שורד השבי עומר שם טוב נאם בטקס הזיכרון ל-7 באוקטובר: 

"שבעה באוקטובר. התאריך שהפך לנקודת מפנה בחיינו. בבוקר של חג ושמחה, במסיבה עם חברים, רגע אחד והעולם שלנו השתנה. מאותו רגע, שום דבר כבר לא היה אותו דבר.

"בלילה עוד היינו ילדים שרוקדים את החיים, אבל בבוקר הכול נשבר. ריסוק של תמימות, של שגרה, של ביטחון. מול הזוועה, עמדנו מול בחירה לשקוע או להילחם על האור ובתוך החושך ההוא הופיע אור. אור של אנשים שלא ויתרו, שקמו, התייצבו, רצו לשטח, למפקדה, לעזור, להציל, לאהוב. הם לימדו אותנו מהי ערבות הדדית אמיתית.

"ביניהם היה אורי, המלאך ששב אל התופת להציל את מיה, איתי ואותי –
אפילו שהיה יכול לבחור אחרת ולאחר 11 חודשים בשבי נרצח לצד עדן, כרמל, אלמוג, אלכס והרש יהיה זכרם ברוך.

"לי חיכה גורל אחר ברוך השם, אחרי 505 ימים של כאב קושי ובעיקר געגוע שבתי הביתה למשפחה שלי זכיתי לרקוד שוב לאור הזריחה והכי חשוב
למדתי מהו חוסן אמיתי ומה זה אומר לאהוב את הארץ, את האנשים, את החיים.

"אנחנו עדיין בדרך עם 48 חטופים שעדיין לא שבו ועם משפחות שמחכות, נושמות, מתפללות לרגע הזה .השלום שחלמנו עליו עדיין רחוק, אבל האחדות, האכפתיות, והניצוץ האנושי שהתגלה כאן הם היסוד שעליו נוכל לבנות מחדש.

"אני עומד כאן היום, בשם כולנו, כדי לומר תודה. תודה לגיבורים שנלחמו ולא שבו. תודה ללוחמים וללוחמות ששומרים על כולנו גם היום. תודה לכל מי שבוחר באור, גם כשקל יותר להיכנע לחושך. אתם הלב הפועם של האומה הזאת.

"אתם מזכירים לנו יום יום מהי נתינה, מהי שליחות, ומהי אהבה אמיתית. בזכותכם נמשיך לחיות כאן עם לב פתוח, עם תקווה, ועם אמונה. אני גאה לעמוד כאן, ולומר אני נשבע להיות ראוי לכם".