ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם בוועידת נשיאי הארגונים היהודיים הגדולים בארה"ב, סיפר על פגישתו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שעסקה בנושא ההסכם המתגבש עם איראן, וכן אמר כי "אנו נותנים צ'אנס לתוכניתו של הנשיא בעזה". 

"זה עתה חזרתי מארצות הברית מפגישה חשובה מאוד עם הנשיא דונלד טראמפ. מטבע הדברים, המוקד היה איראן. הנשיא נחוש למצות את כל האפשרויות להשגת הסכם, שלדעתו ניתן להשיג כעת, בגלל, בגלל הנסיבות שנוצרו, הקרנת הכוח, והעובדה שכפי שהוא אומר, איראן בוודאי חייבת להבין שהם פספסו בפעם הקודמת, והוא חושב שיש סבירות רצינית שהם לא יפספסו הפעם.

"לא אסתיר מכם שאני מביע את הסקפטיות שלי לגבי כל הסכם עם איראן, משום שלמען האמת, איראן אמינה בדבר אחד – הם משקרים והם מרמים. אבל אמרתי שאם יושג הסכם, הוא חייב לכלול כמה מרכיבים שאנחנו מאמינים שהם חשובים, לא רק לביטחונה של ישראל, אלא לביטחון העולם, ארצות הברית, האזור, העולם.

"הראשון הוא שכל החומר המועשר חייב לצאת מאיראן. השני הוא שלא תהיה יכולת העשרה – לא לעצור את תהליך ההעשרה, אלא לפרק את הציוד ואת התשתיות שמאפשרים מלכתחילה העשרה. והשלישי הוא טיפול גם בסוגיית הטילים הבליסטיים. והרביעי הוא לעצור, לפרק את ציר הטרור שאיראן בנתה. הוא הוכה, אבל הוא עדיין קיים. הוא מנסה להתאושש, כפי שאיראן עצמה מנסה לעשות.

"והדבר האחרון הוא לזכור את אמרתו של רונלד רייגן ביחס לברית המועצות: סמוך אך ודא. אל תסמוך. אל תסמוך ותמיד ודא. לכן חייבות להיות בדיקות אמיתיות, בדיקות מהותיות, לא בדיקות עם התרעה מוקדמת, אלא בדיקות אפקטיביות לכל האמור לעיל. אלו המרכיבים שאנחנו מאמינים שהם חשובים להשגת הסכם. והצגתי את עמדתנו בצורה מאוד ברורה.

עוד אמר:

"דיברנו גם על עזה. אני חושב שכאשר יצאנו לדרך לאחר שנטבחנו ב־7 באוקטובר, קבענו לעצמנו שלושה יעדים ביחס לעזה. הראשון היה להשיב את כל החטופים. השני היה לפרק או לנטרל את היכולות הצבאיות של חמאס. והשלישי היה לפרק את יכולות השלטון של חמאס.

"הראשון הושג בסיוע ארצות הברית ובראש ובראשונה בזכות חיילינו האמיצים, אנחנו גם עומדים על שלנו בשני הדברים האחרים שחייבים לקרות במסגרת תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, כאשר נעבור לשלב ב'. מה שחייב לקרות הוא שחמאס חייב תחילה להיות מפורק מנשקו, ולאחר מכן עזה חייבת להיות מפורזת. פירוק מנשק פירושו שהוא חייב לוותר על הנשק שלו – לא רק על הנשק המרכזי. אנשים דיברו על נשק כבד. אין למעשה כמעט נשק כבד בעזה. אין ארטילריה, אין טנקים, אין כלום.

"הנשק הכבד, זה שגורם לנזק הרב ביותר, נקרא AK-47, זהו זה. כך הם מוציאים אנשים להורג. כך הם יורים באנשים שלנו. זה מה שהם השתמשו בו – רובי סער. בזה הם השתמשו בטבח של 7 באוקטובר. בזה הם השתמשו. כך הם ביצעו את הטבח הקשה ביותר בעם היהודי מאז השואה – באמצעות AK-47, שישים אלף מהם. הם חייבים לצאת החוצה. כמובן שגם RPG, רקטות וכן הלאה. אבל זה הנשק העיקרי, והוא חייב לצאת. לכן, קודם כול פירוק חמאס מנשקו, ושנית – פירוז עזה.

"מה זה אומר? עדיין יש שם מנהרות. פירקנו כ־150 קילומטרים מתוך 500 קילומטרים של מנהרות. אנחנו חייבים להשלים את המלאכה. זה אומר גם שלא ניתן להסתיר מעבדות נשק או מתקנים אחרים שהם משתמשים בהם כדי להתחמש מחדש, להתארגן מחדש ולהיבנות מחדש – וזה מה שהם מנסים לעשות.

"אנחנו נותנים הזדמנות לתוכנית של הנשיא. והוא ניסח זאת בצורה מאוד תמציתית. הוא אמר: אפשר לעשות זאת בדרך הקלה, או בדרך הקשה. אנחנו מקווים שזה ייעשה בדרך הקלה, כי אנחנו מכירים את חורבן המלחמה. אנחנו יודעים מה המשמעות של אובדן אנשים. אנחנו יודעים את המחיר האנושי של מלחמה. אבל היעד הזה חייב להיות מושג – כך או כך – והוא יושג. עזה לא תהווה עוד איום על מדינת ישראל לעולם.

בהמשך התייחס לסוגיית האנטישמיות בעולם וקרא לנוכחים "להילחם":

"כמובן, יש לנו חזיתות נוספות. החשובה ביותר היא חזית הדמוניזציה של המדינה היהודית ושל העם היהודי והאנטישמיות המשתוללת, שעליה אדבר בעוד רגע. אבל אני רוצה להביא לידיעתכם מה קורה, כי לא תדעו זאת אם תדליקו את ערוצי הטלוויזיה וכדומה. תלוי אילו, כמובן. לא תדעו מה קורה כאן.

אני חושב שאנשים מזועזעים מגלי האנטישמיות ששוטפים חברות חופשיות – ארצות הברית, אירופה, אוסטרליה, וגם בארצות הברית עצמה. וזה אכן מזעזע. אבל זה לא בהכרח מזעזע אם מביטים במחזורי האנטישמיות לאורך הדורות. כן, לאנטישמיות הייתה הפוגה קצרה לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר השואה – אבל היא חזרה. היא הייתה בולטת מאוד לפני מלחמת העולם השנייה. ועכשיו זה שוב מרים את ראשו הרקוב והמכוער.

"אם מביטים בהיסטוריה היהודית, רואים שזו הייתה תופעה כמעט קבועה. מהרגע שאיבדנו את אדמתנו והתפזרנו בין העמים, היינו טרף קל. וכאשר חלו שינויים חברתיים, היהודים תמיד הואשמו. וההתקפות על היהודים תמיד קדמו להן השמצות איומות, שגם אנשים כביכול מתורבתים ומשכילים האמינו בהן: היהודים הרעילו בארות, היהודים הפיצו מגפות, היהודים שוחטים ילדים נוצרים כדי להשתמש בדמם לאפיית מצות. וזה נמשך גם בעת החדשה. הנאצים אמרו למעשה את אותו הדבר.

"וכל ההשמצות הללו לוו בסופו של דבר בגלות, בפוגרומים או ברצח המוני. כך זה היה ליהודים, מדינה אחרי מדינה, עד העת החדשה. השינוי הגדול בהיסטוריה היהודית, כפי שהרצל ראה בבירור, היה שכאשר ליהודים יש מדינה עצמאית משלהם, יש להם כוח עצמאי להדוף מתקפות פיזיות נגדם.

"עם קום ישראל, המדינה היהודית בולטת מאוד – אבל היא כבר איננה חלשה. ב־7 באוקטובר הם חשבו שיעשו לנו שואה. זו הייתה המטרה. אילו יכלו, היו רוצחים כל אדם, כל אישה, ילד ותינוק שיכלו – וזה מה שהם עשו. אבל הדפנו אותם כבר מהיום הראשון, במחיר נורא: איבדנו 1,200 חפים מפשע.

"בשואה, 7 באוקטובר קרה כל יום – 5,000 פעמים. אנחנו לא מאפשרים ליום כזה לעבור. הדפנו את אויבינו, ואנחנו ממשיכים בתהליך של חיסול שארית ציר הטרור. אנחנו יכולים להילחם.

"שתיקה לא תעזור. מבטים הצידה לא יעזרו. תילחמו. זה מה שאני אומר לכם. זה מה שאני אומר לסטודנטים יהודים צעירים שאני פוגש. אני גאה בהם מאוד. אני רואה בהם את האש הפנימית הזו – אבל זה חייב להיות קו מדיניות: אנחנו נלחמים. הדרישה הראשונה כדי להביס אנטישמיות היא להילחם באנטישמיות. זו הדרך היחידה. אין דרך אחרת.

"אנחנו עושים זאת כמובן בשדה הקרב, מול מי שרוצה לשחוט אותנו, ובהצלחה רבה. אבל אנחנו חייבים לעשות זאת גם ברמת המידע וברמת הדיסאינפורמציה. ואני מבטיח לכם שאם נעשה זאת, העתיד היהודי – כפי שאתם רואים אותו במדינה הזו – יהיה עתיד מזהיר".

youtube.com/watch?v=1EQtIB9hFug&feature=youtu.be