יו"ר הדמוקרטים וסגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף במיל' יאיר גולן, במסיבת עיתונאים מיוחדת: "אין מנוס אלא לומר את המילים במפורש: יש בלשכת ראש הממשלה חשד לבגידה שחייבים לבדוק אותו".

עוד הוסיף גולן: "החשיפה האחרונה אינה עוד מחדל, היא לא עוד אירוע שחיתות ושערורייה פוליטית וגם לא טעות בשיקול דעת – מדובר בעדות לכאורה לקשר עסקי, כספי, אישי, בין לשכת ראש הממשלה למדינת האויב לפני ותוך כדי מלחמה".

"יועציו הקרובים ביותר של נתניהו – אנשים מתוך הלשכה הכי חשובה במדינת ישראל – שקיבלו על פי החשד תשלומים, קיימו קשרים, עשו עסקים עם המדינה שמימנה את חמאס, מדינה ששליטה רואה בשיח' קרדאווי, אנטישמי מוצהר ושונא ישראל מובהק, את המורה הרוחני שלו".

בסיכום דבריו קרא גולן לראש שב"כ וליועמ"שית לפתוח בחקירה פלילית בעוון בגידה: "בשנה וחצי האחרונה דרשנו מהלוחמים שלנו אומץ לצאת לקרב ולהגן על ביטחון ישראל. עתה אותו אומץ נדרש גם מאיתנו – מנהיגי הציבור ושומרי הסף – אומץ להילחם על המדינה מבפנים. אני קורא לראש השב"כ וליועצת המשפטית לממשלה: אל תחששו ממכונת הרעל ואל תהססו. חקרו את הפרשה החמורה הזו עד תום.

"לכל אנשי המערכת הפוליטית – לחבריי באופוזיציה, לכל ראשי המפלגות: עלינו להבין את משמעות האירוע והרגע הקשה הזה. זה לא עניין של אופוזיציה או קואליציה. זה לא עוד עימות פוליטי. זו סכנה ברורה ומיידית לביטחון ישראל. על כולנו להתייצב בצד ההגנה על הביטחון. הגנה על חיי החטופים, החיילות והחיילים ואזרחי ישראל. זו חובתנו הראשונה וזו אחריותנו העליונה".

הדברים המלאים:

"ב-7 באוקטובר התעוררנו אל אסון שאין לו תקדים. מאות אזרחים נטבחו, נאנסו, נשרפו חיים בבתיהם. משפחות שלמות נמחקו, ילדים נרצחו בזרועות הוריהם, 251 ישראלים נחטפו אל התופת של עזה. שנה וארבעה חודשים עברו, ו-76 חטופים עדיין שם, מוחזקים בחושך, בכלובים, מורעבים, מעונים, חווים גיהינום יומיומי.

ולמרות כל זאת, למרות הכאב והשבר – יש אמת אחת שאי אפשר לברוח ממנה: חמאס לא ביצע את הטבח הזה לבדו. מישהו היה שם מאחוריו, וזו קטאר.

קאטר היא הבנק של חמאס. קטאר היא מקור המימון של חמאס. קטאר העבירה עד המלחמה 1.8 מיליארד דולר לחמאס. הכסף הקטארי בנה את מנהרות חמאס, קנה את אמצעי הלחימה של חמאס, אימן את יחידות חמאס, ואִפשר את הזוועה של השבעה באוקטובר.

אבל קטאר לא רק מימנה את חמאס – היא גם סיפקה לבכיריו כמו אסמאעיל הנייה וחאלד משעל מקלט. קטאר היא זו שמעניקה את הגיבוי הפוליטי, הדיפלומטי והכלכלי לארגון הטרור הרצחני ביותר שישראל התמודדה איתו אי פעם.

ואז אנחנו מגיעים לחשיפה האחרונה מהשבוע, שאסור לנו להישאר אדישים אליה.

החשיפה האחרונה אינה עוד מחדל, היא לא עוד אירוע שחיתות ושערורייה פוליטית וגם לא טעות בשיקול דעת – מדובר בעדות לכאורה לקשר עסקי, כספי, אישי, בין לשכת ראש הממשלה למדינת האויב לפני ותוך כדי מלחמה.

אין מדובר בלוביסט קטן. מדובר ביועציו הקרובים ביותר של נתניהו – אנשים מתוך הלשכה הכי חשובה במדינת ישראל – שקיבלו על פי החשד תשלומים, קיימו קשרים, עשו עסקים עם המדינה שמימנה את חמאס, מדינה ששליטה רואה בשיח' קרדאווי, אנטישמי מוצהר ושונא ישראל מובהק, את המורה הרוחני שלו.

בכל שנותיי כמפקד סיכנתי את נפשי ואת חיי חייליי תוך מילוי הנחיותיו של דרג מדיני. לא תמיד חשבתי שהיעדים מציאותיים ושההנחיות מדויקות וברורות דיין, אבל מעולם לא פקפקתי במידת הרצינות, האחריות והנאמנות של נותני הפקודות. גם אם נעשו שגיאות, הן נעשו באמונה מלאה כי ההנחיות משרתות באופן מיטבי את טובתה וביטחונה של ישראל.

אבל היום הפרשה החמורה הזו שלפנינו מטילה צל כבד על יסודות האמון הזה שהוא כל כך חיוני ביחסים שבין דרג מדיני לדרג צבאי ובין ראש ממשלה לבין העם השולח את בניו ובנותיו לסכן את חייהם.

איך אפשר לדעת שההחלטות שהתקבלו במלחמה התקבלו משיקול ביטחוני נקי? איך אפשר להיות בטוחים שההתנהלות בסוגיית החטופים לא הושפעה ומושפעת משיקולים זרים? אולי מי ממקורבי נתניהו נסחט, אולי הצחנה מגיעה לראש הממשלה עצמו?

במדינה מתוקנת, החשיפה הזו הייתה מביאה להדחה מיידית של כל המעורבים ולפתיחת חקירה פלילית נגד כל הנוגעים בדבר. אבל שלושה ימים עברו מאז שהתפוצצה הפרשה – ואין תשובות, אין שקיפות. נתניהו לא מספק הסברים, אולי כי אין לו הסברים.

ולכן, אני אומר זאת בצורה ברורה: כשמדינה נמצאת במלחמה, והיועצים הקרובים ביותר של ראש הממשלה קיבלו או מקבלים כסף ממדינת אויב שמימנה את חמאס – זו עבירה ביטחונית חמורה ביותר. בנסיבות האלה, אין מנוס אלא לומר את המילים במפורש: יש בלשכת ראש הממשלה חשד לבגידה שחייבים לבדוק אותו.
אני חוזר ואומר את המילים הקשות: מדובר בחשד לעבירת בגידה.

על כן –
כל המעורבים בפרשה הזו חייבים להיות מושעים מיידית.
כל אנשי לשכת ראש הממשלה שהיו בקשר עם קטאר חייבים להיחקר מייד.
וחייבים לחקור את נתניהו עצמו.
השאלה היא לא רק מי קיבל כסף – אלא האם גם נתניהו עצמו קיבל. כמה? על מה? מה הוא נתן או הבטיח בתמורה?

כי יש רק שני תרחישים אפשריים: או שנתניהו שלט בכל המתרחש בלשכתו, ואז הוא אחראי – או שהוא לא שלט, ואז הוא לא כשיר לכהן בתפקידו. בשני המקרים ברור שהוא לא יכול להמשיך מבלי להיחקר.

מדינת ישראל נמצאת במערכה ביטחונית מורכבת, כוחות צה"ל נלחמים בעזה, המתיחות בגבולות עדיין גבוהה, הסכנות ברורות. במציאות כזו, אנחנו חייבים לדעת שההחלטות שמתקבלות הן ההחלטות הנכונות – ולא כאלה שמושפעות מאינטרסים אפלים או כסף קטארי.

בשנה וחצי האחרונה דרשנו מהלוחמים שלנו אומץ לצאת לקרב ולהגן על ביטחון ישראל, עתה אותו אומץ נדרש גם מאיתנו – מנהיגי הציבור ושומרי הסף – אומץ להילחם על המדינה מבפנים. אני קורא לראש השב"כ וליועצת המשפטית לממשלה: אל תחששו ממכונת הרעל ואל תהססו. חקרו את הפרשה החמורה הזו עד תום.

לכל אנשי המערכת הפוליטית – לחבריי באופוזיציה, לכל ראשי המפלגות: עלינו להבין את משמעות האירוע והרגע הקשה הזה. זה לא עניין של אופוזיציה או קואליציה. זה לא עוד עימות פוליטי. זו סכנה ברורה ומיידית לביטחון ישראל. על כולנו להתייצב בצד ההגנה על הביטחון. הגנה על חיי החטופים, החיילות והחיילים ואזרחי ישראל. זו חובתנו הראשונה וזו אחריותנו העליונה".