נשיא המדינה יצחק הרצוג קרא בהלווייתה של עפרה קידר, שגופתה חולצה מרצועת עזה, להשיב את החטופים שבשבי. "מוטלת עלינו – על כל מדינת ישראל כולה – חובה מקודשת ועליונה: לא לשכוח ולו לרגע את אחינו המעונים במנהרות עזה. אנחנו מוכרחים, פשוט מוכרחים, להשיב את החטופים כולם – החיים והחללים כאחד. מי לביתו – לשיקום ולריפוי, ומי לאדמתו – מנוחת עולמים. זו חובה קריטית ממש, שבלעדיה לא יהיה ניצחון שלם ולא יהיה ריפוי שלם", אמר.

"אני קורא מכאן לראש הממשלה ולמקבלי ההחלטות: אנחנו ברגע מפתח! עכשיו, אחרי ההישגים הגדולים של מערכת 'עם כלביא', אנחנו חייבים, פשוט חייבים, לעשות עוד צעד ועוד צעד ולהביא אותם הביתה. לשלוח את כל הצוותים, את הדרגים הכי בכירים, לקטאר, לקהיר, לכל מקום, לדבר עם כל מי שצריך לדבר, להמשיך לפעול בנחישות, ביצירתיות ובדחיפות, בכל דרך ובכל הכוח עד שהם ישובו אלינו", אמר הנשיא בהלוויה בקיבוץ בארי.

עפרה קידר

הרצוג התנצל בפני משפחת קידר וקהילת בארי: "אני ניצב כאן, כנשיא מדינת ישראל בשם מדינת ישראל ומבקש מכולכם – סליחה. סליחה שמדינת ישראל לא הגנה עליכם באותו יום ארור. סליחה שלא הספקנו להציל רבים כל כך – למעלה ממאה מחברי בארי – מידי המרצחים. סליחה שלקח זמן רב כל כך, בו נאלצתם לעמוד לבד לגורלכם; מעטים מול רבים ואכזריים כל כך".

עוד אמר בהספד: "כמו כל דבר שעפרה עשתה, גם הליכת הבוקר שלה בשבעה באוקטובר הייתה מהירה, תכליתית, מלאת חיים ונטולת מורא. היא אהבה את השגרה הברוכה, את הדרך הנפקחת לאורך, כמילות המשורר, ואת האדמה הזאת, אדמת בארי, על כל רגב ורגב שבה. בדרכה חזרה הביתה, פגשו בה מפלצות האדם, מחבלי חמאס הארורים, עוד בראשית מסע הטבח שלהם. מסע בו נספה סמי אהובה, אהובכם, יחד עם רבים מהקהילה המפעימה של קיבוץ בארי. היום, אחרי מה שנדמה כנצח מייסר, כולנו עומדים כאן באותה האדמה, ומשיבים אליה את עפרה, בדרכה האחרונה".

"עפרה אהובה", המשיך הרצוג, "אנחנו עומדים כאן, בבארי, המקום בו בחרת כנוף מולדתך, המקום אותו אהבת בכל ליבך ובמו ידייך – במו ידייך ממש. כאן השקית את העגלים הרכים חלב, בסבלנות אין קץ, באהבה ובמסירות. כאן טיילת עם הילדים בשבילים, לחדר האוכל ולפינת החי. כאן כל שעל מוכר לך, וכל צעד רווי זיכרונות של שמחה ואושר, של חיים במלוא כוחם שאת וסמי בניתם כאן, בתוך הקהילה העוצמתית הזאת. לא זכיתי להכיר אותך, אבל מהמעט ששמעתי מאוהבייך, אני מניח שלא היית מרוצה מהכברות ומריבוי מילים. היית מפטירה 'אל תעשו עניין' וממשיכה לדרכך בשקט, ברצינות ובמסירות".