JavaScript is required for our website accessibility to work properly. דיווח: ישראל הזיזה את "הקו הצהוב" עמוק יותר לתוך שכונה הרוסה בעיר עזה | זמן ישראל

דיווח: ישראל הזיזה את "הקו הצהוב" עמוק יותר לתוך שכונה הרוסה בעיר עזה

פלסטינים עקורים חיים בין הריסות בתים ועסקים שנהרסו בתקיפות צה"ל במחנה הפליטים ג'באליה שבצפון רצועת עזה, 17 בינואר 2026 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)
Omar AL-QATTAA / AFP
פלסטינים עקורים חיים בין הריסות בתים ועסקים שנהרסו בתקיפות צה"ל במחנה הפליטים ג'באליה שבצפון רצועת עזה, 17 בינואר 2026

לפי תצלומי לוויין שנבדקו בידי רויטרס ועדויות תושבים, ישראל הזיזה בדצמבר את הבלוקים המסמנים את קו שביתת הנשק שלה עם חמאס עמוק יותר לתוך שכונה אחת בעזה, ובתוך כך הרסה עשרות מבנים ועקרה פלסטינים, בניגוד להסכם הפסקת האש. 

לפי תצלומי הלוויין, ישראל הציבה את בלוקי הבטון שנועדו לסמן את "הקו הצהוב" עשרות ולעיתים מאות מטרים בתוך שטח שבשליטת חמאס, וצה"ל בנה לפחות שישה ביצורים להצבת כוחות באזורים ברחבי עזה. 

התצלומים מתארים כיצד ישראל הזיזה באופן חד־צדדי את קו השליטה שלה בעזה – וגידרה שטחים נוספים שבהם יכלו פלסטינים להתגורר – גם כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע על התקדמות לשלב ב' של הפסקת האש, שכולל נסיגה נוספת של צה"ל. 

לפי התיעודים, בשום מקום הרחבת אזור השליטה של ישראל אינה בולטת יותר מאשר באל־תופאח, שבעבר הייתה רובע היסטורי של העיר עזה וכעת היא שממה של מבנים הרוסים ומתכת מעוקמת לאחר שנתיים של הפצצות.

בלוק בטון צהוב שהציב צה"ל נראה באזור החיץ ממזרח למחנה הפליטים ג'באליה שבצפון רצועת עזה, 2 בנובמבר 2025 (צילום: פתחי איברהים/פלאש90)
בלוק בטון צהוב שהציב צה"ל נראה באזור החיץ ממזרח למחנה הפליטים ג'באליה שבצפון רצועת עזה, 2 בנובמבר 2025 (צילום: פתחי איברהים/פלאש90)

אלפי פלסטינים מצאו מחסה באל־תופאח לאחר הפסקת האש באוקטובר, שהייתה אמורה להביא לכך שכוחות צה"ל ייסוגו לקו צהוב המסומן במפות צבאיות לאורך כמעט כל רצועת עזה ונוגע בשוליה המזרחיים של השכונה.

אך תצלומי לוויין של אל־תופאח מ־2 ומ־13 בדצמבר מראים כי ישראל הציבה תחילה את הבלוקים בצד שבשליטת חמאס של הקו הצהוב ולאחר מכן הזיזה אותם כ־200 מטרים פנימה.

לאחר הזזת הבלוקים הצבועים בצהוב, הצבא החל להרוס את האזור והשמיד לפחות 40 מבנים, כך עולה מניתוח התצלומים של רויטרס. מעט מבנים נותרו עומדים בין הבלוקים החדשים לבין הקו הצהוב.

לא היה ברור כיצד ישראל הרסה את המבנים. בעבר השתמשה בשילוב של הפצצות מהאוויר, פיצוצים מבוקרים ודחפורים להריסת מבנים.

אוהלי מחסה של משפחות פלסטיניות עקורות לאורך החוף בעיר עזה, בזמן שרוחות חורף חזקות פוקדות את הרצועה, 13 בינואר 2026 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)
אוהלי מחסה של משפחות פלסטיניות עקורות לאורך החוף בעיר עזה, בזמן שרוחות חורף חזקות פוקדות את הרצועה, 13 בינואר 2026 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

צה"ל מכחיש שהזיז את הקו, ואינו מספק ראיות

בהודעה שפורסמה לאחר פרסום הכתבה, אמר צה"ל כי "הטענות המוצגות בכתבה שלפיהן (הצבא) פועל להזיז את הקו הצהוב אינן נכונות".

צה"ל לא סיפק ראיות להודעתו, וסירב להשיב לשאלות רויטרס מדוע הוזזו הבלוקים באל־תופאח ומדוע נהרסו המבנים.

"(הצבא) מסמן את הקו הצהוב באופן ויזואלי בהתאם לתוואי השטח והתנאים הטופוגרפיים, ובמהלך פעילות מבצעית נדרשת להתמודדות עם איומים באזור", נמסר בהודעה.

מקור צבאי אמר כי לא ניתן לסמן את הקו הצהוב בדיוק כפי שהוא מופיע במפות, משום שבתים, מבנים או מכשולים אחרים עומדים בדרך. המקור תיאר את הדמיות הקו הצהוב שפורסמו בידי הצבא וממשל טראמפ כ"אילוסטרציות" בלבד.

בלוק בטון צהוב שהציב צה"ל נראה באזור החיץ ממזרח למחנה הפליטים ג'באליה שבצפון רצועת עזה, 2 בנובמבר 2025 (צילום: פתחי איברהים/פלאש90)
בלוק בטון צהוב שהציב צה"ל נראה באזור החיץ ממזרח למחנה הפליטים ג'באליה שבצפון רצועת עזה, 2 בנובמבר 2025 (צילום: פתחי איברהים/פלאש90)

"נאלצנו לעזוב"

מנאל אבו אל־קס היא אחת מפלסטינים רבים שאומרים כי נאלצו לברוח ממזרח אל־תופאח לאחר שישראל הזיזה את הבלוקים מעבר למקום שבו התגוררו.

אבו אל־קס ובעלה אמרו כי שניים מבניהם נהרגו ונקברו באל־תופאח יחד עם קרובים נוספים. היא אמרה שהמשפחה חיה שם באושר, "עד שהציבו את האבנים הצהובות האלה ונאלצנו לעזוב", והיא נמלטה יחד עם בעלה ובן נוסף, שלשניהם נקטעו הרגליים.

הצבא הזיז את הבלוקים באמצע דצמבר והם החליטו לברוח בינואר, היא אמרה, והוסיפה: "אם לא היו פגזים נופלים עלינו בבתים שלנו, לא היינו עוזבים את הבית".

מעבר לאל־תופאח, תצלומי הלוויין מראים כי ישראל הציבה את הבלוקים עמוק בתוך שטח שבשליטת חמאס באזורים ברחבי עזה.

בחאן יונס, בדרום עזה, הצבא הציב בדצמבר בלוק כ־390 מטרים מעבר לקו, כך מראים התצלומים, ובלוק נוסף כ־220 מטרים מעבר לו. באותו זמן נהרסו מבנים רבים ושני מקבצי אוהלים שנועדו לשכן עקורים פורקו, כך מראים התצלומים.

התצלומים מראים גם כי הצבא בנה לפחות שישה ביצורים גדולים, כולם בצד הישראלי ובמרחק של עד 700 מטרים מהקו הצהוב. אחד מהם, בבית חאנון בצפון עזה, נמצא כ־264 מטרים מהקו.

הצבא לא סיפק תשובות לשאלות רויטרס בנוגע לחאן יונס ולביצורים. המקור הצבאי אמר כי הביצורים, העשויים ברובם מבוץ ואדמה, הם זמניים ונועדו להגן על הכוחות מירי נכנס.

פעילות כוחות צוות הקרב של חטיבת גולני במרחב הקו הצהוב במזרח רפיח שבדרום רצועת עזה. דצמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של חטיבת גולני במרחב הקו הצהוב במזרח רפיח שבדרום רצועת עזה. דצמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

"נדחסים לרצועה צרה"

חאזם קאסם, דובר חמאס, אמר כי הרחבת הקו הצהוב גרמה לאלפים לברוח מערבה. "זה גם אומר שכל תושבי רצועת עזה יידחסו לרצועה צרה במערב רצועת עזה, באזור שהוא פחות מ־30% משטח הרצועה", אמר קאסם.

ההסכם בתמיכת ארה"ב קרא להפסקת אש מלאה אך הותיר את ישראל בשליטה על הרבה מעבר למחצית משטח עזה, כאשר נסיגות נוספות של כוחות תלויות בפירוק חמאס מנשקו. אמש השיק טראמפ את "מועצת השלום" שלו לאחר שהכריז בשבוע שעבר על ועדה פלסטינית טכנוקרטית בניסיון לקדם את ההסכם לשלב הבא.

כמעט כל שני מיליון תושבי עזה נדחסו לרצועת חוף צרה שבה חמאס שמר על שליטה ושבה רובם חיים באוהלים או במבנים פגועים. גורמים הביעו חשש מפיצול דה־פקטו של השטח, כאשר השיקום צפוי להיות מוגבל לאזורים שבשליטת ישראל.

ישראל ירתה שוב ושוב לעבר אנשים באזורים סביב הקו הצהוב מאז שנחתם הסכם הפסקת האש באוקטובר, לעיתים קרובות בטענה שחמושים ניסו לחצות את הקו או לתקוף כוחות.

פעילות כוחות צוות הקרב של חטיבת גולני במרחב הקו הצהוב במזרח רפיח שבדרום רצועת עזה. דצמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של חטיבת גולני במרחב הקו הצהוב במזרח רפיח שבדרום רצועת עזה. דצמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

באל־תופאח, סרטונים מתחילת ינואר שאומתו בידי רויטרס מראים את ישראל מפעילה רחפנים קטנים מעל מבנים במרחק של כ־500 מטרים בתוך הקו הצהוב בזמן שהיא מסיירת באזור. לצבא לא הייתה תגובה לשימוש ברחפנים.

יותר מ־460 פלסטינים, בהם ילדים רבים, נהרגו בידי ישראל מאז שנכנס לתוקף ההסכם באוקטובר, לפי גורמי רפואה בעזה, בעוד חמושים הרגו שלושה חיילים ישראלים. שני הצדדים האשימו זה את זה בהפרת הפסקת האש.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כל הזמן // שבת, 25 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: טראמפ ביטל את נסיעת קושנר וויטקוף לשיחות בפקיסטן

גורם פקיסטני: טהרן העבירה לאסלאמאבאד את הסתייגויותיה מדרישות וושינגטון ● צה"ל יירט רקטה שחזבאללה שיגר לצפון הארץ; רקטה נוספת נפלה בשטח פתוח ● מערך ההגנה האווירית הפיל בגליל כלי טיס לא מאויש שלפי החשד שייך לחזבאללה; עם עצם אווירי נוסף שחדר ארצה אבד הקשר ● הצבא הודיע שכוחותיו הרגו בסוף השבוע יותר מ־15 פעילי חזבאללה בדרום לבנון

לכל העדכונים עוד 12 עדכונים

איתי לנדסברג נבו

"העם בחר", מרבים נציגי הליכוד לומר שוב ושוב בראיונות. מצדיקים לכאורה בנימוק דמוקרטי כל מהלך של הפיכה שלטונית, מחדל ביטחוני, הפקרת חטופים או מלחמה בשבע זירות.

יום הזיכרון ויום העצמאות הם ימים בהם אפשר היה לראות את המציאות הדמוקרטית בבהירות. לא רק דרך פריזמה פוליטית שבה התחברו אינטרסים של ימין קיצוני עם משתמטי הגיוס, עם מתנגדי בג"ץ ותומכי הפסקת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועם שורה ארוכה ארוגה שתי וערב בעולם השחיתות הכלכלית, הג'ובים והאינטרסים הפוליטיים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כשמועלית הטענה של "העם בחר", כדאי גם לציין לפחות את הנושא של ה-popular vote. כי בנובמבר 2022 התוצאה בו היתה בערך 50%-50%. כשיתכן שסה"כ הקולות שהצביעו אז לקואליציה המקורית של ה-64 מנדטים... המשך קריאה

כשמועלית הטענה של "העם בחר", כדאי גם לציין לפחות את הנושא של ה-popular vote.
כי בנובמבר 2022 התוצאה בו היתה בערך 50%-50%.
כשיתכן שסה"כ הקולות שהצביעו אז לקואליציה המקורית של ה-64 מנדטים (לפני ההצטרפות לממשלה של 4 חברי הסיעה של גדעון סער לקראת סוף 2024), אפילו נפלה בכמה שברי אחוזים משל השאר.

לפוסט המלא עוד 668 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

מההר עד לים

10 ק"מ של צעידה מרתקת: אחרי שנים של עיכובים, באביב שעבר נפתחה הטיילת החדשה של חיפה. היה שווה לחכות ● נחיל הדבורים שהתיישב על מכונית יצר פסטיבל של תבהלה, אבל שום דבר חדש לא קרה השנה ● חיישנים נגד חיפושיות: האם טכנולוגיה ישראלית תצליח לעצור את ההרס שזורעת החדקונית האדומה במטעי הדקלים? ● וגם: יום הזיכרון בנחל שורק. קצר פה כל כך האביב

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,394 מילים

סיפורם של שני טקסים

טקסי יום העצמאות השנה היו שונים משנים קודמות בכמה מובנים. ראשית, התקיימו שני טקסים – האחד "ממלכתי", שלבש צביון פוליטי מובהק יותר מבכל שנה אחרת, והשני "ציבורי", שביטא את הלכי הרוח באופוזיציה.

אפשר לומר כי שני הטקסים היו פוליטיים, והשנה לא התקיים טקס ממלכתי אמיתי שמאחד את העם.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 786 מילים

למקרה שפיספסת

הפסנתרן הישראלי יואב לבנון רק בן 22 אבל מאחוריו כמעט שני עשורים של הופעות בפני קהל באולמות הגדולים בעולם ● הילד שבגיל שלוש למד לקרוא תווים לפני מילים, חוזר כעת להופיע בארץ כאומן בשל כשבכיסו חוזה הקלטות וביקורות נלהבות מאירופה ומארה"ב ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אם אני צריך לנגן 11 שעות ביום, אני לא מרגיש גמור. להפך, אני בטראנס"

לכתבה המלאה עוד 1,800 מילים

סיפור לשבת הנשר פשט עם שחר

בארבע השנים האחרונות אני מוצא את עצמי ער בשעות שלא ידעתי שקיימות בשעון שלי בכלל. תמיד הייתי משוכנע שבמקום שהשעות הללו אמורות להיות, אצלי בשעון יש כתם לבן וערפילי, ושהשעות האמיתיות מתחילות הרבה אחרי הכתם הזה.

אמנם הכרתי את השעות שעליהן אני מדבר כאן היכרות אישית מקרוב פעם, לפני הרבה שנים, בתורנויות שמירה בטירונות ואחר כך בתורנויות שמירה בקורסים בבה"דים צבאיים שונים, ובתחילת שנות השמונים אפילו נפגשתי איתן שוב בעונת החריש, בעת הכנת השדות לגידול חוזר של כותנה – אבל מאז הייתי משוכנע שאיכשהו הן התפוגגו אל אפלת הלילה ונעלמו, ולא נשאר מהן אלא זיכרון עמום.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 797 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לטראמפ נמאס מהמזרח התיכון, והוא רוצה להתקדם

טראמפ עדיין מאיים להפוך את איראן לגיהינום, אך מעשיו מעידים שהוא רוצה לסיים את המלחמה, שלא מניבה לו תוצאות חיוביות ● האמירויות מסייעות כלכלית לבחריין ומזהירות את ארה"ב: עשויות לפנות לסין בעקבות המשבר המתרחב ● אחמד א-שרע מסייר במפרץ ומקדם תוכניות שאפתניות – עוקפות ישראל ● והשבוע ב-1982 – נסיגת צה"ל מחצי האי סיני ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,280 מילים

סבא שלי היה נאצי

ריאיון לאחר שגילה כי סבו שלו היה חבר במפלגה הנאצית וקצין בוורמאכט, יוהאנס שפור מציע כיום סדנאות מחקר ייחודיות לגרמנים המבקשים להתעמת עם עברה האפל של משפחתם ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אנשים מעדיפים לדעת את האמת הקשה מאשר למלא את החלל בדמיון שלהם"

לכתבה המלאה עוד 1,940 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֱנוֹשִׁיּוּת 299

מתוך התהום רייצ׳ל גולדברג פולין מציעה לנו מפת דרכים איך להיות אדם טוב בעולם

לכתבה המלאה עוד 908 מילים

הממשלה טענה במשך חודשים ש"זו לא העת" לחקור, וכעת, כשבאופק מסתמנות בחירות, הרכב של שבעה שופטי בג"ץ בראשות המשנה לנשיא סולברג שוקל להניח לנושא עד לאחר הבחירות כדי לא לספוג אש פוליטית ● הרעיון להמתין למשפט הציבור בקלפי מרוקן מתוכן את הביקורת השיפוטית ומשדר מסר הרסני שלפיו ניתן לחמוק מחקירת המחדל הגדול בתולדות המדינה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 981 מילים ו-1 תגובות

"יצירה היא הבסיס ליהדות"

יעקב אגם, אבי האומנות הקינטית, יחגוג בחודש הבא 98 ● השבוע קיבל את פרס ישראל לאומנות פלסטית בטקס אישי שנערך עבורו במוזאון הנושא את שמו בראשון לציון ● כשהוא מוקף במשפחתו ובמעריציו, אגם סיפר על ההשראה ששאב מדיונות החול בילדותו ומסביר מדוע שום דבר באומנות שלו לא נשאר במקום

לכתבה המלאה עוד 1,123 מילים

סרן במיל' ותומך להט"ב מול מועמדים שמרניים

בכירי עיריית ת"א נמנעים מתמיכה פומבית בבחירות לרב הראשי, אך לפי דיווחים שוקלים לגבות מועמד של ש"ס או מועמד מהימין שמתח ביקורת על קהילת הלהט"ב ● מנגד מתמודד הרב אריה לוין, הנתפס כאופציה ליברלית ומקדם פלורליזם דתי, אך אינו נהנה מתמיכה מובהקת בסיעות החילוניות ● אחד מתומכיו: "יש לנו חלופה ליברלית טובה, למה לא לתמוך בה?"

לכתבה המלאה עוד 629 מילים

פסטיבל הניצחון המוקדם של טראמפ קורס אל תוך המציאות

הפסקת האש השברירית הוארכה, אך אי־הוודאות סביב המו"מ והמתיחות במצר הורמוז רק גוברות ● בין הצהרות הניצחון של טראמפ לדיווחים על היקף הפגיעה באיראן נחשפים פערים ● גם בצד הישראלי ההישגים מתערערים מול המציאות ● כשאין הכרעה צבאית ברורה, כל צד מבקש לנצח דרך הנרטיב, בעולם של שקרים ומניפולציות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 683 מילים ו-1 תגובות

משמרות המהפכה ממשיכים לייצר משוואות אש במצר הורמוז ומסרבים לשלוח נציגים לשיחות התיווך בפקיסטן ● מחירי הנפט המזנקים פוגעים בעולם אך גם איראן סובלת ממשבר קמח ומתקשה לשנע נפט החוצה ● במקום לחזור לאופציה הצבאית, הנשיא האמריקאי מהמר על קריסה כלכלית של טהרן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 671 מילים

תשאירו לי מקום להתנגד

בערב יום העצמאות ישבתי עם אהובתי מול הטלוויזיה רק כדי לגלות שהשיר "תשאירי לי מקום לחבק אותך" שכתבתי לה לפני 35 שנים - שיר קטן ואינטימי נטול פאתוס - טובע בים של קיטש פוליטי מצמרר וקברים מוארים ● טקס המשואות לא היה רק מופע חנפנות למנהיג שחיבר בין אנטבה לעזה, אלא אירוע שהדגים איך פוליטיקאים מוחקים את האמת בעזרת רגשנות מזויפת

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,595 מילים ו-2 תגובות

תוגת הישראליות 2026

13 שנים אחרי פרישתו, הפובליציסט והסאטיריקן דורון רוזנבלום חוזר לריאיון לרגל יום העצמאות ומסביר למה המציאות שתיאר בספרו "תוגת הישראליות" לפני שלושה עשורים רק הקצינה ● ממעמקי הפנסיה המאושרת שלו, הוא מנתח את אובדן הנורמליות, מתגעגע לחילוניות הפרגמטית של בן-גוריון, ומבקר את המנהיגות "הדלוזיונלית" של נתניהו, שגזלה את חייהם של שני דורות

לכתבה המלאה עוד 2,432 מילים ו-1 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.