בלולאת הוויכוחים הלא נגמרים על הפקרת הנגב המערבי, תומכי הממשלה ונאמניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזרים על המנטרה ש"הכל התחיל בהתנתקות" – כאילו אם ישראל הייתה ממשיכה לשלוט ברצועת עזה ולהחזיק שם ישובים, אזרחים ישראלים לא היו מותקפים בצורה כזאת.

ובכן, ישראל לא נסוגה מרמת הגולן. ולא רק שלא נסוגנו: הצהרנו על ריבונות מלאה על האזור ("חוק רמת הגולן" מ-1981, שמחיל את החוק הישראלי על השטח שנכבש במלחמת ששת הימים, אך אינו מקובל על פי הדין הבינלאומי), ולא רק שהקמנו בגולן ישובים רבים, אפילו הקמנו שם עיר ואם בישראל: קצרין.

פגיעה ישירה של רקטת חזבאללה בבית בקצרין. 21 באוגוסט 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

הבוקר עומדת קצרין תחת מתקפת רקטות דרמטית מלבנון. לפחות 50 רקטות נורו מלבנון למרחב קצרין. רובן יורטו על ידי כיפת ברזל, אבל כחמש רקטות פגעו ישירות בבתים בעיר וביישובים סביבה. תושבים בקצרין תיעדו והעלו לרשתות החברתיות בתים עולים באש, בבוקר של מתקפה מלחמתית על עיר ישראלית.

על פי עדכוני מד"א, האירוע הסתיים עם פצוע אחד במצב בינוני. הוא נפגע מפגיעה ישירה של רקטה בביתו ופונה לבית החולים זיו בצפת.

ההערכות הבוקר כי בניגוד לעבר, הרקטות של חזבאללה לא כוונו לעבר בסיסים צבאיים ברמת הגולן אלא ישירות ליישוב אזרחי, שידוע כי לא פונה מיושביו. מכאן ניתן להסיק: פניו של חסן נסראללה להסלמה.

שמות 109 החטופים שעדיין מוחזקים בעזה נרשמו על הכביש ליד בסיס הקריה, 20 באוגוסט 2024 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

חזבאללה, שפתח במתקפה על ישראל בשמונה באוקטובר כ"גיבוי" למתקפת חמאס, הודיע בעבר בכמה הזדמנויות כי הוא יעצור את ההתכתשות עם ישראל בצפון ברגע שיושג הסכם הפסקת אש בדרום.

החדשות המדאיגות מקצרין מגיעות בד בבד עם הידיעות המטרידות על כך שהמו"מ עם חמאס נתקע למעשה, וכלל לא בטוח שהוא יסתיים בהסכם.

באתר "פוליטיקו" מדווחים הבוקר כי "גורמים רשמיים בישראל ובארה"ב" מעריכים שהמו"מ בין ישראל לחמאס נמצא "על סף קריסה".

המתווכים האמריקאים, ובהם יועצו של הנשיא ג'ו ביידן לענייני המזרח התיכון ברק מקגורק, יצאו בתחילת השבוע לקהיר כדי לנסות לגבש שם את פרטי ההסכם הסופי. ישראל כבר הודיעה שהיא מקבלת את ההצעה האמריקאית, וכעת ממתינים למעשה לתשובת חמאס.

אם לא יצליחו להביא את חמאס להסכים להצעה, גדל מאוד הסיכוי להסלמה דרמטית בצפון – שאת הפרומו שלה קיבלנו הבוקר בקצרין – וגדל מאוד הסיכוי לעימות מלא בין ישראל לחזבאללה ולעימות ישיר מול איראן.

אחד הבכירים האמריקאים שהתראיין ל"פוליטיקו" אמר:

נתניהו צוטט אמש בהודעת "פורום הגבורה" – המתנגד לעצירת הלחימה לטובת עסקת חטופים – כי הוא אינו בטוח שתיחתם עסקה כזו "אבל אם תהיה – העסקה תהיה כזאת ששומרת על האינטרסים שאני חוזר עליהם, שהם שמירה על הנכסים האסטרטגיים ישראל".

אלא שאין – ולא יכול להיות – תסריט שבו הממשלה הנוכחית וראש הממשלה הנוכחי ייזכרו בהיסטוריה כמי ששמרו על הנכסים האסטרטגיים של ישראל. מבט אחד הבוקר לקצרין יספיק.

על פי הדיווח ב"פוליטיקו", גם הגורמים האמריקאים המעורים בפרטי הפרטים של המגעים, מעריכים כי סיכויי ההצלחה נמוכים בהרבה מהתחזיות האופטימיות שפוזרו בימים האחרונים, בעיקר מסביבת הבית הלבן.

כמובן, לבית הלבן יש אינטרס מובהק לפזר אופטימיות ולהחזיק את המזרח התיכון על "הולד" לפחות עד תום הוועידה הדמוקרטית מחר בערב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ומנכ"ל משרד האוצר שלומי היזלר בדיון ראשוני בנושא תקציב המדינה לשנת 2025, 15 ביולי 2024 (צילום: דוברות רה"מ)

לא רק תושבי הדרום, משפחות החטופים, מפוני הצפון והמשפחות השכולות מרגישים שהם הופקרו על ידי ממשלת ישראל. גם תקציב מדינה חדש לא נראה באופק – כשסכנות ברורות ומיידיות מתקדרות גם בשמיים הכלכליים של ישראל.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שלח בתחילת השבוע לראש הממשלה מכתב יוצא דופן בניסוחיו התקיפים, שבו הוא מתריע כי לא מתקיימים "הליכים ראויים וסדורים" לקידום התקציב, בהשתתפות כל גורמי המקצוע הרלבנטיים.

על פי פרסומים שונים שלא הוכחשו, נתניהו פועל מאחורי הקלעים לקדם תקציב דו-שנתי לשנתיים הקרובות, כדי לחזק כך את יציבות ממשלתו עד סוף 2026.

בבנק ישראל חוששים כי תקציב דו-שנתי יאפשר לנתניהו לדחות בשנה את צעדי ההתאמות ההכרחיים בתקציב המדינה, הנחוצים כדי להתמודד עם ההוצאות העצומות של המלחמה, המוערכות בעשרות מיליארדים.

במכתבו לנתניהו מזכיר נגיד בנק ישראל את הורדת דירוג האשראי של חברת פיץ' ואת התחזית השלילית המתייחסת לאופציה של הורדת דירוג נוספת בעתיד הקרוב, וכתב כי היא לא קשורה רק למלחמה (כפי שטענו ראש הממשלה ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' כשנודע על הורדת דירוג האשראי) אלא "משקפת גם הערכה של ניהול המדיניות הכלכלית הנוכחית ושמה דגש על מתווה המדיניות העתידי, כפי שציינו החברות בדוחותיהן".

או בתרגום לעברית פשוטה: הלו, תעצרו, אתם הורסים את המדינה.

ברק ומישל אובמה על הבמה בוועידה הדמוקרטית בשיקגו, 20 באוגוסט 2024 (צילום: AP Photo/Morry Gash)

הוועידה הדמוקרטית בשיקגו בחרה באופן רשמי הלילה את קמלה האריס וטים וולז כמועמדי המפלגה לנשיאות וסגן נשיאות. השניים לא היו באולם הוועידה כשהוכרז על בחירתם, כי הם היו בעצרת בחירות במילווקי, העיר הגדולה ביותר בוויסקונסין, אחת ה"מדינות המתנדנדות" שניצחון בהן קריטי לניצחון בבחירות.

"אנחנו כל כך גאים להיות המועמדים שלכם", הצהירה האריס מול 15 אלף תומכים מריעים במילווקי ובשידור ישיר לאולם הוועידה בשיקגו, "זה קמפיין שאתם מפעילים אותו וביחד ניצור דרך חדשה שתוביל אותנו קדימה".

את זירת הוועידה הדמוקרטית בשיקגו כבשו הלילה הנשיא לשעבר ברק אובמה ואשתו מישל, שהם גם בני העיר. האובמות נאמו מול צירי הוועידה בזה אחר זו, נאומי תמיכה נלהבים במועמדותה של האריס ומתקפות ארסיות על הנשיא לשעבר טראמפ, שאותו כינה אובמה "מיליארדר בן 78 שלא מפסיק להתבכיין על הצרות שלו מאז שירד במדרגות המוזהבות שלו לפני תשע שנים.

"יש את הכינויים הילדותיים, תיאוריות הקונספירציה המטורפות, האובססיה המוזרה הזו לגודל של הקהל. אנחנו לא צריכים עוד ארבע שנים של רעש, בלגאן וכאוס. ראינו את הסרט הזה בעבר, וכולנו יודעים שסרט ההמשך בדרך כלל גרוע יותר".

רעש, בלגאן וכאוס – למה זה נשמע מוכר?

מישל אובמה – שנהנית מפופולריות עצומה בין צירי הוועידה בדמוקרטית, שרבים מהם גם ייחלו שהיא זו שתחליף את ג'ו ביידן – נשאה נאום מלהיב שבו דיברה על "ההזדמנות להביס את שדי הפחד, הפילוג והשנאה שכילו אותנו וממשיכים לרדוף את ההבטחה הלא-ממומשת של האומה הגדולה הזו, החלום שההורים והסבים שלנו נחלמו, מתו והקריבו למענה".

שדי הפחד, הפילוג והשנאה שכילו אותנו – למה גם זה מצלצל מאוד מוכר?

אנשי הסטארט-אפ "וי-ווייב", 2023 (צילום: V-Wave, לינקדאין)

משהו אופטימי בסיום של עוד בוקר קודר: הסטארט-אפ הישראלי "וי-ווייב" (V-Wave) נרכש אתמול על ידי ענקית התרופות והמכשור הרפואי ג'ונסון אנד ג'ונסון, בעסקה שמוערכת ב-1.7 מיליארד דולר.

"וי-ווייב" הוקם ב-2009 על ידי ד"ר אשר שמואלביץ' ומנוהל על ידי ד"ר ניל איגלר. הסטארט-אפ ופיתח שתל לטיפול באי-ספיקת לב, המצמצם את האירועים הלבביים ואת האשפוזים הכרוכים בך.

בשלב הראשון, ג'ונסון אנד ג'ונסון תשלם 600 מיליון דולר במזומן, ואילו העסקה במלואה צפויה להיסגר עד סוף השנה בכפוף לאישורים רגולטוריים בארצות הברית.

היו ימים, והם נראים עכשיו רחוקים-רחוקים, שבהם ידיעות כאלה על חברה ישראלית שמגיעה למעמד של חד-קרן (שווי של מעל מיליארד דולר) לא השתרכו בשולי מדורי הכלכלה, אלא פתחו מהדורות, ועוררו גאווה (וקנאה).