בית המשפט העליון של ארה"ב פסל את תוכנית המכסים העולמית שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מכסים שנקבעו מכוח חוק המיועד לשימוש במצבי חירום לאומיים, ודחה אחת מהטענות השנויות ביותר במחלוקת שלו בדבר סמכותו, בפסיקה שצפויה לגרום להשלכות משמעותיות על הכלכלה העולמית.
השופטים, בפסק דין ברוב של 6 מול 3 שנכתב על ידי נשיא בית המשפט העליון השמרני ג'ון רוברטס, אישרו את החלטת הערכאה הנמוכה שלפיה השימוש שעשה הנשיא בחוק משנת 1977 חרג מסמכותו.
טראמפ השתמש במכסים – מסים על יבוא סחורות – ככלי מרכזי במדיניות הכלכלית והחוץ שלו. הם עמדו במרכז מלחמת סחר עולמית שטראמפ פתח בה לאחר תחילת כהונתו השנייה כנשיא, מלחמה שהרחיקה שותפות סחר, השפיעה על שווקים פיננסיים וגרמה לאי־ודאות כלכלית עולמית.
בית המשפט קבע כי פרשנות ממשל טראמפ שלפיה החוק הנדון – חוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות (IEEPA) – מעניק לטראמפ את הסמכות שהוא טוען לה להטיל מכסים, חודרת לסמכויות הקונגרס ומפרה עיקרון משפטי המכונה דוקטרינת "השאלות המרכזיות".
הדוקטרינה, שאומצה על ידי השופטים השמרנים, מחייבת כי פעולות של הרשות המבצעת שלהן "משמעות כלכלית ופוליטית עצומה" יהיו מאושרות במפורש על ידי הקונגרס. בית המשפט השתמש בדוקטרינה זו כדי לבלום חלק מצעדי הממשל המרכזיים של הנשיא הדמוקרטי לשעבר ג'ו ביידן.
רוברטס כתב, תוך ציטוט פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, כי "על הנשיא 'להצביע על הסמכה ברורה של הקונגרס' כדי להצדיק את טענתו החריגה לסמכות להטיל מכסים", והוסיף: "הוא אינו יכול לעשות זאת".
בית המשפט העליון הגיע למסקנתו במסגרת עתירה משפטית שהגישו עסקים שנפגעו מהמכסים ו־12 מדינות בארה"ב, רובן מנוהלות בידי דמוקרטים, נגד השימוש חסר התקדים שעשה טראמפ בחוק זה כדי להטיל מסי יבוא באופן חד־צדדי.
שלושת השופטים בדעת המיעוט היו השמרנים קלרנס תומאס, סמואל אליטו וברט קוואנו. לצדו של רוברטס ברוב הצטרפו השופטים השמרנים ניל גורסוץ' ואיימי קוני בארט, שמונו על ידי טראמפ במהלך כהונתו הראשונה, וכן שלושת השופטים הליברלים.
בית המשפט העליון, שבו רוב שמרני של 6 מול 3, תמך בעבר בטראמפ בשורה של החלטות אחרות שניתנו בהליכי חירום מאז שחזר לנשיאות בינואר 2025, לאחר שמדיניותו נבלמה בערכאות נמוכות יותר.
לפי תחזיות, המכסים של טראמפ היו אמורים להניב לארה"ב הכנסות של טריליוני דולרים בעשור הקרוב, כאשר ארה"ב היא הכלכלה הגדולה בעולם.
ממשל טראמפ לא פרסם נתוני גבייה של מכסים מאז 14 בדצמבר. עם זאת, כלכלני מודל התקציב של פן־וורטון העריכו ביום שישי כי סכום המכסים שנגבה מכוח IEEPA עמד על יותר מ־175 מיליארד דולר – סכום שככל הנראה יידרש להיות מוחזר בעקבות פסיקת בית המשפט העליון נגד המכסים המבוססים על IEEPA.
חוקת ארה"ב מעניקה לקונגרס, ולא לנשיא, את הסמכות להטיל מסים ומכסים. אולם טראמפ פנה במקום זאת לסמכות סטטוטורית, והפעיל את IEEPA כדי להטיל מכסים על כמעט כל שותפות הסחר של ארה"ב ללא אישור הקונגרס. טראמפ הטיל מכסים נוספים מכוח חוקים אחרים שאינם נכללים בעתירה זו. על פי נתוני ממשלה מאוקטובר ועד אמצע דצמבר, מכסים אלה מהווים כשליש מההכנסות ממכסים שהוטלו על ידי טראמפ.
IEEPA מאפשר לנשיא להסדיר סחר בעת מצב חירום לאומי. טראמפ היה הנשיא הראשון שהשתמש ב־IEEPA להטלת מכסים, אחת מהדרכים הרבות שבהן דחף באגרסיביות את גבולות סמכות הרשות המבצעת מאז שחזר לתפקיד, בתחומים מגוונים כמו הידוק מדיניות ההגירה, פיטורי בכירים בסוכנויות פדרליות, פריסת כוחות צבא בתוך המדינה ופעולות צבאיות מחוץ לה.
טראמפ תיאר את המכסים כחיוניים לביטחון הכלכלי של ארה"ב, וטען כי המדינה תהיה חסרת הגנה ותיהרס בלעדיהם. בנובמבר אמר לכתבים כי ללא המכסים שלו "שאר העולם היה צוחק עלינו, כי הם השתמשו במכסים נגדנו במשך שנים וניצלו אותנו". טראמפ אמר שארה"ב נוצלה בידי מדינות אחרות, ובהן סין – הכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
לאחר שבית המשפט העליון שמע את הטיעונים בתיק בנובמבר, אמר טראמפ כי ישקול חלופות אם יפסוק נגדו בנושא המכסים, ואמר לכתבים כי "נצטרך לפתח תוכנית 'משחק ב'''.
שר האוצר סקוט בסנט ובכירים נוספים בממשל אמרו כי ארה"ב תפעיל הצדקות משפטיות אחרות כדי לשמר כמה שיותר מהמכסים של טראמפ. בין היתר, מדובר בהוראה סטטוטורית המתירה הטלת מכסים על יבוא המאיים על הביטחון הלאומי של ארה"ב, ובהוראה נוספת המאפשרת צעדי תגמול – כולל מכסים – נגד שותפות סחר שלשכת נציג הסחר קובעת כי נקטו בפרקטיקות סחר בלתי הוגנות נגד יצואנים אמריקאים.
אף אחת מהחלופות הללו אינה מעניקה את הגמישות ואת עוצמת האכיפה הגסה שסיפק IEEPA לטראמפ, וייתכן שלא תוכל לשחזר במועד קצר את מלוא היקף המכסים שלו.
יכולתו של טראמפ להטיל מכסים מיידיים על סחורות של כל שותפת סחר, תחת אצטלה של מצב חירום לאומי כלשהו, הגדילה את מנוף הלחץ שלו על מדינות אחרות. הדבר הביא מנהיגים ברחבי העולם למהר לוושינגטון כדי להשיג הסכמי סחר, שלעתים כללו התחייבויות להשקעות של מיליארדי דולרים או הצעות אחרות להרחבת הגישה לשוק עבור חברות אמריקאיות.
עם זאת, השימוש שעשה טראמפ במכסים כאלת מדיניות חוץ הצליח גם לעורר אנטגוניזם בקרב מדינות רבות, ובהן כאלה שנחשבו לאורך זמן לבעלות הברית הקרובות ביותר של ארה"ב.
באופן היסטורי שימש IEEPA להטלת סנקציות על אויבים או להקפאת נכסיהם, ולא להטלת מכסים. החוק אינו מזכיר במפורש את המילה "מכסים". משרד המשפטים של טראמפ טען כי IEEPA מאפשר מכסים משום שהוא מסמיך את הנשיא "להסדיר" יבוא כדי להתמודד עם מצבי חירום.
טראמפ השתמש במכסים כדי לחלץ ויתורים ולנהל מחדש הסכמי סחר, וכן כנשק להענשת מדינות שעוררו את זעמו בנושאים פוליטיים שאינם קשורים למסחר. בין אלה: העמדתו לדין של נשיא ברזיל לשעבר ז'איר בולסונרו, רכישות הנפט הרוסי של הודו המסייעות במימון המלחמה של רוסיה באוקראינה, ומודעה נגד מכסים שפרסמה פרובינציית אונטריו בקנדה.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו