צה"ל פועל לצמצום שימוש במילואימניקים שאינם נדרשים, לאחר שהממשלה הורתה להגביל את מספר המשרתים במילואים השנה, תוך התחייבות שלא לפגוע בהטבות הניתנות למי שמתייצבים לשירות. 

צה"ל הודיע כי יקצר את מספר הימים הנדרש למילואים בצווי שגרה – ולא בצווי חירום – מ־72 ל־55. בנוסף, יופסקו כמה פרקטיקות שהפכו נפוצות מאז פרוץ המלחמה, בהן גיוס חיילי מילואים ברשתות החברתיות או מילואים "היברידיים". 

במקביל, צה"ל הבהיר כי לא ייפגעו ההטבות הניתנות למילואימניקים שמשרתים פרקי זמן ממושכים. מעתה, הטבות שונות יינתנו לאחר 45 ימי מילואים, במהלך שלדברי הצבא נועד לעודד מילואימניקים שלא להמשיך לשרת מעבר לנדרש ולחזור לעבודתם האזרחית.

בשיא המלחמה הפעיל צה"ל כ־300 אלף מילואימניקים, ובעבר הוערך כי ב־2026 יזומנו כ־60 אלף לפעילות שגרתית. בדצמבר סיכמו שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', במסגרת תקציב המדינה, על צמצום מספר המילואימניקים המשרתים בכל יום ל־40 אלף ב־2026, מהלך שלדבריהם יחסוך מיליארדי שקלים.

גלי זימונים תכופים וממושכים במהלך המלחמה עוררו ביקורת מצד משרד האוצר, שטען לחוסר יעילות ולבזבוז משאבים נרחב בצה"ל.

כדי לצמצם שימוש מיותר במילואימניקים, צה"ל הודיע כי ייאסר על יחידות לגייס מילואימניקים באמצעות מודעות ברשתות החברתיות, תופעה שהתפשטה במהלך המלחמה. מילואימניקים רבים סיימו שירות ביחידה אחת ועברו לאחרת כדי להמשיך לשרת.

לפי ההנחיות החדשות, גיוס מילואימניקים יתאפשר רק דרך אתר רשמי של הצבא, במטרה למנוע מעבר בין יחידות ללא פיקוח.

פרקטיקה נוספת שתופסק היא "שירות היברידי", שבו מילואימניקים משרתים בצבא במקביל לעבודה אזרחית, לעיתים במתכונת של שבוע כן שבוע לא.

מעבר להשפעה הכלכלית, בצה"ל אמרו כי מתכונת זו פגעה בלכידות היחידות הלוחמות, שכן חלק מהחיילים כלל לא שירתו לצד מי שאמורים להיות חבריהם ליחידה.

צה"ל הודיע גם כי יצמצם תפקידים שהוא מגדיר כלא נחוצים, בהם מילואימניקים במשרה מלאה בתגבור כיתות כוננות ביישובי גבול, וכן תפקידי מטה מסוימים.

העלות הישירה של המלחמה מוערכת בכ־220 מיליארד שקלים, מתוכם כ־50–70 מיליארד שקלים הוקצו למימון גיוסם הממושך של מאות אלפי מילואימניקים.