המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, הטיל בשבת את האחריות לגל המחאות המתמשך במדינה על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, זאת לאחר שארגוני זכויות אדם דיווחו כי דיכוי אלים מצד כוחות הביטחון גבה אלפי הרוגים.

המחאות פרצו ב־28 בדצמבר על רקע מצוקה כלכלית והתרחבו להפגנות נרחבות הקוראות לסיום שלטון אנשי הדת ברפובליקה האסלאמית.

צילום מסך מתוך סרטון שפרסמה הטלוויזיה הממלכתית באיראן ביום שישי, 9 בינואר 2026, מציג כלי רכב נוסעים לצד מכוניות בוערות במהלך לילה של הפגנות המוניות בטהרן, איראן (צילום: Iranian state TV via AP)

טראמפ איים שוב ושוב להתערב, ואף הבטיח "לנקוט צעדים חזקים מאוד" אם איראן תוציא להורג מפגינים. עם זאת, ביום שישי הודה בפוסט ברשתות החברתיות להנהגת איראן על כך שלטענתו ביטלה תליות המוניות; טהרן אמרה כי "אין תוכנית לתליות".

בדברים שנראו כמענה לטראמפ אמר חמינאי, לפי התקשורת הממלכתית: "לא נגרור את המדינה למלחמה, אך לא נאפשר לפושעים מקומיים או בינלאומיים לצאת ללא עונש".

בדברים שנראו כמענה לטראמפ אמר חמינאי: "לא נגרור את המדינה למלחמה, לא נאפשר לפושעים מקומיים או בינלאומיים לצאת ללא עונש"

איראן מאשימה את ארצות הברית וישראל בארגון המחאות. המשטר האיראני טוען כי האלימות נגרמה בידי "פורעים חמושים המתחזים למפגינים", ומאשים את וושינגטון וירושלים באחריות להרוגים בקרב מפגינים וכוחות ביטחון. "אנו רואים בנשיא ארצות הברית עבריין, בשל האבידות, הנזקים וההשמצות שהסב לעם האיראני", אמר חמינאי.

רויטרס לא הצליחה לאמת באופן עצמאי את מספרי הנפגעים. ארגון זכויות האדם HRANA מסר כי אימת 3,090 מקרי מוות – בהם 2,885 מפגינים – ולמעלה מ־22 אלף מעצרים.

זרימת המידע נפגעה בשל השבתות אינטרנט, אך בשבת דווח על הקלה חלקית.

תמונת סטילס מסרטונים שצולמו בין 9 ל־11 בינואר 2026 והופצו ברשתות החברתיות, שלפי הנטען מציגים מראות מחדר מתים עם עשרות גופות ואבלים לאחר דיכוי מחאה בפרוורי בירת איראן, בכריזאק שבמחוז טהרן, 11 בינואר 2026 (צילום: UGC via AP)

כלי תקשורת המזוהים עם הממשלה דיווחו על מעצרים בעקבות "מבצעי מודיעין", בהם אישה בשם נאזנין ברדראן, שלטענתם פעלה בשם רזא פהלווי, בנו הגולה של השאה האחרון. רויטרס לא אימתה את הדיווח. במקביל דווח על מעצרים נרחבים בערים שונות, וכן על מעצר שניים הקשורים לארגון מוג'אהדין חאלק בטהרן.