קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נתון ללחץ לנקוט עמדה תקיפה יותר כלפי ישראל, כאשר חברים בקואליציה שלו קוראים לברלין להצטרף להצהרה שפרסמו עשרות מדינות מערביות בגנות "ההרג הלא אנושי" של פלסטינים.
מרץ, העומד בראש מפלגת CDU המרכז־ימנית, נקט בשבועות האחרונים קו ביקורתי יותר כלפי ישראל, אך גרמניה נעדרה באופן בולט מההצהרה המשותפת שפורסמה אתמול על ידי האיחוד האירופי ו־28 מדינות מערביות נוספות, בהן בריטניה וצרפת, שקראו לישראל להפסיק לאלתר את המלחמה.
המדינות גינו את מה שכינו "טפטוף סיוע" לפלסטינים בעזה, ואמרו כי מחריד לראות שמעל 800 אזרחים נהרגו בזמן שחיפשו מזון וסיוע.
רים אל־עבאלי רדובן, שרת הפיתוח הבינלאומי בממשלתו של מרץ וחברת המפלגה הסוציאל־דמוקרטית (SPD) השותפה לקואליציה, אמרה היום כי היא אינה מרוצה מהחלטת גרמניה שלא להצטרף להצהרה.
"הדרישות שבמכתב של 29 השותפות לממשלת ישראל מובנות בעיניי. הייתי רוצה שגרמניה תצטרף לאות ששלחו 29 המדינות", אמרה.
בלשכתו של מרץ טוענים כי הביקורת שמביע מרץ דומה לזו של שותפות אחרות. היום אמר מרץ כי אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו "באופן ברור ומפורש מאוד שאיננו שותפים למדיניות ממשלת ישראל בעזה".
"אנחנו רואים בעיקר את הסבל הרב של האוכלוסייה האזרחית שם. לכן ברצוני לשוב ולקרוא באמת לספק את הסיוע ההומניטרי הנחוץ לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. אופן הפעולה של הצבא הישראלי שם אינו מקובל", הוסיף.
דובר הממשלה שטפן קורנליוס אמר כי אף שגרמניה לא חתמה על ההצהרה המשותפת, מרץ ושר החוץ שלו "הביעו עמדות ביקורתיות מאוד ביחס לפעולות ישראל ברצועת עזה אתמול – ובמישור המהותי והעקרוני אמרו את אותו הדבר".
"אמירותיהם אינן נופלות בערכן מההצהרה המשותפת", אמר קורנליוס.
ואולם, ההחלטה שלא לחתום על ההצהרה באה לאחר חודשים רבים שבהם הקפידה גרמניה להמעיט בביקורת פומבית על פעולות ישראל.
בכירים גרמנים אומרים כי מדיניותם כלפי ישראל מושפעת מהאחריות המיוחדת הנובעת ממורשת השואה. לשיטתם, ניתן להשיג יותר באמצעים דיפלומטיים שקטים מאשר בהצהרות פומביות.
הצהרות גרמניה בנוגע לעזה כוללות לרוב דרישה לשחרור מיידי של החטופים שמוחזקים בידי חמאס. ההצהרה שעליה נמנעה גרמניה מלחתום השבוע לא כללה דרישה כזו, אף שציינה כי החטופים סובלים מהחמרה בתנאים.
מרץ הוא אחד ממנהיגי אירופה היחידים שהציעו בפומבי לארח את ראש הממשלה נתניהו – מבלי לעצור אותו על פי צו המעצר שהוציא נגדו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בגין פשעי מלחמה.
ישראל דוחה את ההאשמות נגד נתניהו וטוענת כי מדובר במהלך פוליטי. בית הדין הפלילי הבינלאומי קובע כי כל החותמות על אמנת רומא, ובהן כל 27 מדינות האיחוד האירופי, מחויבות לעצור את נתניהו אם ייכנס לשטחן.
מבקרי הגישה של מרץ, בהם שותפיו מהמפלגה הסוציאל־דמוקרטית, טוענים כי מורשת השואה אינה יכולה להצדיק התעלמות מפשעי מלחמה, וכי להפך – הסיסמה "לעולם לא עוד" אמורה לחול דווקא על המתרחש בעזה.
"המצב בעזה הוא קטסטרופלי ומהווה תהום הומניטרית", נכתב בהצהרה משותפת של שני חברי פרלמנט בכירים מה־SPD – דובר מדיניות החוץ אדיס אחמטוביץ' והדווח לענייני המזרח התיכון רולף מיצניך – שקראו לגרמניה להצטרף להצהרה המשותפת.
לדבריהם, יש לנקוט "צעדים ברורים ומיידיים" כלפי ישראל, ובהם השעיית ההסכם המסדיר את יחסי האיחוד האירופי עם ישראל והפסקת ייצוא הנשק לישראל – במקרים שבהם נעשה בו שימוש בניגוד למשפט הבינלאומי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו