שר החוץ גדעון סער ממשיך במסורת שהחל, לנאום בישיבות הממשלה ואז למהר לפרסם את נאומיו לתקשורת.

הערב, בישיבת הממשלה הדנה בהדחת ראש שב"כ רונן בר – ישיבה המתקיימת בשעה זו ממש – סער נאם נאום ארוך שניתן לסכמו בקצרה: הוא תומך בהדחת בר.

להלן נאומו המלא:

בראשית דברי, אני רוצה לבטא הערכה לשירותו רב השנים של ראש השירות לביטחון ישראל. אשתדל לומר את דברי באופן תמציתי ושלא יפגע בהערכה זאת.

לפני למעלה מ-24 שנה כמזכיר הממשלה, היה לי חלק בחקיקת חוק השב"כ וקידומו בכנסת. בחוק השב"כ הקביעות לעניין כפיפות ראש השירות והשירות לממשלה הן ברורות.

סעיף 4(א) קובע, כי "השירות נתון למרות הממשלה" וסעיף 4(ב) ש"ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה". סעיף 3(ג) קובע שה"ממשלה רשאית להפסיק את כהונתו ראש השירות לפני תום כהונתו". אגב, תקופת הכהונה היא של חמש שנים. מתוכן כבר חלפו שלוש וחצי שנים.

איך ניתן לפרש את החלטת ראש השב"כ להימנע מהשתתפות בישיבת הממשלה הערב לנוכח הקביעות האלה בחוק בדבר מרות השירות לממשלה וסמכותה המפורשת להפסיק את כהונתו לפני תום תקופת כהונתו?

ראש השב"כ במכתבו כותב כי את עמדתו המפורטת יציג בפורום המתאים. מהו הפורום המתאים? זה הפורום המתאים! הפורום שהחוק נתן לו את הסמכות.

הטעם המרכזי בגינו אצביע בעד העברת ראש השב"כ מתפקידו היא אחריותו למחדל ה-7 באוקטובר, אחריות בה הכיר במפורש. מה משמעותה של אחריות זו, היום, שנה וחצי אחרי ה-7 באוקטובר?

כל האחראים האחרים – ראשי מערכת הביטחון מימשו כבר את אחריותם וסיימו את תפקידם: ראש אמ"ן. הרמטכ"ל. אלוף פיקוד הדרום. ואני שואל – מה ההבדל? ואני שואל שאלה נוספת: מהשעה שקיבל על עצמו ראש השב"כ את האחריות – מיהו הקובע את עיתוי מימושה?

האם ראש השב"כ קובע את עיתוי מימושה וביטויה של האחריות או ממשלת ישראל שנקבע במפורש שהשירות נתון למרותה ושלה הסמכות הבלעדית למנות וגם לסיים את תפקידו של ראש השב"כ? לא יכול להיות ספק שקביעת העיתוי למימוש אחריות זו נתונה בידי הממשלה.

במכתבו כותב ראש השב"כ: "כבר הודעתי כי אין בכוונתי לסיים את תפקידי במועד המתוכנן". המועד המתוכנן הוא כנראה מועד סיום קדנציה רגילה של 5 שנים. זה עוד שנה וחצי. אם הודעת על קבלת אחריות והודעת שאתה מתכוון לא למצות את תקופת כהונתך – הממשלה היא שאמורה לקבוע את מועד סיום הכהונה.

מי שמוסמך לראות אם העיתוי מתאים (ואפשר להתכווח עליו – הוא יכול היה להיות לפני כן, כפי שעשו בכירי צה"ל והוא יכול להיות אחרי) – זו הממשלה.

יש שטוענים – ומה בדבר אחריות הממשלה? הממשלה אחראית בפני הכנסת ומכהנת מכוח אמון הכנסת. היא עומדת למבחן זה מדי שבוע. הממשלה ניתנת להחלפה באחת משתי דרכים – בבחירות דמוקרטיות על ידי העם או בהצבעת אי אמון על ידי הכנסת.

מי שאינו מבין את ההבדל בין מי קובע את אחריות הדרג הנבחר (העם או הפרלמנט) לבין כפיפות גורמי המקצוע למרות הממשלה ואחריותם בפניה – החמיץ שיעור יסודי לענין מהותו של משטר דמוקרטי.