הוועידה הדמוקרטית שתינעל הלילה בשיקגו מילאה גם תפקיד של כדור הרגעה למזרח התיכון. לממשל ביידן היה אינטרס עליון, שהובהר לכולם, שימי הוועידה יעברו בלי הסחות דעת בדמות מלחמה אזורית נרחבת במזרח התיכון.

לכן פוזרה בנדיבות אבקת אופטימיות סביב השיחות על הסכם הפסקת אש ושחרור חטופים. לכן נשלח למזרח התיכון שר החוץ אנתוני בלינקן, למסע דילוגים בין בירות האזור וכדי לשמש "מעין מגן אנושי" (כהגדרתו המצוינת של עמוס הראל הבוקר ב"הארץ"), להבטיח שלא תתחיל מתקפה של איראן או של חזבאללה בדיוק בזמן שנשיאי ארה"ב צועדים בסך ומהללים את המועמדת החדשה לנשיאות.

שר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן עוזב את ישראל ב-20 באוגוסט 2024 (צילום: Kevin Mohatt//Pool Photo via AP)

"בוושינגטון כנראה קיוו שהנס יחזיק מעמד עד לנאום ההכתרה של המועמדת קמלה האריס הלילה. נחיה ונראה", מסכם הראל.

האופטימיות, על כל פנים, הגיעה לסיומה הלא חגיגי. אנחנו נכנסים לסוף שבוע מתוח. אם תצא בת קול ותודיע שהמו"מ קרס וכי אין כרגע דרך להגיע להסכם הפסקת אש, ייתכן שאיראן וחזבאללה ינסו להוציא לפועל את מתקפת הנקם שהבטיחו והשהו עד כה.

צה"ל תוקף כבר יומיים ברציפות מחסני נשק ואמל"ח גדולים של חזבאללה בדרום לבנון. חזבאללה מצידו כבר הרחיב את תגובותיו, משגר עשרות רבות של רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר ישראל, כולל המתקפה הגדולה על קצרין אתמול.

אבל זה, כנראה, רק "המשחק המקדים" – ביטוי שלא ממש מתאים פה, אבל בכל זאת מתאר היטב את המצב. במערכת הביטחון גוברות ההערכות שחזבאללה נחוש להוציא לפועל תגובה גדולה בהרבה מאלה שראינו עד כה, וגם מעריכים שזה יקרה בזמן קרוב.

"החיכוך הגובר בצפון קשור גם במתרחש בזירות אחרות", כותב הבוקר הראל, "ישראל התנקשה אתמול בחייו של חליל אל-מקדח, בכיר פלסטיני בלבנון. מקדח, שנהרג עם עוד שלושה פעילים מפגיעת טיל במכוניתם ליד צידון, היה רשמית חבר בזרוע הצבאית של פת"ח, אבל בפועל עבד עם חזבאללה ומשמרות המהפכה בלבנון במימון והכוונה של פיגועים מהגדה.

"לא מן הנמנע שלהתנקשות יש קשר עקיף לפיגוע בתל אביב ביום ראשון בלילה, שבו נפצע אזרח ישראלי ומחבל משכם נהרג בפיצוץ מטען חבלה. המערכה, בשלב זה, היא רב-זירתית, מסועפת – ונמצאת בסכנה מתמשכת של התלקחות גדולה יותר".

ראש אמ"ן היוצא אהרון חליוה, ראש אמ"ן הנכנס שלומי בינדר והרמטכ"ל הרצי הלוי בטקס חילופי מפקד אמ"ן, 21 באוגוסט 2024 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

רבים-רבים ובכירים-בכירים נושאם באחריות ובאשמה למחדל העצום של שבעה באוקטובר, כשמבין כולם אלוף אהרון חליוה, ראש אמ"ן בזמן האסון, יישא עליו לנצח את אות הקין של מי שעמד בראש המערכת שהייתה אמורה לספק את ההתרעה לפלישת חמאס, ולא עמדה במשימה.

אתמול חליוה פרש לאזרחות, בטקס בבסיס אמ"ן בגלילות. טקס חילופי ראש אמ"ן הוא בדרך כלל מהטקסים החגיגיים של צה"ל, שבהם הנוכחים נושמים אוויר פסגות. זה לא היה מקרה אתמול, כמובן. לבכירי אמ"ן – כמו לצה"ל כולו ולישראל בכלל – יש מעט מאוד סיבות לחייך בימים אלה.

כבר לפני חצי שנה חליוה "לקח אחריות" (כאילו שהייתה לו באמת ברירה) וגם הודיע שיתפטר מתפקידו ויעזוב את צה"ל. מהבחינה הזו, דבר בנאומו אתמול לא הפתיע.

מתוך הפוזיציה המאוד לא נוחה שבה הוא נמצא, כמי שנושא על גבו את מטרת הדמות שמושכת את כל מתקפות הביביסטים – המבקשים לקבע אותו כאחראי המרכזי לכישלון וכמי שלכאורה הכשיל את ראש הממשלה – חליוה ניצל את הבמה ותשומת הלב של יומו האחרון בתפקיד ודיבר גם על החובה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אסון השבעה באוקטובר.

את חליוה יחליף אלוף שלומי בינדר, שהיה בשבעה באוקטובר ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, הגוף שאמור להחליט על היקף ועל מיקום הכוחות בכל יום נתון.

לפני השבעה באוקטובר, חטיבת המבצעים החליטה לדלל כוחות בגבול עם עזה ולהעביר אותם למשימות אבטחה בגדה המערבית. כלומר: בינדר, שמינויו עבר בקושי את מבחן בג"ץ, נושא גם הוא באחריות לא מבוטלת למה שהתרחש בישראל בשבת השחורה.

הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, שנושא מטבע התפקיד באחריות הפיקודית העליונה למחדלי ראש אמ"ן היוצא ולמחדלי ראש אמ"ן הנכנס, קידם את פניו של בינדר במילים הבאות:

הפרשן לענייני ביטחון אמיר בר-שלום כותב הבוקר בזמן ישראל:

פעילות חיילי צה"ל ברצועת עזה, אוגוסט 2024 (צילום: דובר צה"ל )

• כוחות של אוגדה 162 הרגו ביממה האחרונה כ-50 מחבלים והשמידו תשתיות טרור במרחב תל אל-סולטן ברפיח. במקביל, כוחות מאוגדה 98 הרגו מחבלים רבים והשמידו תשתיות טרור במרחב חאן יונס.
• על פי הודעה של דובר צה"ל, כוחות צה"ל פתחו הלילה במבצע חטיבתי בגזרת טולכרם. משרד הבריאות הפלסטיני עדכן הבוקר כי בתקיפות עד כה נהרגו שלושה פלסטינים.
• לפי דיווחים בתקשורת הפלסטינית שטרם אומתו, המחבל המתאבד שניסה לבצע פיגוע גדול בתל אביב הוא תושב שכם אשר כוחות הביטחון הזהירו לאחרונה את משפחתו מפניו.
• המשטרה ושב"כ עצרו הלילה ארבעה חשודים – שלושה בגירים וקטין – החשודים באירוע טרור נגד פלסטינים, בהם הפרעות בכפר ג'ית בשומרון.

כבאים מכבים שריפה בבית שספג פגיעה ישירה של רקטת חזבאללה בקצרין. 21 באוגוסט 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

חזבאללה הפך את רמת הגולן לאחת הזירות המטווחות ביותר במלחמה. כך התרחש האסון הנורא במג'דל שמס, וכך הותקפה אתמול העיר קצרין בכ-50 רקטות. אלא שבניגוד לתושבים בזירות אחרות – בגליל המערבי ובגליל העליון – שתושביהן פונו ומקבלים מענה ממשרד הביטחון, תושבי הגולן מופקרים לחלוטין.

"תוכנית 'מגן לצפון' להקמת ממ"דים בבתים מוגבלת ליישובי גבול הלבנון, וגם היא כמעט שלא תוקצבה", כותבת הבוקר קים לגזיאל ב"דה מרקר", "מנהלת 'אופק צפוני' של משרד הביטחון שמופקדת על קו העימות, כלל לא כוללת את רמת הגולן".

וכך – כמו באינספור תחומים בחיינו – מתגלה הפער האדיר בין ההצהרות החגיגיות והנפוחות מחשיבות עצמית בנוסח "העם עם הגולן", לבין המציאות העגומה.

ואין דבר המשקף את הפער הזה יותר מהסרטון הבלתי נשכח שהעלו בני הזוג נתניהו מחופשתם ברמת הגולן שבוע לפני השבת השחורה, כשהם חובשים משקפיים ורודים ומהללים את נופי רמת הגולן וקוראים לעם ישראל להגיע, לבלות ולעשות חיים.

אופרה וינפרי נואמת בוועידת המפלגה הדמוקרטית בשיקגו, 21 באוגוסט 2024 (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

סגנית נשיא ארה"ב קמלה האריס תעלה היום לנאום את הנאום שינעל את הוועידה הדמוקרטית בשיקגו.

בכך יבואו לסיומם שלושה ימים של הפגנת עוצמה ואחדות בקרב המפלגה שרק לפני חודש נראתה כאילו היא דוהרת לאסון, וכעת נהנית מזריקת אנרגיה אדירה וממומנטום חיובי (אם כי עוד ארוכה הדרך לנובמבר, כמובן, ודברים רבים יכולים להתפתח ולהשתנות בשבועות הקרובים).

הלילה נאם מול צירי הוועידה טים וולז, שהוזנק ממעמד מושל אלמוני יחסית במינסוטה למועמד הדמוקרטים לתפקיד סגן הנשיאה. "זה הכבוד הגדול של חיי", הוא אמר, וריגש את באי הוועידה כשסיפר על הקשיים של אשתו להיכנס להיריון, שבגינם הוא ואשתו החליטו לקרוא לבתם הופ – תקווה.

את ההפתעה הגדולה הלילה סיפקה אופרה וינפרי, כוכבת העל שגדלה בשיקגו, שעלתה לנאום בלי הודעה מוקדמת, והרימה את הגג לשמיים כשקראה "בואו נבחר את ההבטחה המתוקה של מחר על פני חזרה למרירות של אתמול".

זה הכיוון ואלו התכנים שילוו אותנו מעתה ועד הבחירות בנובמבר: טראמפ הוא העבר, האריס היא העתיד. טראמפ הוא הייאוש, האריס היא התקווה. טראמפ הוא המפריד והמסכסך, האריס היא המאחדת.

"אמריקה היא פרויקט מתמשך והיא דורשת עבודה מתמשכת", אמרה וינפרי, "ולפעמים העבודה הזו דורשת לעמוד בפני בריונים. בכל חיי ראיתי גזענות וסקסיזם וחוסר שוויון, והרגשתי את זה.

"אבל רוב הזמן ראיתי בני אדם שאולי לא מסכימים אחד עם השני, אבל יעזרו לך כשאת בצרה. אלה האנשים שגרמו לי להיות גאה באמריקה. קמלה האריס היא כל הטוב שיש באמריקה, והיא תהיה הנשיאה ה-47 שלנו".