עינב צנגאוקר, אימו של מתן החטוף בעזה, כותבת ברשת X:

אני עומדת בפעם השנייה בצפירה ביום השואה עם שתי הבנות שלי כשהבכור, מתן שלנו, עובר שואה ברגעים אלו. אנחנו פה והוא שם.

שתי דקות שלמות של צפירה מפלחת את הלב והנשמה שלי, אני נזכרת בכל התמונות מהשואה של משפחות נקרעות אחת מהשנייה וחווה את זה על בשרי. כמה כאב עוד נעבור? 566 ימים של שואה. מתן ועוד 58 חטופות וחטופים מוחזקים במחנות השמדה של האויב הנאצי.

מתן שלי, מתפללת בכל ליבי שלמרות הניוון שמשפיע על רגליך וכוחך, מצאת כוחות להרים ראש, שהצלחת לשמוע באוזניך את הצפירה והתייחדת עם עם ישראל לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה, לזכר הגיבורים שנפלו ב-7.10, לזכר החטופים החללים שעדיין בשבי ולמען החיים שלך ושל החטופים שעדיין בחיים.

גם בשואה הורים עשו הכול בשביל להציל את הילדים שלהם, וגם עכשיו אנחנו עושים הכול בשביל להציל את היקרים שלנו.

מתן, עד טיפת האנרגיה האחרונה שלי אעשה הכול בשבילך. הכול. אני מבטיחה לך, אימא ממשיכה להילחם.