צה"ל פרסם הבוקר את ממצאי התחקיר הפנימי על הקרב קיבוץ מגן ב־7 באוקטובר 2023, שמהם עולה כי הצבא כשל במשימתו להגן על היישוב, אך תושבי הקיבוץ ואנשי כיתת הכוננות המקומית הם שבלמו את המחבלים ומנעו טבח המוני.
החקירה, שנערכה בידי אל"מ (מיל') זיו בית אור ואושרה על ידי מפקד פיקוד הדרום לשעבר אלוף ירון פינקלמן, היא חלק מסדרת תחקירים על כ־40 קרבות שהתרחשו במהלך מתקפת חמאס.
הבדיקה כללה ראיונות עם תושבים, אנשי כיתת הכוננות וכוחות הביטחון, לצד תיעודי וידאו, חומרי מודיעין ושחזורים בשטח. מהממצאים עולה כי חרף התקפה של עשרות מחבלים בגלים עוקבים, פעולתם המהירה והנחושה של רכז הביטחון ברוך כהן, סגנו, חברי הצוות ומתנדבים – שיבשה את תוכניות חמאס ומנעה חטיפות.
קרב מתמשך עד הצוהריים
המתקפה החלה ב־6:29 בבוקר בירי אלפי רקטות על מערב הנגב. תחת מעטה זה חדרו עשרות מחבלים ברכב, באופנוע, במצנחי רחיפה וברגל, והותירו את גדוד 51 של גולני, שהיה אחראי על הגנת מגן, בנחיתות מספרית קשה.
סביב 7:30 חדרו כ־20–30 מחבלים לתוך הקיבוץ, פרצו את הגדר במטענים וירו לעבר נקודת תצפית סמוכה. כהן נפצע ברגל מירי ונלכד תחת אש, אך הצליח לשרוד עד שחולץ מאוחר יותר תחת קרב עיקש. ניסיונות חילוץ של אנשי הצוות גבו מחיר כבד: אבי פליישר, איש כיתת הכוננות, נהרג מפצעיו, ואופיר ירון נהרג בדרכו לסייע בהגנה על הקיבוץ.
הקרבות נמשכו שעות. המחבלים הסתתרו בעמדות סביב הקיבוץ וירו פנימה, בעוד אנשי הכוננות הפעילו אש מעמדות מגן וחילצו פצועים תחת אש. שני רופאים מקומיים טיפלו בפצועים בשטח. עד השעה 9:50 פונו כהן, פליישר ואיש צוות נוסף לשער הדרומי והועברו לרביבים, שם פונו במסוק.
ב־10:40, לאחר שגילו כי ההגנה מחזיקה מעמד, הורו מפקדי חמאס על נסיגה. המחבלים נסוגו דרך פרצת הגדר כשהם מפנים את הרוגיהם ופצועיהם. הלחימה נמשכה עד 12:00, אז נסוגו שאריות הכוח חזרה לרצועה.
הגעת צה"ל באיחור
כוחות צה"ל הראשונים – בית הספר לקומנדו, מילואימניקים ממגלן וגדוד מילואים נוסף – הגיעו למגן רק ב־13:30, כמעט שבע שעות לאחר תחילת הקרב. הם ערכו סריקות עד הערב והכינו את התושבים לפינוי, שבוצע למוחרת.
הדו"ח מותח ביקורת חריפה על התגובה האיטית של הצבא. החוקרים קבעו כי תושבי מגן נותרו לבדם בשעות הקריטיות והמשיכו לשאת בנטל גם לאחר הגעת הכוחות. מפקדים לא הצליחו לגבש תמונת מצב עד שעות אחר הצוהריים – עדות לכשלים חמורים בפיקוד ובשליטה.
גורם ההכרעה – ההכנה המקומית
הדו"ח מציין כי מגן היה יוצא דופן ביחס ליישובים אחרים בעוטף עזה: כיתת הכוננות מנתה 26 לוחמים, לעומת חמישה מגינים בלבד בחלק מהיישובים הסמוכים. הכוח המאומן והמתורגל, יחד עם היערכות מוקדמת שכללה מחסני נשק, עמדות הגנה ואימונים שוטפים – היוו גורם מכריע.
החוקרים ציינו לשבח את כהן וסגנו על ניהול ההגנה תחת אש, וכן את התושבים שהתנדבו ללחום או להעניק טיפול רפואי. צה"ל קבע כי אומץ ליבם היה הגורם שהכריע את הקרב ומנע אסון גדול בהרבה.
לצד ההצלחה בבלימת המחבלים, שילם הקיבוץ מחיר כבד: שני הרוגים מבניו, כהן וחבר נוסף שנפצעו קשה ונזקים ניכרים לתשתיות. בקרב נהרגו כ־10 מחבלים, וצה"ל החרים כלי נשק ורכב שהושארו מאחור.
המסקנה המרכזית של התחקיר ברורה: בעוד הצבא נכשל בהגנה, יוזמתם ונחישותם של תושבי מגן הן שהצילו את הקיבוץ.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו