בעצרת שנערכה הערב בכיכר החטופים בתל אביב, קראו משפחות החטופים לעצור את החלטת הקבינט לכבוש את העיר עזה. לטענתן, המהלך מהווה סכנה ממשית לחיי החטופים ולחיי החיילים, והעם "לא מוכן לסכן אותם".

כ 60,000 מפגינים בכיכר וברחוב שאול המלך, ועוד אלפים צועדים בדרך, בקריאה להפסקת המלחמה והחזרת החטופים עכשיו.

הרוב מימין ומשמאל ,לא מוכן לקבל הקרבת חטופים.

די!

קרדיט צילום: יאיר פלטי pic.twitter.com/gf23vygGuw

— מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים (@BringThemHome23) August 9, 2025

נירה שרעבי, אשתו של יוסי שרעבי שנהרג בשבי, אמרה: "ההפקרה צורבת את הלב שלנו, ותחושת ההחמצה לא מרפה. יוסי היה יכול לחזור אלינו אם רק היו מחליטים שכך יהיה, אם רק היו מחזירים את כולם ואת כולן, במהירות ובנחישות. החלטת הקבינט לכבוש את עזה מסכנת את החטופים ואת החיילים. והעם לא מוכן לסכן אותם!

"יוסי שלי נהרג בגלל עצימות הלחימה. הוא נפגע מטיל של חיל האוויר במקום שבו הוחזק. ההחלטה שקיבל הקבינט לצאת למהלך של כיבוש בעזה, מסכנת במודע את חיי החטופים. 

"אסור שאף אישה תחווה את מה שחוויתי, אסור שאף אישה תאבד את אהובה. ט"ו באב, והמשאלה שלי היא קבר – יוסי, אהבת חיי, אני עדיין לא מצליחה לכתוב את ההספד שלך. אבל אני עוד אקרא אותו מעל הקבר שלך. עוד נכתוב על המצבה את מילות האהבה שאתה ראוי להן כל כך".

יובל דנציג, בנו של אלכס דנציג שנהרג בשבי, הוסיף: "אבא שלי וחבריו נהרגו בעקבות הפצצה של חיל האוויר על מנהרה שבה שהו. הצבא פעל באזורים בהם יש חטופים, לצערי אבא שלי וחבריו שילמו על כך בחייהם. ההחלטה המתגבשת בצמרת המדינה משמעותה אחת – גזר דין מוות לחטופים החיים ואיבוד החטופים החללים ברחבי הרצועה.

"אנחנו בשעה היסטורית שבה יוכח אם איבדנו סופית את הערכים שעליהם קמה המדינה שלנו – קדושת החיים וערבות הדדית.

"שנים מספרים לנו שאנחנו שונים מהחמאס, שאנחנו מקדשים את החיים והם מקדשים את המוות, האם התהפכו היוצרות? החזרת חלל חטוף אינה פריבילגיה אלא חובה מוסרית של המדינה – שימו סוף לכאב ולמלחמה. תנו לנו לקום, תחזירו אותם".

לישי מירן-לביא, אשתו של עמרי מירן, אמרה: "החודש ה־21 מאותו יום נורא שהפך לנו את החיים, הסתיים לפני יומיים. הסתיים בישיבת קבינט בה הוחלט לחרוץ גורלות. בה הוחלט שוב להתייחס אליך ול־49 החטופים הנוספים כאל מספרים.

"בה הוחלט להתעלם מאזהרות הדרג הצבאי ולסכן עוד ועוד חיילים.
ודי – בא לי פשוט לצעוק די! די להותר לפרסום, די לדיבורים, די לסבל, די לדמעות, די לספירת הימים המזעזעת. פשוט די.

"אנחנו בשידור חוזר מעוות – לא נוכל לעמוד בעוד שברון לב כפי שחווינו. זה הזמן לעשות מעשה. לעצור הכל ולהבהיר למקבלי ההחלטות שאי אפשר להמשיך את החיים בלעדיהם כאילו כלום. בואו לא נחכה לבשורה הנוראית, בואו נביא את הבשורה האחרת. זה עלינו. השתיקה הורגת, אסור לנו לשתוק יותר".