בידיעות אחרונות הביאו דברים מנאום שנשא מפקד 8200 הפורש, יוסי שריאל, בבסיס פלמחים. לדבריו, מתחילת המלחמה ‑ המפקדים המובילים לא התכנסו יחד כדי לשאול את השאלות הנדרשות.

"הדבר הכי מורכב והכי קשה הוא שהקבוצה הזו לא עצרה 507 ימים, אפילו לא ל-10 דקות, כדי לשאול איך נכשלנו כקבוצה. אפילו פעם אחת לא התיישבו יחד כלל השחקנים המרכזיים, המפקדים ואנשי המודיעין, לשאול יחד איך זה שככה נכשלנו כקבוצה.

"כאשר צה"ל ניצח את חיזבאללה אז השלם הצה"לי ניגן במיטבו, וכולם יחד ניצחו בפיקוד המטכ"ל כולו, אבל כאשר הכריעו אותנו אז פתאום זו לא הקבוצה. זה הכול בגלל שני שחקנים, ואפילו לא היה לקבוצה אומץ לשבת יחד פעם אחת ל-15 דקות, בלי הקלטות ובלי מתחקרים, ולשאול מה קרה לנו, לא רק לשאול מה קרה לשחקן זה או אחר, אלא מה קרה לנו כקבוצה".

שריאל הדגיש – "יש לי 100% אחריות", והוסיף – "אני לא צריך ולא רוצה להתחלק באחריות שלי. 7 באוקטובר זו לא תאונה. זו מחלה קשה שהתפשטה בצבא. את הדבר הכי חשוב, לשאול ולתחקר כדי שנוכל להתמודד עם המחלה שהתפשטה ‑ לא עשינו. העיקר חסר מן הספר. הוא לא תוחקר, ולצערי לא במקרה.

"לפני כמה שנים היה פוליטיקאי שאמר שזה שהוא אחראי לא אומר שהוא אשם", רמז שריאל לנאומו של השר לביטחון הפנים לשעבר, אמיר אוחנה, אחרי האסון במירון, "וכולנו בצבא זלזלנו בו, שהם בפוליטיקה לא גדלו כמונו בבה"ד 1 על ערך אחריות אמיתי, ובזמן אמת גילינו שכאשר מנצחים את חזבאללה אז צה"ל כולו אחראי על הניצחון והביא אותו, וכאשר קרסנו מול חמאס לשעות ארוכות אז המפקדים אחראים אבל הפקודים שלהם אשמים".