דובר צה"ל פרסם את מסקנות דוח צוות המומחים שמונה לבדיקת איכות תחקירי צה"ל והפקת הלקחים מאירועי ה־7 באוקטובר בראשות האלוף (מיל') סמי תורג'מן, שממצאיו ומסקנותיו הוצגו היום לרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר ולפורום המטה הכללי.

הרמטכ"ל אמר כי "השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה"ל. היא גם תנאי בסיסי ליכולת שלנו להשתפר. ממצאי הצוות אינם סוף דבר; הם חלק מתהליך מתמשך של בחינה, למידה ויישום שצה"ל יפעל לאורו בשנים הקרובות".

כזכור, עם כניסתו לתפקיד מינה זמיר צוות מומחים בהשתתפות מומחים צבאיים מדיסציפלינות מגוונות לבחינת התחקירים שבוצעו בצה"ל על אירועי ה־7 באוקטובר.

הצוות נדרש לבחון ולהעריך את איכות התחקירים המטכ"ליים ולהעמיק בממצאים ובמסקנות שהופקו במסגרתם, לסווג את התחקירים על פי איכותם ולהמליץ על כיווני פעולה עיקריים לתוכנית העבודה, בראייה מערכתית ואינטגרטיבית.

הרמטכ"ל אייל זמיר בפיקוד דרום לקראת הרחבת המלחמה בעזה, 17 באוגוסט 2025 (צילום: דובר צה"ל)

בהודעה נמסר כי עם מינויו ב־22 במרץ 2025 ניגש הצוות למשימתו בענווה ובחרדת קודש, תוך הבנה של גודל האחריות, ומתוך הכרה עמוקה וכואבת במחיר הכבד שגבה הכישלון הגדול בתולדות צה"ל.

הצוות בחן והעריך את איכות התחקירים שבוצעו בצה"ל החל מ־7 במרץ 2024, לאור פקודת הרמטכ"ל דאז, רב־אלוף הרצי הלוי, לקיים תחקיר מטכ"לי פנימי למלחמת "חרבות ברזל". יתר על כן, הצוות העמיק בתחקירים ובחן לראשונה את כלל התחקירים בראייה מערכתית ואינטגרטיבית.

עוד הודגש כי צוות המומחים עסק אך ורק בתחקירי צה"ל, ללא בחינת המרחב שבין הדרגים המדיני והצבאי או בין צה"ל לגופים ביטחוניים מקבילים.

פרט למידע שעמד בפניו מן התחקירים, הפיץ הצוות "קול קורא" למפקדים בסדיר ובמילואים על מנת לאתר קולות שלא שולבו בתחקירים, ובחן כל פנייה שהתקבלה במסגרת זו באופן מעמיק ויסודי. כמו כן, הצוות ראיין כ־80 בעלי תפקידים רלוונטיים לאירועי ה־7 באוקטובר והשנים שקדמו לטבח. 

הצוות בחן לעומק 25 תחקירים ומצא כי מתקיימת שונות באיכות התחקירים; חלקם מקצועיים, מקיפים ומאפשרים למידה והתקדמות; חלקם מניחים תשתית עובדתית טובה אך אינם מצביעים על נקודות הכשל ועל הנדרש לשינוי; חלקם חסרים; וחלקם אינם מניחים את הדעת. על כל אחד מן התחקירים שבחן כתב הצוות חוות דעת מקצועית ומפורטת באשר לאיכותו, בצירוף המלצות קונקרטיות.

הצוות שבחן את התחקירים מצא כי כלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים מתוך כוונה לערוך תחקיר אמת. כמו כן, הצוות זיהה נושאים שלא תוחקרו, והומלץ לרמטכ"ל להשלימם, ובמרכזם אופן הטיפול בידיעות שהגיעו לאורך השנים וההיבטים המערכתיים והאופרטיביים של תוכנית "חומת יריחו".

הרמטכ"ל רב־אלוף אייל זמיר ואלוף (מיל') סמי תורג'מן הציגו את דוח בדיקת תחקירי הטבח, 9 בנובמבר 2025 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

לאחר לימוד, ניתוח והעמקה במידע שהיה בפניו, ריכז הצוות תובנות אשר אפשרו לו לבנות תמונה אינטגרטיבית של שישה גורמים, שאותם זיהה כגורמים המסבירים המרכזיים לכישלון ה־7 באוקטובר:

1. כישלון תפיסתי – בין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס.
2. כישלון מודיעיני – בהבנת המציאות, בהבנת האיום ובאי־מתן הידיעה.
3. היעדר עיסוק בתוכנית "חומת יריחו".
4. תרבות ארגונית ומבצעית המאופיינת בדפוסים ונורמות מבצעיות לקויים שהשתרשו במשך השנים.
5. פער מהותי ומתמשך, בכל רמות הפיקוד וגורמי המקצוע, בין איום הייחוס לבין המענה המבצעי.
6. תהליך קבלת החלטות והפעלת כוח לקויים בליל ה־7 באוקטובר 2023.

צוות המומחים קבע כי הפתעת 7 באוקטובר לא הגיחה מתוך חלל ריק ממידע, ואף ההפך: בליל ה־7 באוקטובר הצטבר מידע מגוון, שאילו היה מנותח באופן מקצועי, ניתן ואף נדרש היה להעלות בעקבותיו התרעה לפעולה משמעותית. המתקפה התרחשה על רקע מידע איכותי וחריג במאפייניו שהיה ברשותם של גופי צה"ל השונים.

זאת ועוד, במהלך שנת 2023 התריעו גורמים בכירים צבאיים על כך שאויבי ישראל מזהים תהליך היחלשות פנימית אשר פוגע בהרתעה הישראלית ומגביר את הסבירות להסלמה. בהסתכלות צבאית פנימית עולה כי על אף ההתרעה, לא ננקטו פעולות צבאיות מתחייבות לשיפור הכוננות והמוכנות בצה"ל ולהתאמת היערכות כוחות צה"ל בזירות השונות.

מרבית מסבירי הכישלון, כפי שגובשו על ידי הצוות, נפרסים לאורך מספר שנים ועל פני מערכים רבים, דבר המעיד בראיית הצוות על כשל מערכתי וכלל־ארגוני רב שנים.

מגרש כלי רכב שרופים שנאספו מעוטף עזה אל חניון מחוץ למושב תקומה לאחר טבח ה־7 באוקטובר (צילום: מישל אמזלג/לע"מ)

ממצאי הדוח מעלים כי הגופים כשלו בדרכים הבאות:

המטה הכללי כשל בהערכת חסר חמורה של האויב, ועל אף שהגדירו כ"צבא טרור", לא נבנה מענה צבאי העולה בקנה אחד עם התפתחות האויב.

אגף המבצעים (אמ"ץ) כשל באי־יצירת מוכנות הצבא לתרחיש של מלחמה בהפתעה, בהיעדר הובלת תהליכי פיתוח הידע כבסיס להכוונת בניין הכוח והפעלתו (בפרט תהליך הלמידה ממבצע "שומר החומות" והיעדר עיסוק ב"חומת יריחו"), בהיעדר הובלת תהליכי בניית תמונת המצב והערכת המצב בליל ה־7 באוקטובר ולאחריו ובאי־זיהוי ההחלטות הקובעות הנדרשות לניהול הלחימה ואי־ההתאמה של הפעלת הכוח.

אגף המודיעין (אמ"ן) כשל באי־זיהוי ההתפתחויות האסטרטגיות והאופרטיביות של חמאס לאורך שנים ובאי־קיום מחקר צבאי מתמשך באשר לכוחו של "צבא הטרור".

אמ"ן נכשל בהיעדר מתן התרעה. יחידותיו השונות לא מימשו את אחריותן למחקר של חמאס ולמתן התרעה למלחמה ברצועת עזה. תפיסת האיסוף ברצועה התבססה על נגישות צרה שאינה מאפשרת מתן התרעה. כתוצאה מכך, בזמן שהזרוע הצבאית של חמאס הייתה במעבר משגרה לחירום ובהיערכות למתקפת פתע רחבה על מדינת ישראל, צה"ל היה מצוי בשגרה ובמוכנות מבצעית נמוכה.

פיקוד הדרום כשל באי־מימוש תפקידו כנושא באחריות להתרעה למול האויב בגזרתו וכנושא באחריות לביטחון התושבים ולהגנת המרחב שבתחומו. כשל זה הינו עמוק וארוך שנים במחקר צבאי, ובתוך כך בידיעות "חומת יריחו". בנוסף, הפיקוד לא התאים את המענה המבצעי: סד"כ הכוחות, הכוננות והתוכניות האופרטיביות ביחס לאיום.

אוגדת עזה כשלה באי־מימוש משימתה להגן למול האיום מרצועת עזה; בכך שלא קיימה תהליכי עומק לזיהוי השתנות האויב ולא פעלה לעיסוק מודיעיני ומבצעי מתמשך בתוכנית "חומת יריחו"; באי־קיום הערכת מצב סדורה והעלאת מדרג ההתרעה נוכח המידע שהיה ברשותה בליל ה־7 באוקטובר; ובאי־נקיטת יוזמה לשינוי מצב הכוחות בגזרה ובמוכנות המבצעית למול תרחישים שהגדירה כ"תרחישים מסוכנים".

הגורמים הנוספים שתרמו לכישלון:

חיל האוויר כשל בבניית מענה להגנה על שמי המדינה ברום הקרוב לקרקע; באי־ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל ה־7 באוקטובר; ובאי־הצלחה להתאים את הפעלתו למתקפה הרחבה שחרגה מתרחישי הייחוס.

חיל הים כשל בהגנה על החופים עם תחילת המלחמה; באי־ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל ה־7 באוקטובר; ההיערכות בפועל להגנה על האתרים האסטרטגיים במים הכלכליים לא הותאמה לאיום והגדילה את הסיכון.

עם זאת, ביחס לחיל האוויר וחיל הים, ראוי לציין כי לא עלה מדרג התרעה בצה"ל ולא שונו מדרגות הכוננות, אשר היו עשויות לאפשר להם להגיב מהר יותר למול התרחיש החמור שהתממש.

באשר ללילה שקדם למתקפה, ועל אף חריגותו, לא איתר הצוות אף גורם בקרב המפקדים או קהילת המודיעין שריכז תמונת מצב אויב באופן יסודי ומקצועי. לא גובשה תמונת המודיעין ולא נערך דיון מקצועי על נושא מדרג ההתרעה, שנדרש היה להעלותה. ומעל לכול – בשעות הקריטיות שלפני פרוץ המתקפה לא ננקטה ולו פעולה משמעותית אחת בקרב כוחות הקו או העתודות.

ההרס בקיבוץ ניר עוז אחרי טבח השבעה באוקטובר כפי שנראה ב־19 באוקטובר 2023 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

עוד נמסר בהודעה כי הצוות רואה חובה לציין כי עם פרוץ מתקפת האויב, רבים ממפקדי צה"ל קפצו מייד לגזרת הדרום ללא קריאה וללא פקודה, חתרו באומץ למגע ועשו כל שלאל ידם במטרה לבלום את המתקפה, וחלקם אף שילמו על כך בחייהם.

בהתייחסות לתחקיר האיסוף הקרבי – הצוות קיבל באופן מלא את קביעת התחקיר שלפיה תפקוד התצפיתניות, לרבות תחת מתקפה רחבה ותחת איום אישי, היה מקצועי, מופתי ובקור רוח, והתצפיתניות המשיכו לתצפת ולדווח במקצועיות עד נשימתן האחרונה. ניתוח בדיעבד מלמד כי המידע שנאסף על ידי התצפיתניות לאורך תקופה העיד על פעילות אויב חריגה בחודשים שלפני המתקפה. ניתוח מודיעיני איכותי יכול היה להבליט את שינוי המצב בגזרה.

באשר למסקנות תחקירי ההגנה המרחבית, הצוות קיבל את קביעת צוותי התחקיר שלפיה גבורת הרבש"צים ולוחמי כיתות הכוננות הייתה גורם משמעותי ומשפיע על תוצאות הקרבות בחלק מהיישובים. צוות המומחים מצא כי אף שמושאי ההגנה הם היישובים והאזרחים במרחב, ניכר כי המרחב האזרחי ומרכיבי ההגנה המרחבית נשחקו ונדחקו לשולי מימוש תפיסת ההגנה.

באשר לתחקיר הנובה, הצוות קיבל את ממצאי התחקיר וזיהה פער בתפיסת האחריות המרחבית. הצוות המליץ על הסדרה מקצועית ורחבה של תפיסת ההגנה המרחבית בצה"ל, בדגש על אירועים שבהם קיימת אחריות משותפת לצה"ל ולגופים ביטחוניים נוספים.

צוות המומחים המליץ לראש המטה הכללי המלצות מערכתיות, אשר יאפשרו את הטמעת השינויים והתיקונים הנדרשים לבניין והפעלת הכוח בצה"ל.

בין המלצות הצוות:

• הקמת צוות רב־תחומי בראשות סגן הרמטכ"ל לבניית תוכנית עבודה רב־שנתית ליישום והטמעת ההמלצות.
• הצבת אפשרות המלחמה בהפתעה כבסיס ומצפן למוכנות המבצעית, לבניין הכוח ולתרבות הארגונית של צה"ל.
• המשך תהליך לתיקון עמוק באגף המודיעין והצבת ההתרעה למלחמה בראש סדר העדיפויות למשימותיו.
• בחינת התפיסה, הארגון וההיערכות של מערכת ההגנה המרחבית, כך שתתקיים הלימה בין אחריות המפקד המרחבי (פיקוד, אוגדה, חטיבה) לסמכויות הפעלת הכוח, והקצאת המשאבים למימוש אחריות זו.
• תביעת סטנדרט פיקודי המקדש את המקצוע הצבאי, תוך מתן דגש על ההכשרה המקצועית של בעלי תפקידים במפקדות ובחמ"לים.

הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, בכנס למידה מבצעית לסיכום המערכה בעזה ותכנון ההמשך, 18 באוגוסט 2025 (צילום: דובר צה"ל)

הרמטכ"ל הודה לצוות, שביצע עבודה מסורה, ערכית, מקצועית, יסודית ושיטתית. הרמטכ"ל קיבל את המלצות הצוות והחליט למנות את סגן הרמטכ"ל, אלוף תמיר ידעי, לעקוב מקרוב אחר מימוש ויישום הלקחים והטמעתם בתוכנית העבודה הרב־שנתית.

הרמטכ"ל הורה על הצגת ממצאי הצוות לפורום הספ"כ בסדיר ובמילואים. עוד הורה הרמטכ"ל על הצגת ממצאי הצוות ולקחיו במסגרות צבאיות רחבות נוספות ובהכשרות פיקודיות.

מדבריו של זמיר:

"בין החלטותיי הראשונות כרמטכ"ל היה למנות צוות מומחים עצמאי, צעד חיוני להשבת אמון המפקדים בתחקיר הצבאי, להשבת אמון הציבור בצה"ל ובמפקדיו ולשיקום וחיזוק יסודות העשייה הצבאית.

"אני מבקש להביע הערכה עצומה לחברי הצוות בראשות האלוף (מיל') סמי תורג'מן, שפעלו בחרדת קודש, ביסודיות ובמקצועיות רבה, ובחנו את התחקירים באופן מעמיק ואמיץ.

"אנחנו מתחקרים כאן כישלון עצום. כישלון שעלה בחיי אדם, שנגע במשפחות רבות כל כך שאיבדו את היקר להן מכול, בחטופים ששבו ובחטופים חללים שעדיין מוחזקים בידי המרצחים בעזה. האחריות שלנו היא לא לטשטש את הכישלון אלא להביט בו בעיניים וללמוד ממנו.

"הצוות שבחן את התחקירים מצא כי כלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים מתוך כוונה לקיים תחקיר אמת.

"לצד הכישלון, צה"ל ידע גם להתאושש מן השבר של ה־7.10. בשנתיים האחרונות אנחנו נלחמים במלחמה רב־זירתית בגבורה, בחתירה למגע, ומביאים להישגים חסרי תקדים בזירות השונות. היכולת של מפקדים שכשלו ב־7.10 לקום מההלם, להילחם, להוביל להישגים חסרי תקדים, להשתנות ולהתחזק בעת ובעונה אחת – היא ההוכחה לחוסנו של צה"ל.

"התיקונים שניישם בעקבות הדוח ישתלבו בכל פעילות מבצעית ומלחמתית ובכל תוכניות העבודה לשנים הקרובות, כדי להבטיח שצה"ל ימשיך להגן על עם ישראל ולממש את ייעודו.

"אנחנו היום מסיימים את שלב תחקירי ה־7.10 בצה"ל. פעלנו כמיטב יכולתנו במטרה להבין את האירועים ואת הסיבות שהובילו לכישלון העצום והכואב, ללמוד ולהגיע לחקר האמת בצה"ל, ומכאן פונים ליישום, לתיקון ולצמיחה.

"השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה"ל. היא גם תנאי בסיסי ליכולת שלנו להשתפר. ממצאי הצוות אינם סוף דבר; הם חלק מתהליך מתמשך של בחינה, למידה ויישום שצה"ל יפעל לאורו בשנים הקרובות.

"דוח צוות המומחים שהוצג היום הינו צעד משמעותי בדרך להבנה כוללת, הנדרשת לנו כחברה וכמערכת. אולם כדי להבטיח שכשלים כאלה לא יחזרו לעולם, נדרשת ההבנה הכוללת את הממשקים הבין־ארגוניים והבין־מדרגיים, שלא תוחקרה עד כה. לשם כך, נדרשת כעת חקירה מערכתית רחבה וכוללת.

"מתוך הכאב ומתוך הקרבות שאנחנו נלחמים היום, נבנה חוסן ותקומה ליום שאחרי, מתוך השבר נבטיח עתיד בטוח יותר לעם ישראל, ומתוך האחריות נמשיך להיות צבא שמגן על המדינה ומבטיח את קיומה".