בית הדין הבינלאומי לצדק, הגוף המשפטי העליון של האו"ם, יפרסם היום חוות דעת מייעצת בנוגע לחובותיה של ישראל כלפי מוסדות סיוע של האו"ם וארגונים אחרים הפועלים ברצועת עזה ובגדה המערבית.
חוות הדעת, שנוסחה על פי בקשה של העצרת הכללית של האו"ם בדצמבר, תעורר עניין רב, שכן עשויות להיות לה השלכות החורגות מעבר למלחמה בעזה. היא צפויה לעסוק בהגנה שעל מדינות לספק לעובדי האו"ם ברחבי העולם.
חוות דעת מייעצות של בית הדין הבינלאומי לצדק נושאות משקל משפטי ופוליטי, אך אינן מחייבות, ובית הדין חסר סמכות אכיפה.
באפריל השנה טענו באי כוח האו"ם ונציגים פלסטינים בפני בית הדין כי ישראל הפרה את החוק הבינלאומי כשמנעה הכנסת סיוע לעזה בין מרץ למאי.
מאז הותרה כניסת סיוע הומניטרי מסוימת, אך גורמים באו"ם אומרים כי היא רחוקה מלהספיק כדי להקל את האסון ההומניטרי.
תוכנית הפסקת האש של טראמפ מאפשרת הכנסת 600 משאיות סיוע ביום לעזה. ישראל האשימה בעבר את חמאס בגניבת מזון שהועבר לרצועה – דבר שחמאס מכחיש – ואמרה כי הגבלת הסיוע נועדה להפעיל לחץ על הארגון.
ישראל לא הופיעה בפני בית הדין במהלך הדיונים, אך הגישה את עמדתה המשפטית בכתב. באפריל דחה שר החוץ גדעון סער את הדיונים כ"קרקס", ואמר שבית הדין עובר פוליטיזציה.
הבקשה לחוות הדעת נבעה מחוק ישראלי משנת 2023 שאסר על אונר"א, סוכנות הסיוע של האו"ם לפליטים פלסטינים, לפעול במדינה, בטענה שהעסיקה חברי חמאס שהשתתפו במתקפה על ישראל ב־7 באוקטובר 2023.
האו"ם אמר באוגוסט אשתקד כי תשעה מעובדי אונר"א עשויים היו להיות מעורבים במתקפת חמאס ופוטרו. מפקד נוסף בחמאס, שאונר"א אישרה כי היה עובד שלה, נהרג בעזה באוקטובר 2024, לפי ישראל.
בחוות דעת מייעצת קודמת, משנת 2024, קבע בית הדין כי הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטיניים אינו חוקי ועליו להסתיים באופן מיידי. עוד קבע כי לישראל יש חובות בתחום זכויות האדם כלפי הפלסטינים בשל מעמדה ככוח כובש.
הקריאה הפומבית של ההחלטה תחל בשעה 16:00 לפי שעון ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו