מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם ארבעה דוחות העוסקים במוגנות מפני מתקפות סייבר ובשירות הדיגיטלי שנותנת הממשלה לאזרחי ישראל.

המבקר בדק את אבטחת מערכות המידע במשרד הבינוי והשיכון, את הגנת הסייבר בעבודה מרחוק בעיתות שגרה וחירום, וכן את מערכות המידע ואבטחת המידע והסייבר במשרד החוץ.

"נוכח האיומים מאיראן, ממשלת ישראל חייבת להיות ערוכה היטב גם למתקפות סייבר", מסר המבקר עם פרסום הדוחות. "הביקורת העלתה ליקויים משמעותיים ויש לתקנם באופן מיידי. גופי חירום לא נערכו כנדרש למצבי חירום, והסיכון לחשיפה למתקפות סייבר בגופי חירום לא נבדק דיו".

המבקר ציין כי "לאחר ה-7.10 כתב מרכז הסייבר הלאומי הנחיות היערכות נגד מתקפות סייבר, אך אלו לא הועברו לחלק מגופי החירום. רוב גדול של משרדי הממשלה השתמשו במשך חודשים בכלי דיגיטלי חשוף למתקפות סייבר".

בביקורת שנערכה על משרד החוץ, הוסיף המבקר, עלתה "תמונת מצב המלמדת על פער טכנולוגי מתמשך במערכות המחשוב של משרד החוץ אשר נמשך שנים רבות, ועל תרבות ארגונית שאינה הולמת את איום הייחוס שהוגדר למשרד החוץ. בהיעדר מדיניות הגנת סייבר מקיפה ועדכנית, גוברת החשיפה של המשרד לתקיפות סייבר ולדליפת מידע רגיש. נמצאו ליקויים חמורים במשרד החוץ בכל הנוגע לשמירה על מידע רגיש ופרטי.

"לגבי משרד הבינוי והשיכון, כי אף שבידיו מאגרי מידע עם מיליוני רשומות הנוגעות לדיירי הדיור הציבורי, מקבלי סיוע לדיור, משתתפים בתוכניות דיור בהנחה וקבלנים רשומים – משרד הבינוי והשיכון לא הסדיר במשך שמונה שנים את רישום כל תשעת מאגרי המידע באופן הנדרש בתקנות הגנת הפרטיות".

גם בדוח המיוחד, שבדק את יישום המדיניות הממשלתית להענקת שירותים מקוונים לציבור באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית והאזור האישי הממשלתי, נמצאו פערים משמעותיים.

"שירות דיגיטלי לאזרח אינו מותרות", סיכם המבקר. "ממשלת ישראל קיבלה החלטות בנושא כבר לפני עשור. לא ניתן לקבל מציאות בה רק אחוזים בודדים משירותי הממשלה מונגשים באזור האישי הממשלתי וגופים ציבוריים רבים עדיין לא מחוברים למערכת ההזדהות הלאומית.

"על מערך הדיגיטל להכין תוכנית עבודה מפורטת להנעת משרדי הממשלה, יחידות הסמך והרשויות המקומיות להרחבת היקף היישומים שיחוברו למערכת ההזדהות הלאומית והשירותים המוצעים במסגרת האזור האישי והעסקי הממשלתי".