלנו.

המפוכחים בין אבות הציונות לא חשבו שעם הקמת המדינה היהודית האנטישמיות תיעלם כליל. הם הניחו שגם כשנשיג את הריבונות הנכספת – ההתקפות עלינו לא ייפסקו. ובזה הם צדקו.

ההתקפות על מדינת ישראל אכן לא השתנו. אבל מה שכן השתנה היא היכולת שלנו להתנגד ולהשיב מלחמה-שערה לדורשי רעתנו. חיילינו ומפקדינו הגיבורים אוחזים בנשק המגן כדי להיפרע מכל מי שפוגע בנו, וכדי ליצור את התנאים להחזרת חטופינו היקרים הביתה.

אדוני הנשיא, סנטיאגו ידידי היקר, ישראל נטועה בלב המזרח התיכון. זהו מרחב פראי, מרחב סוער וגועש. דווקא בשל כך, איננו מרפים ממשימותינו ולו גם לרגע אחד. בצד ההגנה על מדינתנו בנינו כלכלה, בנינו טכנולוגיה, בנינו מערכות מדע ורפואה, מערכות חינוך ותחבורה. אנו יונקים כוח מן העבר, פועלים בתנופה בהווה, ומבקשים לאחוז בעתיד, לעצב את העתיד.

‏We are absolutely committed to seize the future and shape it with our friends.

אנחנו עושים זאת בשיתוף פעולה עם ידידינו ברחבי העולם, כולל עם פרגוואי בהנהגתך.

בביקורך זה נוסיף נדבכים חשובים לבניין הקשרים המתפתחים בין פרגוואי וישראל. אנחנו רוצים, ואנחנו יכולים, להשיג דברים גדולים יחד: בביטחון, בכלכלה, במסחר, במדע, בטכנולוגיה, באנרגיה, בחקלאות, גם בתיירות – בהרבה מאוד תחומים.

אני חייב להגיד לך, סנטיאגו, כולנו מתפעלים, ואני מתפעל, מהאנרגיות ומהכישרון שהבאת איתך לכס הנשיאות בפרגוואי. אתה משקיע מאמצים בלתי-פוסקים לקדם את מדינתך: לפתח את כלכלתה, להעלות את רמת החיים, להצעיד את פרגוואי לאופק בהיר של הצלחה. ישראל רוצה מאוד לסייע לכם. אנחנו איננו שומרים את פירות הקידמה רק לעצמנו, אנחנו חולקים אותם עם ארצות אחרות, כדי להיטיב גם עם ידידינו, גם עם האנושות כולה.

לצד שורת ההסכמים שנחתום עליהם, בביקור הזה קורה דבר לא-פחות מרכזי: ההבטחה האמיצה שלך, ידידי הנשיא, להעביר את שגרירות פרגוואי לירושלים קורמת עור וגידים, ואתה ראוי לכל ברכה על זה. מחר נחנוך יחד את שגרירות פרגוואי בבירתנו הנצחית – וזה יקרה לא בפעם הראשונה, אלא בפעם השנייה.

לפני שבע שנים הכיר נשיא ארה"ב הנבחר, ידידנו דונלד טראמפ, בירושלים כבירת ישראל. כמה חודשים לאחר מכן הוא העביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. בעקבות זאת הלכו מדינות נוספות – ובהן פרגוואי. פתחתם לראשונה את השגרירות בירושלים, ב-2018. בשלב מסוים קרתה תקלה מסוימת. הדברים קיבלו תפנית אחרת, אבל יחד התגברנו גם על מכשולים אלה. לא מכבר אנחנו פתחנו מחדש את שגרירות ישראל באסונסיון, ומחר שוב נפתח את שגרירות פרגוואי בירושלים.

הצעד הזה מבטא הכרה באמת היסטורית: ירושלים היא בירתו של עם ישראל – ושלו בלבד – כבר למעלה מ-3,000 שנים מאז הכריז עליה כך המלך דוד. גם כששלטו כאן ממלכות זרות, אף אחת מהן לא הפכה את ירושלים לבירתה. רק אנחנו, בני העם היהודי, שמרנו אמונים לירושלים במשך כל הדורות – בגעגוע, בתפילה, באמונה. "בשנה הבאה בירושלים הבנויה" – את זה יהודים אמרו בגלות בבל, את זה הם אמרו בתימן, את זה הם אמרו בפולין, את זה הם אמרו גם בפרגוואי.

ואני רוצה להוסיף: לפני 57 שנים איחדנו את ירושלים, והיא לא תחולק יותר. ירושלים תשאר מאוחדת לעד תחת ריבונות ישראל. בזכות ישראל הדמוקרטית אנחנו מבטיחים, אנחנו ולא אחר, חופש הפולחן של מאמיני הדתות השונות בירושלים. אם אנחנו לא היינו כאן, אם אנחנו לא נהיה כאן – הקנאים שמביאים מוות, הרס וחורבן לכל רחבי המזרח-התיכון, הם יהיו כאן. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. ישראל תשמור בעזרת ה' על ירושלים המאוחדת לדורי דורות.

כאיש אמת, סנטיאגו, אתה יודע שהיהדות התחילה בירושלים, ואתה יודע שהנצרות התחילה בירושלים. פתיחת השגרירות שלכם כאן תפיץ את האמת הזאת למרחקים. אבל לא רק השגרירות החדשה מבטאת אמת כבירה. ידידי הנשיא, אני מודה לך על התייצבותך בשירות האמת – כדי להפריך עלילות שקר וכזב המוטחות בישראל חדשות לבקרים.

הדוגמה האחרונה היא ההחלטה השערורייתית, האנטישמית, בבית-הדין הפלילי בהאג להוציא צווי-מעצר נגד מנהיגי ישראל, וייתכן בהמשך גם נגד חיילי ישראל, שמגינים על המדינה שלנו מפני אויביה. אנחנו אלה שמתגוננים מפני כוחות האופל שמבצעים פשעי מלחמה – ודווקא אותנו מאשימים באופן כוזב בפשעים כאלה. איזה אבסורד, איזו בושה.

לשמחתנו, אתה סנטיאגו, יוצא באומץ נגד השקר ובעד האמת. עמדה זו צריכה לקבל ביטוי בכל הפורומים הבינלאומיים. אני יכול להבטיח לך שאנחנו נוסיף להיאבק בעוז לטובת האמת, ובמקביל ניאבק בעוז בקמים עלינו לכלותנו. ישראל תמשיך לרסק את שלוחות הטרור של ציר הרשע בהובלת איראן. נגן על קיומנו, נבטיח את עתידנו ונחתור לכונן יחסי שלום עם כל מי שרוצה לחיות איתנו בשלום.

ידידי הנשיא, לפני שבע שנים, ב-2017, יצאתי לביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי מכהן באמריקה הלטינית. מטרת המסע הייתה לפתח את יחסי הגומלין הדיפלומטיים והכלכליים בין ישראל למדינות מרכז- אמריקה ודרום-אמריקה. המסע נחל הצלחה רבתי. היו לו תוצאות חשובות מאוד. ביקרתי בארצות שונות, נפגשתי גם עם נשיא פרגוואי דאז, אף שלצערי לא יצא לי לבקר בפרגוואי עצמה. אני שומר את האפשרות הזו. אני בהחלט מצפה לכך, כי שמעתי רבות על ארצכם הנפלאה.

אני גדלתי בירושלים בתור ילד, ומשנות ילדותי אני זוכר את הופעותיה בישראל של להקת-הזמר האגדית "לוס פרגוואיוס", הלהקה השאירה פה רושם עצום. שמעתי גם רשמים רבים מפי תרמילאים ישראלים, שמטיילים באלפיהם בדרום-אמריקה. רבים מהם מתרפקים על עושר הנופים של פרגוואי: אסונסיון התוססת, ערבות הגראן-צ'אקו העצומות, ריו-פרגוואי כערוץ-שיט מרכזי.

ואני חייב להגיד לך את זה, כמובן, הכדורגל: לנבחרת פרגוואי יש אצלנו מעריצים רבים, שצופים באדיקות במשחקי ה"קופה אמריקה" והמונדיאל. לצערי, אני לא יכול להקדיש לזה הרבה זמן עכשיו, אבל כולנו מטים אוזן ועין. כששתי הנבחרות שלנו התמודדו בקיץ במשחקים האולימפיים בפריז – אתם ניצחתם. אבל היום – כאן בירושלים – כולנו מנצחים. שיתוף הפעולה המתהדק בינינו יביא את הידידות בינינו לשיאים חדשים.

סנטיאגו ידידי,
אני מברך אותך, ואת הפמליה שלך. תודה לכם, חברים.
‏gracias amigos,
ויוה פרגוואי, ויוה ישראל, היו ברוכים כולכם בארצנו".