המהפכה המשטרית לא הלכה לשום מקום, היא רק שכבה קצת לנוח. אחרי השבעה באוקטובר היה לה קצת לא נעים, בכל זאת אלפים נאנסו ונרצחו ונחטפו, חבלי ארץ פונו מיושביהם. אפילו יוצריה הבינו שקרה משהו די דרמטי בישראל. אז הם מלמלו "יחד ננצח" ולרגע אפילו היה נדמה שהם קצת מתביישים בהרס שהמיטו על ישראל ביהירותם.

זו הייתה רק אשליה. כשהיה נראה להם שהסכנה חלפה ושהבייס נרגע, הם חזרו לפרק את החברה הישראלית במלוא המרץ והשחצנות.

הפגנה נגד ההפיכה המשטרית מול הקונסוליה האמריקאית בירושלים, 20 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הבוקר הודיעו שופטי בג"ץ לשר המשפטים כי אם לא יגיע לפשרה בעניין מינוי נשיא בית המשפט העליון בימים הקרובים, הם יפרסמו בעוד פחות משבועיים פסק דין שיורה לו לכנס את הוועדה ולבחור נשיא לבית המשפט העליון בהתאם לחוק.

ומה יקרה אם לוין יבחר להתעלם מפסק הדין של בג"ץ? מה יעשו לו? ישלחו אליו את השוטרים שמצייתים לאיתמר בן גביר? יפעילו נגדו את ההוצאה לפועל?

עד לא מזמן שאלות כאלה על שר המשפטים של מדינת ישראל נשמעו כמו הטרלה פסימית שלא באמת יכולה להתרחש במדינת חוק כמו ישראל. מה פתאום ששר המשפטים לא יציית לחוק?

ובכן, זה כבר לא המצב. אפילו בתקופת מלחמה מתוחה כשאנחנו מוקפים הרס, סבל ומוות כבר כמעט שנה. הנה שלוש עדויות שהדמוקרטיה הישראלית גוססת לנגד עינינו. כולן מהיממה האחרונה.

שר המשפטים יריב לוין בבית הנשיא בירושלים, 23 ביוני 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בימים ובשבועות אחרי השבעה באוקטובר, שר המשפטים יריב לוין נראה למקורביו מדוכא ועצוב. אזרחים רבים הפציצו אותו בהודעות שטנה והאשימו אותו שהוא דרדר את המדינה לאסון הגדול בתולדותיה. הסתובבו אז שמועות שהוא מתכוון להתפטר ולפרוש מהחיים הפוליטיים.

אם הדיווחים היו נכונים או לא, לוין בינתיים חזר לזירה היחידה שמעניינת אותו: השגת שליטה מוחלטת במערכת המשפט. כאילו לא נולדו בשנה האחרונה אינספור אתגרים כבירים למדינת ישראל.

צריך לקרוא פעם ופעמיים ושלוש את המשפט הבא, שנאמר מפי לוין בוועידת "כנס החזון הלאומי" בתחילת החודש, וגם אז יהיה קשה להאמין ששר המשפטים של מדינת ישראל באמת הוציא את המילים הבאות מפיו בימים כאלה: "המסקנה שהתחדדה מאירועי המלחמה היא ההבנה שנדרש שינוי מהיסוד במערכת המשפט".

כלומר: המסקנה הראשית שהתחדדה אחרי רציחתם של כ-1,200 ישראלים, נפילתם של יותר מ-700 חיילי צה"ל, חטיפתם של 240 ישראלים לרצועת עזה, החרבת מערב הנגב, פינוי עשרות ישובים וערים בצפון הארץ, הרג 40 אלף פלסטינים וסכנה של מלחמה אזורית שעדיין מרחפת מעל ראשנו – היא שחייבים לתקן בדחיפות את שיטת הסניוריטי בבית המשפט העליון.

זה בדיוק מה שלוין מנסה לעשות. אתמול הוא שלח לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן מכתב ובו הציעה "פשרה", לפיה השופט המועדף עליו יוסף אלרון ימונה לנשיא בית המשפט העליון למשך שנה – אלרון ממילא צפוי לפרוש בעוד שנה, בהגיעו לגיל 70 – ורק אז אפשר יהיה למנות לתפקיד את יצחק עמית, מי שעל פי הנוהג במדינת ישראל מיום היווסדה אמור להתמנות לתפקיד מפאת הוותק שלו בעליון.

למה המלחמה הזו על שנה בתפקיד של יוסף אלרון כל כך חשובה ללוין, שהוא מוכן לעלות עליה לבריקדות? כי בשנה הקרובה ייתכן שהלחץ הציבורי יגבר ולא תהיה ברירה אלא למנות ועדת חקירה ממלכתית לאירועי שבעה באוקטובר. מי שממנה על פי חוק את חברי ועדת חקירה ממלכתית הוא נשיא בית המשפט העליון. נתניהו ושות' לא מתכוונים להפקיר את חקירת אירועי השבעה באוקטובר בידי מי שלא סרים למרותם ולא מגלים נאמנות מוחלטת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בטקס מינוי והענקת דרגה למפכ"ל הנכנס דני לוי, 25 באוגוסט 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

איך הייתם קוראים למדינה שבה המשטרה לא מצייתת לחוק?

למי אפשר לפנות במדינה כזו, כדי להתלונן על כך שמפכ"ל המשטרה והשר לביטחון לאומי שמינה אותו מצפצפים על חוקי המדינה ומודיעים בלי למצמץ שהם לא מתכוונים לציית להם?

שיעור אזרחות מזורז: את החוקים בישראל מחוקקת הכנסת. מערכת המשפט היא זו שמופקדת על פרשנות החוקים. המשטרה ממונה על אכיפתם.

אבל אתמול מפכ"ל המשטרה דני לוי "אמר למקורביו" כי הוא אינו מתכוון לבטל את קידומו לדרגת סגן-ניצב של קצין המשטרה מאיר סוויסה, שעומד בפני כתב אישום פלילי אחרי שזרק רימון הלם על מפגינים.

היועצת המשפטית לממשלה קבעה כי ההחלטה לקדם את סוויסה – שאותה קיבל השר בן גביר לבדו – מנוגדת לחוק. בן-גביר תקף את היועמ"שית וכתב לה אתמול כי חוות הדעת שלה "נכתבה באופן רשלני ובלתי מקצועי".

הסכסוך הזה, שעלול להיראות לרבים כמו קרב כיפופי ידיים ביורוקרטי בין רשויות שונות של המדינה, הוא בעצם על השאלה מי מוסמך לפרש את החוק, מי כפוף לו, ומי מכבד אותו.

אם בסיומו של האירוע הזה יתברר שמעתה והלאה משטרת ישראל והשר העומד בראשה רואים עצמם משוחררים מכבלי החוק ורשאים לעשות ככל העולה על רוחם – אנחנו עוברים למציאות חדשה, שספק אם אפשר לקרוא לה "דמוקרטיה" על פי העקרונות המקובלים.

מוחמד בכרי בבית המשפט המחוזי בלוד, ב-21 בדצמבר 2017 (צילום: פלאש90)

אם כל זה נשמע לכם כמו דיון תיאורטי, שימו לב מה קרה ממש אתמול בחיפה. משטרת ישראל – זו שיחס בכיריה לחוק תואר קודם – סגרה בצו סניף של מפלגה פוליטית לגיטימית בישראל ואסרה הקרנת סרט, שאין כל צו האוסר על הקרנתו.

האתר שנסגר על ידי המשטרה הוא סניף של מפלגת חד"ש בחיפה, שם התכוונו אתמול להקרין את סרטו של מוחמד בכרי "ג'אנין ג'נין".

אל תתבלבלו: לא מדובר בסרט "ג'נין ג'נין" שהקרנתו אכן נאסרה על ידי בית המשפט המחוזי אחרי משפט ארוך, שבסיומו נקבע כי הסרט שקרי ומוציא את דיבת חיילי צה"ל.

הסרט שנאסר אתמול להקרנה בעל שם דומה, שבו מתאר מוחמד בכרי את התלאות שעברו עליו בעקבות "ג'נין ג'נין".

"המשטרה אסרה את הקרנת הסרט החדש שלי 'ג'אנין ג'נין' מבלי לצפות בו ולעמוד על תוכנו", כותב הבוקר מוחמד בכרי ב"הארץ", "אף שמעולם שום גוף לא אסר על הקרנתו, שוטרים הגיעו לעיר ישראלית, למשרדי תנועה פוליטית חוקית ולגיטימית, למנוע פעילות ציבורית של אזרחים שומרי חוק. ולמה? כי הם פלסטינים, וכי היא יכולה".

בדיוק ככה נראה מדרון חלקלק.

האחים נואל וליאם גלאגר בהודעת האיחוד של להקת "אואזיס" (צילום: חשבון האינסטגרם של "אואזיס")

וחדשות טובות לסיום, שיסעירו בימים הקרובים עשרות מיליונים בעולם ובהם כמה עשרות אלפים – ואולי יותר – בישראל.

אחרי שני עשורים של סכסוך פומבי, מתוקשר, מכוער (ולפעמים גם קורע מצחוק), האחים ליאם ונואל גלאגר הודיעו הבוקר שהם מאחדים את להקתם "אואזיס" לסיבוב הופעות עולמי בשנה הבאה.

"הרובים השתתקו, הכוכבים הסתדרו בשורה, הציפייה הגדולה הסתיימה – בואו לראות, זה לא ישודר בטלוויזיה", נכתב בהודעה המשותפת של שני האחים, שפיזרו בימים האחרונים רמזים רבים על כוונתם לאחד את להקתם. זהו בלי תחרות האיחוד הגדול ביותר האפשרי כיום בעולם המוזיקה הפופולרית.

האחים גלאגר יהיו היחידים מההרכב המקורי שישתתפו באיחוד – ועל כן גם יהיו המרוויחים הגדולים ממנו. שניהם צפויים להתעשר במאות מיליוני דולרים, והם ילוו בהופעות על ידי להקת הליווי של נואל "הציפורים מגביהות העוף" (לאוהדים הרבים זה לא ממש ישנה).

ב"גארדיאן" דווח הבוקר כי בניגוד לשמועות שנפוצו ביממה האחרונה, "אואזיס" לא תופיע בפסטיבל גלסטונברי הקרוב (אם כי אין להוציא מכלל אפשרות שעוד יהיו התפתחויות גם בגזרה הזו, אחרי שהכרטיסים להופעות האצטדיונים ייחטפו).

בינתיים ידוע רק על 14 הופעות שכבר נקבעו באנגליה ובאירלנד במהלך קיץ 2025, מהן ארבע הופעות באצטדיון וומבלי וארבע הופעות בעיר הולדתם מנצ'סטר.

הכרטיסים יעמדו למכירה בשבת הקרובה ב-11 בבוקר שעון ישראל, ואז גם ייוודע מה מחירם (זה לא הולך להיות בילוי זול). על פי ההודעה שפורסמה, 14 ההופעות מוגדרות "הסיבוב הביתי" של "אואזיס", ואחריהן – כך נמסר – מתוכננות הופעות נוספות באירופה ומעבר לה.

אל תבנו על ביקור בפארק הירקון. אלא אם כן ייחתם בקרוב הסכם שלום אזורי.