הייעוץ המשפטי לממשלה קובע כי לא ניתן לקדם את התוכנית לסגירת תחנת גלי צה"ל כפי שהופיעה כהצעת החלטה שהוגשה על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ, בהליך מהיר עד ל־1 במרץ 2026, וכי "ההצעה אינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית". 

ההצעה לסגירת גל"צ היא חלק מהמהלך של הממשלה לביטול חופש הביטוי בישראל בשנת בחירות.

הם לא מצליחים להשתלט על המציאות, אז הם מנסים להשתלט על התודעה. קודם רשת ב' וערוץ 11, עכשיו גל"צ, בקרוב גם ערוצים 12 ו-13.

הם לא יעצרו. בכל מקום שבו יש אמת שלא נוחה לממשלה הם פועלים לחיסולה.…

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) December 22, 2025

בחוות הדעת של המשנים ליועמ"שית, גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, נכתב בין השאר כי פגיעה שכזו בחופש הביטוי מחייבת חקיקה ראשית, ודאי כאשר מדובר בכמה חודשים לפני בחירות. 

עוד נטען כי "ההחלטה היא חלק ממהלך כולל לפגיעה בשידור הציבורי בישראל ולהגבלת חופש הביטוי", "לא נתמכת בתשתית עובדתית ומקצועית כנדרש", וכי "מתעורר חשש כי היא לוקה בשיקולים זרים, וקידומה מנוגד לדין". 

בעבודת הוועדה המייעצת שמינה השר, כך מצוין, "נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין ואינם מאפשרים לייחס משקל ממשי להמלצותיה".

עוד נטען כי הוועדה הורכבה מגורמים בעלי זיקה פוליטית מובהקת למפלגת הליכוד; הרכבה לא הבטיח מומחיות מקצועית מספקת לצורך בחינת הסוגיה כבדת המשקל שהונחה לפתחה; הוועדה הסתמכה על נתונים אשר מהימנות חלקם מוטלת בספק ממשי; וישנו חשש כבד כי שקלה שיקולים לא רלוונטיים ובמרכזם "הגוון הפוליטי" של תוכן השידורים בתחנה, כפי שעולה במישרין גם מחלק מן השאלות שהפנתה לדוברים השונים. 

הוועדה, נטען, ייחסה משקל שולי, אם בכלל, לנתונים חיוניים ומהימנים שעמדו לפניה, ולאינטרסים מרכזיים שעומדים על הפרק, ואשר נשקלו בעבר בכובד ראש, בין היתר על ידי ועדת זמיר, ובראשם חופש העיתונות במדינה דמוקרטית והפגיעה האפשרית בחופש הביטוי כתוצאה מסגירת התחנה.

נוסף על כך, "ישנו חשש ממשי כי הוועדה לא ניגשה למלאכה בנפש חפצה, אלא פעלה בהתאם לקריאת הכיוון שניתנה מצידו של שר הביטחון עם הקמת הוועדה המייעצת, ולפיה המצב הקיים אינו יכול להיוותר על כנו".