בית המשפט העליון הוציא צו ביניים נגד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, האוסר עליו להמשיך בחקירה בנוגע לכשלים סביב מתקפת חמאס והטבח ב־7 באוקטובר.

בית המשפט הורה למבקר שלא לזמן גורמים כלשהם למסור את גרסתם או להעביר מסמכים למשרד מבקר המדינה, וכן שלא לפרסם טיוטות או דוחות סופיים, אם כאלה כבר גובשו, בנוגע להיבטים מסוימים של החקירה.

בנוסף הוציא בית המשפט צווים על תנאי נגד מבקר המדינה, שלפיהם עליו לנמק מדוע הוא חוקר תחומים הנוגעים למדיניות ולאסטרטגיה, תחומים שלטענת העותרים חורגים מסמכויות משרדו. צו על תנאי מעביר את נטל ההוכחה מהעותרים למשיב ומעיד כי בית המשפט סבור שלעתירה יש בסיס.

הצו קובע כי על המבקר להסביר בתוך חודש "מדוע לא יימנע מביצוע הליכי ביקורת הנוגעים לאירועי השבעה באוקטובר ולמלחמה בנושאים של מדיניות ואסטרטגיה, או בנושאים שמצריכים בירור עובדתי-חקירתי רחב יריעה". 

כמו כן, דורש הצו כי המבקר יסביר "מדוע לא יקיים את הליכי הביקורת שבמסגרת סמכותו, אשר נוגעים למי שחשופים לאפשרות של קביעת אחריות אישית, במתכונת השומרת על מלוא זכויותיהם הדיוניות לאורך שלבי ההליך". 

עוד קובע הצו כי המבקר "יימנע מהמשך ביצועם של הליכי ביקורת בסעיפים שפורטו, ובין היתר יימנע מזימון אנשים לצורך מסירת גרסה, פרטים או מסמכים, וכן ממתן פומבי לכל טיוטה או דו"ח שגובשו בסעיפים האמורים". 

התנועה לאיכות השלטון בישראל, אחת העותרות, בירכה על ההחלטה ואמרה כי "אירוע בקנה מידה חריג כמו אסון 7 באוקטובר מחייב חקירה מקיפה, עצמאית ולא־מפלגתית אך ורק באמצעות ועדת חקירה ממלכתית". עוד טענה התנועה כי חקירת מבקר המדינה פוגעת בראיות, מפרה זכויות להליך הוגן ונועדה "למנוע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית".