הרמטכ"ל, אייל זמיר, הציג תוכנית רב־שנתית חדשה לשנים 2026–2030, שמטרתה להוביל את צה"ל בתהליך שיקום והיערכות מחודשת לאחר יותר משנתיים של מלחמה.

התוכנית, שנקראת "חושן" – על שם החושן עם 12 האבנים המייצגות את שבטי ישראל, ו-12 הנושאים העיקריים שבהם היא עוסקת – משלבת את הלקחים מאירועי 7 באוקטובר ומהלחימה שבאה בעקבותיהם, ובמקביל נועדה להכין את הצבא למלחמה הבאה. זמיר הנחה את צה"ל לפעול בשנה הקרובה בשני מאמצים מקבילים: המשך פעילות מבצעית בכל הזירות, לצד מהלך רחב של בניין כוח.

תוכנית "חושן" צפויה להתגבש סופית עד 1 באפריל, והיישום אמור להתחיל לאחר חג הפסח, שמסתיים ב־8 באפריל, בכפוף למצב הביטחוני.

התוכנית נשענת על שישה נדבכים מרכזיים, בהם אבחון מצבו של צה"ל לאחר המלחמה, לקחי הלחימה, ממצאי תחקירי המלחמה המתמשכים, הנחיות הדרג המדיני, החלטות פיקודיות של הרמטכ"ל ומסגרת משאבים של כ־350 מיליארד שקל (כ־111 מיליארד דולר) לעשור הקרוב, עם אפשרות להתאמות בהתאם להסדרים עתידיים עם ארה"ב.

"חושן" מבוססת על שלושה עמודי תווך: כשירות למלחמה, החזרת הכשירות והכנה לאתגרים עתידיים. היא כוללת 12 נושאי ליבה, שכל אחד יובל ע"י צוות ייעודי בראשות אלוף: 

1. אנשים – מתוך תפיסת האנשים כמקור עוצמתו של צה"ל, הוצב הנושא בבסיס התר"ש – באופן שיעסוק בכלל מרכיבי כוח האדם. במסגרת זו, תיקבע תוכנית פעולה אפקטיבית בתחום, כשהצוות הממונה יגבש עקרונות לתוכנית רב-שנתית לטיפול, פיתוח, הוקרה ותגמול של חיילי צה"ל ומפקדיו, בסדיר ובמילואים ועובדי צה"ל.
2. מוכנות למלחמה – צה"ל נדרש לחזק ולשמר את מוכנותו למלחמה, ובפרט למלחמה בהפתעה בכלל הזירות, כשבידו תוכניות הגנה והתקפה להכרעת האויב בכלל גזרות הלחימה ובמלחמה רב-זירתית.
3. חזרה לכשירות ושיקום – לאחר שנתיים של מלחמה, צה"ל נדרש לטפל בצורה עמוקה בחזרה לכשירות ובשיקום פלטפורמות לחימה, חימושים, מלאים ותשתיות. במקביל לכך, עליו לקיים אימונים והכשרות תוך כדי שמירה על כוננות בגבולות המדינה.
4. גבולות – תיקבע תוכנית לביצור הגבולות כדי לספק מענה למנעד האיומים – מניעת התבססות אויב בסמיכות לגבול, מניעת חדירה ומוכנות למענה מהיר במקרה של התקפה: בכל גבול, זמן ובכלל המימדים.
5. הגנה אווירית ורוק"ק – צה"ל ימשיך לפעול בתחומי ההגנה אווירית וברום הקרוב לקרקע אל מול האיומים השונים מכלל הגזרות. זאת תוך מענה לאיומים המתהווים והמתפתחים בתחום.
6. מעגל שלישי ועומק – צה"ל נדרש להתמודד מול איומים במעגלים רחוקים, כשבמיקוד ההיערכות – איראן כאויב מרכזי. הצבא יידרש לחזק יכולות פעולה וניהול מערכות במספר זירות רחוקות במקביל.
7. תמרון קטלני – המלחמה הדגישה את חשיבות התמרון הרב מימדי, בדגש על זרוע היבשה. מכך עולה הצורך לחזק את הכוחות האלו על מנת לשפר ולשמר את יכולות התמרון של צה"ל, ואת ההכשרות והאימונים בתחום.
8. רציפות תפקודית – צה"ל ישמר וישפר את יכולתו להמשיך לפעול בכלל בממדים שונים תחת אש. הדבר נכון בפרט למערכי הליבה של צה"ל, תוך מימוש ידע ותובנות שנצברו לאורך המלחמה.
9. איסוף ומודיעין – צה"ל יפיק את לקחיו בתחום זה ויגביר את יכולות המודיעין והאיסוף בכלל הזירות, במטרה לייצר אפקטיביות מבצעית משמעותית.
10. דיגיטל, מידע ו-AI – תיקבע תוכנית בניין כוח בעולמות אלו, בדגש על עליונות טכנולוגית ושיפור האפקטיביות המבצעית בתהליכים השונים בצה"ל, כשה-AI יהווה מאיץ מרכזי ליכולות.
11. רובוטיקה ואוטונומיה – חיזוק השימוש בכלים רובוטים ואוטונומיים, תוך שיפור ופיתוח המענה לצרכים המבצעיים הנדרשים בממדים השונים. תהליך זה ייעשה בכל זרוע ויחידה ממפעילי הכוח.
12. חלל – התפתחות החלל מממד פעולה לממד לחימה, כחלק ממיצוי הפוטנציאל בזירה זו, תחייב התארגנות שונה של צה"ל – והסתכלות ארוכת טווח גם מעבר לשנות התר"ש, כמאמץ לאומי מרכזי.

כמו כן, שלושה צוותים נוספים יתמקדו בנושאים מהותיים רוחביים: צוות התייעלות, צוות הפתעות טכנולוגיות וצוות תרבות ארגונית.