הנשיא המייסד ויו"ר הדירקטוריון של אוניברסיטת רייכמן, פרופ' אוריאל רייכמן, אמר בכנס השנתי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטה כי "המהפכה החוקתית לא הייתה רפורמה, זה היה ניסיון מהפכה".
לדבריו של רייכמן, "הממשלה פעלה כמו קבוצת קומנדו שפועלת בלילה על מנת לעוות את השלטון.
"מייד העבירו הסכם קואליציוני, שכל השותפים הקואליציוניים מצביעים עבור הסכם שלמעשה כלל לא מפורט. הממשלה חשבה שבן לילה הם יוכלו להעביר את כל מערכת החוקים שהם רצו, זה מנוגד לכל תפיסה ולכל רפורמה.
"בכל חברה דמוקרטית יש דיון – אפשר להסכים או שלא להסכים, אך אין לנו לאפשר את השינוי הזה ככלל, ובפרט הטמעת והנמכת מעמד בית המשפט העליון".
בהמשך הוסיף כי "צריך להיות לאדם כושר לבוא עם דמיון יוצר ולהציע פתרונות שהם לא שגרתיים, פתרונות שבאים לפתור את הבעיה, ובמידה רבה מאוד צריך להיות בנוי לעמוד מול סטטוס קוו, מול מקובלות בחברה ומול תקופות שאנשים יירתעו ממך, יצאו נגדך ויבקרו אותך".
"לכן, אם מדובר כאן על התמודדות מול מה שנקרא 'רפורמה' – או בפירוט, רפורמת הגנאי והבושה שניסו לחולל עלינו – אז אנחנו נמצאים כאן, ונמשיך להיאבק. אנחנו מחויבים להפסיק את הפילוג, להפסיק את ההגדרות של שמאל וימין, בהכרח כשלא ברור לגמרי מה זה שמאל וימין. אוניברסיטת רייכמן מחויבת לחברה הישראלית, לעם היהודי ולאיחודו".
בין יהדות לדמוקרטיה
בהמשך נאם נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרן ברק ואמר – "אתה לא יכול לממש את היהודי עד הסוף כאילו אין דמוקרטי ואת הדמוקרטי עד הסוף כאילו אין יהודי".
בתשובתו בנושא "היחס בין מדינה יהודית לדמוקרטית", השיב: "כשופט אני ניצב בפני טקסט. את הטקסט לא אני יצרתי, אלא יצרה הרשות המכוננת. היא יצרה טקסט ובו כתובים ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לא אני, כשופט, יצרתי את הטקסט הזה ולא אני אבי הביטוי הזה, הוא מופיע בהכרזת העצמאות עצמה.
"הציונות היא שעומדת ביסודה של הכרזת העצמאות, וזה כולל בין השאר את הזכות להתיישב בכל מקום בישראל, זה נובע מהאופי הציוני. אני מניח שזה גם יכול לנבוע מהאופי המורשתי, אבל אנחנו לא רק מדינה יהודית, אנחנו גם מדינה דמוקרטית. פה, למעשה, מתחיל הקושי והצורך למצוא איזון לקונפליקט הקיים".
ברק הוסיף: "אתה תמצא באותו מצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו שצריך למצוא פשרות, למצוא פתרונות שיהיו מידתיים מכל הבחינות. התזה הבסיסית שלי היא שהפשרה הזו אפשרית. התזה שלי היא שאלה שסבורים שאם זה החזון הוא דמוקרטי זה לא יהודי ולהפך, יכולים להיות צודקים בתפיסותיהם הדמוקרטיות אבל לא בחוק היסוד".
לדבריו – "כשהכנסת אומרת יהודית ודמוקרטית היא לא אומרת יהודית או דמוקרטית, היא לא אומרת מדינה יהודית שיש בה ערכים יהודיים או מדינה דמוקרטית שיש בה ערכים יהודיים, בתור שופט אני חייב לממש את זה. הייתי 28 שנים שופט, והצלחתי לממש את החזון הזה, זה הסתדר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו