היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כתבה היום לשר המשפטים יריב לוין שהקובלנה המשמעתית שבכוונתו להגיש נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בעניין נכס במבשרת ציון "אינה עומדת באמות מידה נדרשות אלה וחסרת תוקף משפטי".

במכתב ששלחה היום לשר כתבה היועצת המשפטית ש"נציב תלונות הציבור על השופטים בחן לעומק את מכלול התלונות, כולל ביחס לנכס במבשרת, וקבע באופן ברור כי אין בממצאים כדי להצביע על 'התנהגות שאינה הולמת את מעמדו של שופט בישראל'. בתוך כך, הנציב הדגיש כי הצגתו של הנשיא כ'עבריין בנייה' אינה נכונה וגרמה לו עוול של ממש; כי מדובר בחריגת בנייה היסטורית רבת-שנים; וכי הנשיא פעל להסדרתה באופן מיידי, עוד בטרם החל להתגורר בנכס".

לוין ובהרב-מיארה בבית המשפט העליון ב-2024 (צילום: אורן בן חקון/פול)

עוד כתבה בהרב-מיארה ש"בפני הנציב עמדה תשתית ראייתית רחבה ומקיפה, בין היתר לאחר שקיים שיח ישיר עם גורמי האכיפה בוועדה המקומית הרלוונטית, אשר הבהירו כי אין מקום להגשת כתב אישום בעניין. מעבר לכך, הנציב לא קבע כי התלונות העלו חשש לעבירה משמעתית, וממילא גם לא המליץ על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, בהתאם לסמכויותיו".

לדברי היועצת המשפטית לממשלה, "החלטת הנציב מפורטת, מנומקת ומבוססת, והיא מדברת בעד עצמה. בשים לב להחלטתו הברורה של הנציב קל וחומר שאין  בסיס לקידום הליך משמעתי, והיא אינה מעמידה תשתית להמשך בירור במישור המשמעתי. ההפך הוא הנכון".

"בפני הנציב עמדה תשתית ראייתית רחבה, בין היתר אחרי ששוחח עם גורמי האכיפה בוועדה, שהבהירו שאין מקום להגיש כתב אישום"

בהרב-מיארה הוסיפה ש"סמכותו של שר המשפטים להגיש קובלנה משמעתית נגד שופט היא סמכות חריגה ויוצאת דופן, אשר טומנת בחובה פוטנציאל ממשי לפגיעה בעצמאות השיפוטית ולחדירה של שיקולים פוליטיים. מטעם זה גוברת החשיבות כי סמכות מינהלית רגישה תופעל על ידי השר אך ורק בהליך סדור ותקין, על בסיס תשתית ראייתית מוצקה וברורה, המצדיקה את השימוש החריג בסמכות, ולפי אמות מידה שוויוניות ואחידות, גם בשים לב למקרי העבר שבהם הופעלה סמכות זו".

לדברי בהרב-מיארה, על שר המשפטים להיוועץ בה בסוגיית הגשת הקובלנה: "נדרש להבטיח כי החלטת השר על הגשת קובלנה התקבלה כדין, בהתאם לכללי המשפט המינהלי, ללא חשש לשיקול זר, בהיוועצות עם הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שנעשה במקרי העבר".

• מכתבה של בהרב-מיארה ללוין