שר הביטחון ישראל כ"ץ חשף את מאחורי הקלעים של ההכנות למבצע באיראן בחודשים האחרונים. לפי הדיווח בגל"צ, כך נראו הדיונים, ההכנות וההתלבטויות בצמרת מערכת הביטחון בחודשים שקדמו למבצע:

14 בנובמבר 2024 – שבוע לאחר כניסת השר לתפקידו, בדיון העמקה על איראן, הוצג חלון הזדמנויות ייחודי לתקיפה באיראן לאחר בחירתו של טראמפ לנשיא ארה"ב. היעד שהוצב במערכת הביטחון: תקיפה בחודשים הראשונים לכהונת הממשל בוושינגטון; תאריך היעד: אפריל 2025.

25 בדצמבר 2024 – דיון אסטרטגי שבו נקבע כי תקיפת מתקני הגרעין חייבת לבוא לצד חיסול הצמרת האיראנית. בסיכום הדיון נקבע: "חייבת להיות מונחת… היכולת לערוף את המנהיגות הפוליטית והצבאית של איראן ביחד עם המכה על הגרעין… יש היגיון רב שאם אתה כבר מוריד באותו יום, אז תפגע ותשבש באופן משמעותי את היכולת האיראנית. אחד הדברים שיכולים לעכב, למנוע, לערער את המכה שלהם בדקה שאחרי או בשעתיים שאחרי, זה שכל הדרג המחליט שם פשוט מסוכל. הרבה יותר אפקטיבי מהרבה דברים אחרים".

באותו דיון נקבע כי היעד הנדרש ביחס למתקני הגרעין איננו השמדה מוחלטת: "פגיעה עצימה בפורדו ונתנז, וכן לכל הפחות חסימת הפתחים של אספהאן" (באספהאן נמצאות מנהרות תת־קרקעיות, שגם לישראל וגם לארה"ב אין יכולת להשמיד אלא רק לחסום את הפתחים).

23 בינואר 2025 – דיון נוסף שבו קבע שר הביטחון: "ההישג הנדרש – ביטול יכולת הייצור והפיתוח של נשק גרעיני איראני לפרק זמן מסוים, באופן שיחייב את איראן לקבל החלטה על התועלת בשיקומו ובחידושו של הפרויקט. עצם התקיפה על רכיביה השונים – תייצר הרתעה משמעותית שתוביל להקפאת הפרויקט".

17 באפריל 2025 – דיון הערכת הישג, שבו נקבע כי החל מ־1 במאי, צה"ל נדרש להיות במוכנות לממש את המבצע תוך שבועיים מרגע הפקודה. בדיון עלה אתגר בסוגיית התיאום מול ארה"ב, והתברר כי הממשל האמריקאי אישר לבצע תהליכי תכנון משותפים של פעולות באיראן ותכנונים מודיעיניים משותפים, אבל לא לבצע נוהל קרב משותף. כלומר – איתות אמריקאי שארה"ב לא תצטרף למתקפה משותפת. בדיון נקבע: "אין כוונה לפעול בניגוד לעמדת ארה"ב", אבל שר הביטחון אמר כי גם אם לא יינתן אור ירוק מלא, מספיק "אור ירקרק" אמריקאי כדי לממש את המתקפה.

בישראל זיהו גם דחיפה מצד גורמים בצמרת הצבאית האיראנית לפתוח במתקפה נגד ישראל – והאיש שדחף לכך את המנהיג חמינאי יותר מכול היה מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, הגנרל חג'יזאדה. הוא הוגדר בישראל היעד מספר 1 לחיסול, והאדם הקיצוני ביותר בצמרת הצבאית האיראנית. בישראל הגבירו מוכנות לתרחיש של תקיפה איראנית שתגיע לפני התקיפה הישראלית.

27 באפריל 2025 – צה"ל הציג לשר הביטחון את הגרף של משך המערכה הרצויה: תוך 7 ימים נגיע לשיא ההישגים, נמשיך בהעמקת ההישג עד היום ה־14 של מבצע, אבל לאחר 14 יום תחל שחיקה ביכולות והתמשכות המערכה אינה רצויה. שר הביטחון הדגיש בדיון כי אין תרחיש שבו ישראל תפעל בהתנגשות עם ארה"ב, אלא רק מתוך הבנה עם הנשיא טראמפ אם יהיה משבר במו"מ עם איראן. השר כ"ץ הנחה להכין "תוכנית להריסת טהרן", שתהווה איום ברור על האיראנים, שירתיע אותם מתקיפה מסיבית של העורף הישראלי.

4 במאי 2025 14 – הערכות מצב על העורף הישראלי, כולל עם משרדי הממשלה השונים. משרדי הממשלה לא נחשפו לתוכנית לתקוף באיראן, אך הודגש בפניהם הצורך להיערך לכל תרחיש ומצב חירום.

20 במאי 2025 – מסמך ההנחיה של ראש הממשלה ושר הביטחון, להיות מוכנים לביצוע תוך 7 ימים מרגע פקודה: "הנדון: כוננות הילה. הכוננות המוגדרת לביצוע תוכנית הילה החל מטווח זמן מיידי (טז"מ) הינה פ+7. יש לשמר מוכנות מיידית לתרחישים הגנתיים. אישור סופי – כפוף לאישור הקבינט המדיני ביטחוני".

29 במאי 2025 – דיון אישור התוכניות של תוכנית "טורנדו" – התוכנית להריסת טהרן. תוכנית לתקיפה של ריכוז מטרות בעלות "נראות גבוהה" בסביבה אזרחית בלב טהרן. מדובר בתוכנית שהוגדרה "כלי תגובה למול ירי איראני עצים ומכוון לעבר מרכזי אוכלוסייה בעורף מתוך היגיון של הרתעה. בנוסף, מהווה כלי משמעותי לסגירת המערכה".

4 ביוני 2025 – מסמך ראש הממשלה ושר הביטחון שהנחו: יש לקצר את הכוננות למימוש התוכנית בתוך 3 ימים בלבד מרגע הפקודה.

5 ביוני 2025 – שבוע לפני היציאה למתקפה, פגישה אישית של שר הביטחון והרמטכ"ל. הרמטכ"ל אמר כי הוא עדיין מוטרד מסוגיית התיאום מול ארה"ב.

6 ביוני 2025 – קביעת יום ה"ע": במסמך "היסטורי" שעליו חתומים ראש הממשלה ושר הביטחון נכתב: "ראש הממשלה ושר הביטחון דרכו את הכוננות והגדירו את יום ה'ע', יום חמישי, 12 ביוני".

12 ביוני 2025 – עד הרגעים האחרונים של התקיפה, בישראל עוד שקלו לעצור את התוכניות, כשעלה חשש שלא ניתן יהיה להוציא לפועל את מבצע "חתונה אדומה" מכיוון שהצמרת האיראנית חושדת ויוצאת מביתה. הבכיר האיראני החשוב ביותר – חג'יזאדה – יצא מביתו. בישראל החליטו להמשיך לעקוב אחריו, והתברר שהוא כינס את כל המטה שלו במפקדה סודית. וכך, תוך כדי שהמטוסים בשמיים, יעד התקיפה של חג'יזאדה שונה – מביתו למפקדה שלו. בישראל הפעילו הונאה, שגרמה לחג'יזאדה להגביר את החשדנות, וכך הוא החליט להישאר במפקדה. שם הוא חוסל – לצד כל צמרת חיל האוויר של משמרות המהפכה.