לישי מירן־לביא, אשתו של שורד השבי עמרי מירן, שהייתה בחזית המאבק להשבתו, מסרה בתגובה לאישור ההצעה להקים ועדת חקירה פוליטית לטבח השבעה באוקטובר כי "את מה שקרה ב־7 באוקטובר אף אחד לא יצליח להעלים, אנחנו נדאג לזה". 

"ממש ניסיתי לשתוק, ממש ניסיתי לא להגיב, ממש ניסיתי להתנתק ולעסוק במסע השיקום האישי הפרטי של המשפחה שלי. אבל באמת שאי אפשר לשתוק.

"לפני שבוע חבר שלח לי תקציר של ההצעה 'החלופית' להקמת ועדת החקירה הממלכתית. בהתחלה, חשבתי שזו הטרלה.

"אחר כך, אותו חבר שלח לי את הפרסום שראש הממשלה מתכוון לעמוד בעצמו בראש הוועדה שתקבע את סמכויות הוועדה. עניתי לו: 'זה פייק, נכון?'

"באמת לא האמנתי. גם במציאות המטורללת בה אנו חיים, חשבתי שיש גבולות לאבסורד. שיש קווים מסוימים שלא ייחצו. אולי הייתי נאיבית.

"אני חושבת עכשיו על צבי זוסמן, אבא של בן ז"ל. על אייל אשל, אבא של רוני ז"ל. רעות הכט אדרי, אימא של עידו ז"ל. אנשים ששילמו את היקר ביותר, ומבקשים את הדבר הבסיסי ביותר: תשובות, אמת, צדק. שלא לדבר על המילה שהפכה למגונה בזמן האחרון: אחריות.

"אני יכולה לכתוב הררי מילים על החרב שתוקעים בלב של המשפחות, על הביזיון של ההתחמקות מאחריות, על מופע אי־המנהיגות הזה, על העצב והכאב.

"אבל במקום זאת אני רוצה דווקא לכתוב משהו בנימה אופטימית: לא משנה כמה ינסו להתחמק, כמה ינסו לשפץ את ההיסטוריה וכמה ינסו לעכב את חקר האמת – כל הניסיונות האלו נידונו לכישלון. זו לא משאלת לב, זו המציאות הישראלית כפי שאני חוויתי אותה על בשרי.

"במשך שנתיים הסבירו לנו, משפחות החטופים, שהמאבק שלנו נידון לכישלון. בסוף, לא בלי כאבים כבדים וקשיים, המאבק הצליח והדבר הנכון קרה. אני יצאתי מהמאבק עם אמון גדול בעם ישראל. עם חזק, נחוש וטוב.

"ולכן, חשוב היום שנזכור: גם אם זה ייקח זמן, האמת והצדק ינצחו. אנחנו נדאג לזה. אני מקווה שכל נבחר ציבור שהצביע בעד האבסורד הזה יודע שההיסטוריה לא תזכור רק את מקומכם בשבעה באוקטובר, אלא גם איך בחרתם להתנהג אחר כך.

"ולמשפחות השכולות האהובות, אני רק יכולה להגיד: אנחנו איתכן, אתן לא לבד. את מה שקרה ב־–7 באוקטובר אף אחד לא יצליח להעלים, אנחנו נדאג לזה".