הנשיא יצחק הרצוג ספד לענבר הימן בהלווייתה: "איך קרה שילדה של אור, אהבה וטוב מוצאת את מותה באכזריות כזאת, כשמפלצות החמאס גוררים אותה אל מחשכי השאול? באיזה עולם הורים צריכים לייחל במשך שנתיים איומות לזכות להביא את ילדתם האהובה לקבורה?".

עוד אמר הרצוג: "ממה שזכינו לשמוע מכם, לקרוא וללמוד על ענבר ברור לי שענבר הייתה אישיות מופלאה ויוצאת דופן. אמנית מלידה, נפש חופשייה, אמיצה, רגישה, שהרוח והחומר היו עבורה בית גידול ושפת אם ואב. ויחד עם זה, בשילוב נדיר ומעורר השתאות ענבר הייתה גם לוחמת ללא חת, שבלטה בגבורתה ובעוז רוח בשירותה הצבאי וביום הנורא ההוא".

הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל בהלווייתה של ענבר הימן בפתח תקווה, היום (צילום: לע"מ)

"ענבר הגיעה לפסטיבל נובה כדי לתמוך וללוות את המשתתפים, ולהושיט עזרה למי שצריך. מעשה טיפולי ואצילי. וכשבאו המרצחים הארורים, ענבר נלחמה בהם כמו לביאה באומץ ובתעוזה נדירים, כבירים. השילוב החד פעמי הזה שבנשמתה רווח התגלה במלוא תפארתו".

הנשיא ניצל את המעמד כדי לבקש, שוב, סליחה: "במעמד הזה כנשיא מדינת ישראל, אני מבקש מכם, וממך ענבר, ומכל חללינו החטופים ובני משפחותיהם, סליחה. סליחה שלא היינו שם עבורכם, סליחה שלא הצלחנו להציל, סליחה שלקח לנו זמן רב כל כך להשיב אתכם אלינו".

"נוחי בשלום על משכבך, ענבר אהובה, ויהי רצון שבתום תשרי, הבטחת הרוח, וגשמים בעיתם, יחונו את עפרך, ויתנו לך סופסוף מנוחה אמיתית, מנוחת עולמים".

"במעמד הזה כנשיא מדינת ישראל, אני מבקש מכם, וממך ענבר, ומכל חללינו החטופים ובני משפחותיהם, סליחה"

רעיית הנשיא מיכל הרצוג ספדה גם כן: "בתרבויות רבות מקובל ללבוש שחור במעמד כזה, אבל ברוחה של ענבר – שהוורוד שזהר ממנה בלט כל כך ביקשתם בקשה יפה וייחודית כל כך, שנבוא הנה לבושי ורוד". 

"הזכרתם לנו שהוורוד של ענבר לא היה קישוט, הוא היה אמירה: על רוך שהוא כוח, על יופי שנושא אחריות, ועל האפשרות להאיר גם את המקומות החשוכים ביותר".