ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בטקס "לכל איש יש שם" בכנסת.

דבריו:

ב-1933, חמי ז"ל שמואל בן ארצי, אז שמואל הון, יצא מעיירת מולדתו בילגוריי, דרך ורשה, לעלות לארץ ישראל. אביו משה ליווה אותו כל הדרך, וכל הדרך ניסה לשדל אותו בכל דרך אפשרית לא לעלות לארץ ישראל.
ניסה לשדל אותו עם ערכים שהוא הביא מהבית, והוא מאוד אהב. הוא גם אמר לו: "אין לך מה לעשות שם. מה תעשה שם? תראה מה יש פה".

שמואל היה מאוד חצוי, משום שהוא מצד אחד מאוד אהב את אביו ואת אחיו ואחיותיו, בייחוד את אחותו התאומה יהודית. אבל מנגד, הוא רצה בכל מאודו להיות חלוץ בארץ ישראל וגם חלוץ של ישיבת נובהרדוק, יחידת עילית. הוא יבנה את הבסיס בבני ברק.

בסוף הוא החליט לנסוע. שמונה שנים הוא עבד בפרדס. לימים הוא נהיה מחנך, מחנך שהטביע את חותמו על דורות רבים, כולל אנשים שעברו בכנסת, וגם בתקשורת מספרים עליו. "המחנך" – כך הגדירו אותו. הוא גם היה חוקר תנ"ך. בן-גוריון הזמין אותו לחוג התנ"ך הראשון שהוא ערך. נדמה לי ששמואל היה היחיד במדינה שקיבל גם את אות האצ"ל וגם את אות ההגנה. הוא נשא את חווה ז"ל לרעיה ונולדו להם שלושה בנים ובת, רעייתי שרה, תריסר נכדים, ונינים שמתווספים.

שמואל היה גם משורר. הוא קיבל את פרס ק. צטניק של ספרות השואה. הוא נהג לשלוח חלק מהמשכורת שהוא קיבל בפרדס למשפחה בפולין. אבל כשפרצה המלחמה הקשר נותק, והוא הבין, הבין מהר מאוד, שמשהו נורא קורה. הוא ביטא את זה בכמה שירים מטלטלים של געגועים, ובעיקר של ייאוש.

אני רוצה להקריא לכם קטע מאחד השירים שנקרא "לאירופה שיר":

"טובלות עיניי בנחל יגוני, קונם עליי דמעה מזה הצער!
טובעים בדם עמי ושותק אדו-ני…
כאבן בשדה אשתוק גם אני מול סהר.
כי מאירופה תצא תורה,
ומגרמניה דבר הבשורה;
הרוג וחנוק, רצוח ושחוט! בשביל ה"יודה" חבל כדור – רק גזי רעל בקרון סגור, ובאין פנאי – קברהו חי!
אלוהים, משפט, קדושת חיי אדם.
חה-חה-חה לאדם,
יחי רצח עם.
דם, דם".

ברצח העם הזה נספתה כל משפחתו של חמי מבילגוריי וגם מטרנוגרוד שבפולין.
אקריא את שמותיהם:
האבא, סבה של רעייתי, משה הון.
אשתו, איטה הון.
אחותו התאומה של שמואל, יהודית הון, בת 24.

שמואל נפטר בגיל 97, ולאורך כל חייו, וגם ימים אחדים לפני פטירתו, כשהזכרתי את שמה של יהודית, הוא בכה. תמיד בכה.

האחים של שמואל:
מאיר דב הון, בן 18.
שמעון צבי הון, בן 16.
אריה לייב הון, בן 13.
ואחותו הקטנה, פייסלה הון, בת 10.

בני המשפחה הנוספים מבילוגוריי:
הדוד אברהם טאובר, אשתו, בתו ובנו.
הדודה רחל טאובר, שלושת בניה, אברהם, יעקב ושלמה, נשותיהם וכל ילדיהם.
דודה הנדל, בעלה וכל ילדיהם.
הדודה פלה ושני בנותיה.

מטרנוגרוד:
הסבא רבא של רעייתי, זאב-וולף הון.
דודתו של שמואל, מטל קניגשטיין, הבת של זאב-הון.
בתה הבכורה ובנה, הלל בן יחזקאל.
הדוד מנדל הון, אשתו ושני ילדיהם.

יהי זכרם ברוך.
ה' ייקום דמם.