פאנל מיוחד בנושא היוזמה לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה נערך היום בהשתתפות יועמ"שים לשעבר באוניברסיטת רייכמן. הדיון עסק בין היתר בתצהיר שהגיש ראש שב"כ רונן בר, בו טען כי ניתנה לו הנחיה פוליטית לא חוקית, ובהשלכות האפשריות של פיטורי היועמ"שית.

השופט (בדימוס) פרופ' אליקים רובינשטיין, נשיא העמותה למשפט ציבורי בישראל, אמר:

"השימוש בשב"כ למטרות פוליטיות הוא שומו שמיים. זה קרה בשנות ה־50 כשלא היה חוק – אבל היום זה אסור לחלוטין. חשוב לוודא שהשב"כ לא יהפוך לכלי שלטוני".

"הרעיון להפוך את היועץ המשפטי לתפקיד פוליטי מדבר בעד עצמו. זה מסוכן, זה פוגע בליבת שלטון החוק. אני מחזיק בארנק עותק של מגילת העצמאות כתזכורת לכך שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית – הצופן הגנטי של העם היהודי הוא הזיכרון. יש לנו מדינה, וזכות קיומה מותנית בהגנה על ערכיה".

אליקים רובינשטיין בכנס משפטי באוניברסיטת רייכמן, 21 באפריל 2025 (צילום: אלון גלבוע, דוברות אוניברסיטת רייכמן)

השופט (בדימוס) מני מזוז:

"אם דברי ראש השב"כ נכונים – ואין לנו סיבה לפקפק בכך – הרי שמדובר בדרישה לבצע מעשים בלתי חוקיים באופן בוטה, ובחציית קו אדום ברור. מחאה אזרחית אינה חתרנות, היא זכות יסוד דמוקרטית. הדרישה לטפל בה באמצעות השב"כ – אסורה".

"מדובר במהלך רחב של הפיכה משטרית. לא מדובר רק בפיטורי היועצת המשפטית – אלא במהלך כולל שנועד להכפיף את כל זרועות השלטון לדרג הפוליטי. זהו מודל שאנחנו מכירים היטב ממדינות כמו פולין והונגריה. המטרה היא לשלוט בכל מנגנון בלב המדינה – כולל מערכת הביטחון".

מזוז: "מדובר במהלך רחב של הפיכה משטרית. לא מדובר רק בפיטורי היועצת המשפטית – אלא במהלך כולל שנועד להכפיף את כל זרועות השלטון לדרג הפוליטי, מודל שאנחנו מכירים היטב ממדינות כמו פולין והונגריה"

עו"ד יהודה וינשטיין התייחס תחילה לנושא החטופים, ואמר כי "אין מטרה נעלה משחרור החטופים – בכל מחיר. גם במחיר הפסקת הלחימה. זו לא רק חובה מוסרית, אלא אחריות לאומית".

בהתייחסו לתצהיר של ראש השב"כ אמר:

"מדובר בהאשמות חמורות וחדות. אם הדברים יתבררו – לא ניתן יהיה לעבור עליהם לסדר היום. עם זאת, אסור שראש השב"כ יהיה 'דגל המאבק' – הוא עצמו נושא באחריות לכשל של 7 באוקטובר. עלינו להילחם למען היועצת המשפטית – לא למען מי שכשל בתפקידו".

"אי אפשר לפטר יועצת משפטית כי היא לא נוחה פוליטית. זה לא מתקבל על הדעת. היא פועלת בתנאים קשים, מול ממשלה לא סימפטית, ועדיין מגינה על עקרונות שלטון החוק. ראש ממשלה שמכהן תחת כתב אישום – זה פשוט לא הולך, זה לא מסתדר. מדובר במצב בלתי אפשרי מבחינה מוסרית ומשטרית".

"אני שומע שוב ושוב טענות קשות כלפי שופטי בית המשפט המחוזי שמנהלים את משפט ראש הממשלה. חשוב לומר – הם עושים עבודה מאומצת ומסורה, מתוך מגמה ברורה לנהל את המשפט כהלכתו. גם אם ראש הממשלה ממשיך להופיע בציבור, לבקר אנשים וליצור נוכחות, שופטי בית המשפט אינם אטומים למציאות – אך הם שומרים על יושרה מקצועית, שיקול דעת ושלטון החוק".

מנדלבליט: "המלחמה היא לא על רונן בר או על דמות כזו או אחרת – אלא על שומרי הסף כולם. ברגע שאומרים לשב"כ 'אל תציית לבג"ץ אלא לראש הממשלה' – תם הטקס. אם שוברים את קו ההגנה הזה – אין דמוקרטיה"

פרופ' אביחי מנדלבליט:

"המלחמה היא לא על רונן בר או על דמות כזו או אחרת – אלא על שומרי הסף כולם. ברגע שאומרים לשב"כ 'אל תציית לבג"ץ אלא לראש הממשלה' – תם הטקס. אם שוברים את קו ההגנה הזה – אין דמוקרטיה".

"השאלה היא למי חב שומר הסף נאמנות – האם לראש הממשלה או למדינת ישראל? זו לא שאלה פוליטית – זו שאלה ערכית".

"ניסיון לפוליטיזציה של משרות כמו היועמ"ש, ראש שב"כ, רמטכ"ל ושופטי העליון – חותר תחת יסודות השלטון. זו מגמה שמבקשת לרסק את ההפרדה בין רשויות השלטון ולבצר שלטון ריכוזי – והציבור חייב לעמוד כחומה בצורה מול המהלך הזה".