פדוי השבי קית' סיגל אמר הערב: "בעוד אני עומד כאן חופשי היום, אני נושא עימי את העול הכבד שבידיעה על מה שאלה שעדיין מוחזקים בשבי עוברים מדי יום. שרדתי זוועות שלא יכולתי לדמיין – רעב, התייבשות, השפלה בלתי פוסקת. הייתי עד לתקיפה מינית. לכוד ארבעים מטרים מתחת לאדמה במנהרות חנוקות. ראיתי מעשי עינויים מימי הביניים שעדיין רודפים אותי. הדי הסבל מעולם לא עזבו אותי, ועבור מי שעדיין מוחזקים בשבי אלה אינם הדים, אלא המציאות".
סיגל הזכיר את החטופים שאותם הוא מכיר: "אני מכיר הרבה מהחטופים. את חלק – מהחיים שלנו בכפר עזה לפני 7 באוקטובר, ואחרים שפגשתי בזמן שהייתי בעזה. גלי וזיו ברמן, תאומים בני 27, היו חלק מחיינו מאז שהיו ילדים קטנים. הם גדלו בקיבוץ, מוקפים באהבה ומלאים בחלומות ובתשוקות – בעיקר באהבה גדולה לכדורגל ולמוזיקה".
עוד סיפר: "אני חושב כל הזמן על מתן אנגרסט, ששהה איתי בשבי במשך שבועות לפני שהפרידו בינינו. מצבו של מתן, שהיה רק בן 21 בעת חטיפתו, קשה. מאז ששבתי יצרתי קשר עם קרוביו, שעדיין ממתינים ומתפללים לחזרתו בשלום. הוחזקתי במשך חודשים גם עם עמרי מירן. הכרתי אדם חזק מאוד ועם רוח שלא ניתן לשבור. עמרי הוא אב לשתי ילדות הממתינות לשובו. לפני כמה ימים חמאס פרסם סרטון שבו נראה עמרי כשהוא מציין את יום הולדתו ה-48 במנהרה בעזה – יום הולדתו השני בשבי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו