ב"וושינגטון פוסט" פורסמו פרטים חדשים על התקיפה בישראלית בדוחה בירת קטאר, מהם עלה כי המוסד תכנן מבצע קרקעי נגד מנהיגי חמאס אך סירב לבצעו, מה שאילץ את ישראל לבצע את התקיפה האווירית הכושלת, כך לפי ישראלים המעורים בפרטים. 

לפי הדיווח, המוסד, שנעדר מההודעות הרשמיות על המבצע נגד בכירי חמאס בדוחה, סירב לבצע תוכנית שגובשה בשבועות האחרונים וכללה שימוש בסוכנים על הקרקע כדי להתנקש במנהיגי חמאס, כך לפי שני ישראלים המכירים את העניין, שדיברו בעילום שם בשל רגישות הנושא.

לדברי אותם גורמים, ראש המוסד, דוד ברנע, התנגד להריגת בכירי חמאס בקטאר, בין היתר משום שמהלך כזה עלול לפגוע ביחסים שהוא והארגון שלו טיפחו עם הקטארים, שאירחו את חמאס ותיווכו בשיחות על הפסקת אש בין הארגון לישראל.

ההסתייגויות של המוסד ממבצע קרקעי השפיעו בסופו של דבר על אופן ביצוע התקיפה ואולי גם על סיכויי הצלחתה, והן שיקפו התנגדות רחבה יותר בתוך הממסד הביטחוני הישראלי למתקפה שהורה עליה ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד דוד (דדי) ברנע, 6 באוגוסט 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

אף שגורמי ביטחון ישראליים מסכימים באופן כללי שכל מנהיגי חמאס, כולל אלו החיים בחו"ל, צריכים להיות מחוסלים בסופו של דבר, רבים הטילו ספק בעיתוי המבצע, בהתחשב בכך שבכירי חמאס התכנסו בקטאר, שהיא בעלת ברית מרכזית של ארה"ב, וכי הם בחנו הצעה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לשחרור חטופים בתמורה להפסקת אש.

במקום להפעיל סוכני מוסד, פנתה ישראל ביום שלישי לאפשרות משנית: שיגור 15 מטוסי קרב שירו 10 טילים מרחוק. חמאס אמר כי התקיפה האווירית נכשלה בהרג בכירים, כולל מנהיגו בפועל חליל אל-חיה. לדבריו, התקיפה הרגה קרובי משפחה ועוזרים של משלחת חמאס וכן קצין קטארי.

גורמים ישראליים טרם פרסמו הערכה פומבית של התוצאות, אך מיד לאחר מכן נראה כי "ישראל לא פגעה במי שרצתה", לפי אדם המעורה בפרטי המבצע. לא ברור אם למבצע קרקעי היה סיכוי גבוה יותר להצליח

גורמים ישראליים טרם פרסמו הערכה פומבית של התוצאות, אך מיד לאחר מכן נראה כי "ישראל לא פגעה במי שרצתה", לפי אדם המעורה בפרטי המבצע, שדיבר בעילום שם משום שלא הוסמך לדבר עם התקשורת.

לא ברור אם למבצע קרקעי היה סיכוי גבוה יותר להצליח, אך בשנה שעברה סוכני מוסד הטמינו פצצה בחדר השינה של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בטהראן, והרגו אותו. "הפעם המוסד לא היה מוכן לבצע זאת על הקרקע", אמר אחד הישראלים המעורים בעניין, והוסיף כי הארגון ראה בקטאר מתווכת חשובה בשיחות עם חמאס.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ, ראש הסגל צחי ברוורמן והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה רומן גופמן בחמ"ל המבצעים המיוחדים של שירות הביטחון הכללי, 9 בספטמבר 2025 (צילום: תקשורת שב"כ)

ישראלי נוסף המעורה בעמדת ההתנגדות במוסד הטיל ספק בעיתוי שנתניהו בחר. "אנחנו יכולים להשיג אותם בעוד שנה, שנתיים או ארבע, והמוסד יודע איך לעשות את זה", אמר. "למה לעשות את זה עכשיו?".

אנליסטים אומרים כי נתניהו, שמתקרב לפלישה קרקעית כוללת לעיר עזה, אולי איבד סבלנות לגבי המו"מ על הפסקת אש.

"דוד ברנע היה ידוע כאדם שראה ערך בתיווך הקטארי, ואתה לא שורף את המתווכים או את ערוץ התיווך", אמר דיוויד מקובסקי מהמכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב.

"אבל נתניהו אולי החליט שהוא נכנס לעיר עזה, מתוך אמונה שהצעת המו"מ האחרונה של טראמפ לשחרור החטופים לא זוכה לאפס מענה מחמאס", הוסיף. "אם זה המצב, ייתכן שנתניהו ראה בערוץ המו"מ מגבלה לא מועילה על נקיטת פעולה בשטח".

המוסד לא הגיב לבקשת תגובה. גם לשכת ראש הממשלה, המפקחת על המוסד, לא הגיבה לבקשות לתגובה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר בבור חיל האוויר בקריה, 24 באוגוסט 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

מעבר לברנע, גם הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, שקרא לנתניהו לקבל עסקת הפסקת אש, התנגד לעיתוי התקיפה מחשש שתטרפד את המו"מ, בעוד השר לנושאים אסטרטגיים רון דרמר ושר הביטחון ישראל כ"ץ הסכימו עם נתניהו להתקדם, כך אמר אחד הישראלים המעורים בעניין.

ניצן אלון, הקצין הבכיר בצה"ל האחראי על המו"מ לשחרור חטופים, לא הוזמן לישיבה ביום שני שעסקה במבצע בדוחה, משום שמנהיגים פוליטיים בכירים הניחו כי יתנגד לתקיפה שעלולה לסכן את חיי החטופים.

בכירים ישראלים לשעבר ובהווה, כולל נתניהו, אמרו כי הונעו לבצע את התקיפה האווירית בקטאר ביום שלישי משום שנוצר חלון הזדמנות נדיר שבו מנהיגים מרכזיים של הארגון נמצאו באותו מקום. הם גם אמרו כי נאלצו להגיב לפיגוע ירי ביום שני שבו נהרגו שישה אזרחים בירושלים, ולמארב בעזה שבו נהרגו ארבעה חיילי צה"ל באותו יום.

כמה גורמים ישראליים אמרו כי העריכו שישראל תוכל לתקן את יחסיה עם קטאר עם הזמן, כפי שהתאוששה מזעם בינלאומי בשנות ה־70 וה־80, לאחר שראשת הממשלה גולדה מאיר הורתה על סדרת חיסולים חשאיים במדינות אירופה והמזרח התיכון נגד פעילים פלסטינים שחטפו ורצחו 11 ספורטאים ישראלים באולימפיאדת מינכן 1972.

בינואר האחרון ציטט ברנע בהלוויה את סיפור מינכן ואמר כי המוסד "מחויב לסגור חשבון עם הרוצחים שפלשו לעוטף עזה" באוקטובר 2023, ועם אלו שתכננו את המתקפות.

ראש המוסד דוד ברנע, אוקטובר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

נכון לעכשיו, ישראל מתמודדת עם סערה דיפלומטית, כאשר קטאר גינתה בפומבי את התקיפה האווירית כ"טרור מדינתי" וכבגידה בתהליך התיווך.

בסוף השבוע שעבר הגישו גורמים אמריקאיים הצעה חדשה שכללה שחרור של 48 חטופים, חיים ומתים, בתמורה לכך שטראמפ יפקח ישירות על מו"מ להסדר קבע של המלחמה ולפירוק חמאס מנשקו.

מתווכים מצאו כי להצעה הייתה יותר "אחיזה" בקרב בכירי חמאס, אך ישראל תקפה זמן קצר לאחר מכן, ביום שלישי בצהריים לפי שעון מקומי, כך אמר גורם המעורה במו"מ. כעת, מנהיגי קטאר אומרים כי הם "בוחנים מחדש" את תפקידם במאמצי התיווך העתידיים.

נתניהו מצדו האשים את קטאר במתן מקלט לחמאס והגיב למדינות שביקרו את התקיפה. "אני אומר לקטאר ולכל אומה שמארחת טרוריסטים, או שתגרשו אותם או שתביאו אותם לדין", אמר בנאום ביום רביעי. "כי אם לא, אנחנו נעשה זאת".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בחדר הסגלגל בבית הלבן בוושינגטון, 2 בספטמבר 2025 (צילום: SAUL LOEB / AFP)

נמרוד נוביק, לשעבר בכיר ישראלי וכיום אנליסט בפורום למדיניות ישראל בניו יורק, אמר כי ייתכן שנתניהו הונע לתקוף את קטאר כדי לטרפד הצעה של ממשל טראמפ שלא אהב, או כדי לשלוח מסר אזהרה למדינות במפרץ הפרסי שמקדמות רעיון של מדינה פלסטינית.

שיקול נוסף מבחינת נתניהו עשוי היה להיות להתרחק ממדינה שמבקריו מבית טוענים שהוא קרוב אליה מדי, אמר נוביק. מוקדם יותר השנה הפך יחסו של נתניהו עם קטאר שוב לנושא מעורר מחלוקת בישראל לאחר שהרשויות החלו לבדוק חשדות כי כמה מיועציו קיבלו כספים מקטאר.

"אותו אדם שביקש מקטאר לארח את חמאס, לממן את חמאס ולתווך מול חמאס – הפך לפתע לעוין לאותו משטר", אמר נוביק. "אם אתה רוצה לשדר 'אין לי אותה זיקה לקטאר' כמו [ליועצים שלי], אז שום דבר לא ממחיש זאת יותר מתקיפה צבאית בקטאר".