איראנים מייחסים למולדתם ההיסטורית פרס את המצאת השחמט – משחק מתוחכם, אשר מצריך סבלנות רבה, תכנון אסטרטגיה לטווח ארוך, שתילת מלכודות וערמומיות.

אתה שולח את הפרש החות'י שלך לאגף מדרום, מנהל מרחוק את הצריח שלך בביירות, מפעיל את הרץ שלך ברצועת עזה, מממן רשת טרור עולמית, מתקדם עם תוכנית הגרעין ולא ממהר לחשוף את המלך שלך לסכנות ולתקוף, אם אתה לא בטוח שההגנה שלך יציבה ושההתקפה תשרת אותך.

שלט חוצות בטהרן עם דמותו של יחיא סנוואר ואזהרה לישראל. 12 באוגוסט 2024 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

ביממה האחרונה יזמו האיראנים מהלך מפתיע חדש במשחק השחמט שהם מנהלים נגד ישראל. שבועיים חלפו מאז ההתנקשויות בפואד שוכר בביירות ואסמאעיל הנייה בטהרן, והאיראנים ממשיכים לקחת את הזמן, לא ממהרים להגיב, מתבשמים מכך שישראל ובעלות בריתה נאלצות למתוח את יכולותיהן עד הקצה בהמתנה דרוכה להתפתחויות.

אתמול סוכנות הידיעות רויטרס ציטטה שלושה בכירים ברפובליקה האסלאמית שטענו כי אם תושג הפסקת אש בפסגת קטאר, שאמורה להיפתח מחר, איראן ושותפיה לא יגיבו על ההתנקשויות.

מה מבקשים האיראנים להשיג במהלך השחמט המדיני המפתיע הזה? מצד אחד, לאותת לאמריקאים שיש עדיין סיכוי לבלום את המתקפה על ישראל בטרם החלה, ולפני שתגרור את המזרח התיכון ואולי את העולם לסיבוב חילופי מהלומות שאי אפשר לנבא את סופו. ומצד שני, להגדיל את הלחץ על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לדחוק אותו לפינה ולהקשות עליו במה שנראה כמו ניסיונות נחושים שלו לטרפד את העסקה ולהמשיך את המלחמה עד אין קץ, כדי לשמור על כיסאו.

כמה כל זה מדאיג? שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן היה אמור לנחות הבוקר במזרח התיכון לסיבוב בזק בין מקבלי ההחלטות השונים. אולם הוא החליט ברגע האחרון לדחות את הביקור, והודעתו – כותב הבוקר עמוס הראל ב"הארץ" – "מעידה עד כמה המצב מתוח ובלתי יציב".

בישראל תמיד העדיפו שש-בש על שחמט. שש-בש הוא משחק ים תיכוני (ששורשיו כנראה במצרים או בטורקיה, הדעות על כך חלוקות), פרוע יותר משחמט וכרוך פחות בתכנון לטווח ארוך ובהרבה יותר במזל. זורקים את הקוביות ומקווים שיהיה בסדר.

אתמול הקוביות שלחו את איתמר בן גביר לעלות בראש קבוצת קנאים להר הבית, בידיעה שפרובוקציה כזו היא דלק על אזור שבוער כבר חודשים, ותוך השפלתו הפומבית של ראש הממשלה, שהודיע שהוא מתנגד למהלך שמהווה חריגה מהסטטוס קוו בהר הבית.

"האמת שונה", כותב הבוקר שלום ירושלמי בזמן ישראל, "המדיניות הרשמית לא השתנתה, אבל המציאות השתנתה לחלוטין. הסטטוס קוו מת. איך יודעים? אפשר לשאול את ח"כ עמית הלוי מהליכוד, שמקפיד לעלות להר הבית שלוש פעמים בשנה לפחות, ויודע לעקוב אחרי השינויים בהר".

הלוי מספר לירושלמי שראה אתמול בהר הבית שינויים שהוא מעולם לא ראה. "יהודים משתחווים בהר לעיני השוטרים. זה חידוש חיובי".

אתמול עלו להר הבית אלפי מתפללים, בליווי צמוד של השר לביטחון לאומי. העלייה להר הבית התרחשה כשבמקביל הקוביות הולידו סכסוך פומבי – במהלך מלחמה – בין ראש הממשלה נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט, על השאלה הפילוסופית החשובה האם יש בכלל דבר כזה "ניצחון מוחלט".

וכך, אל מול סכנות שקשה להפריז בחומרתן, ממשלת ישראל נראית כמו קבוצה של שחקני שש-בש שכונתיים. או במילותיה של סימה קדמון הבוקר ב"ידיעות אחרונות":

חיילי צה"ל מובילים פלסטיני אזוק ברצועת עזה, 19 בנובמבר 2023. אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכבה (צילום: MAHMUD HAMS / AFP)

יניב קובוביץ' ומיכאל האוזר-טוב חושפים בתחקיר שמתפרסם ב"הארץ" עדויות רבות לכך שחיילי צה"ל שולחים אזרחים פלסטינים חפים מפשע – המכונים "שאווישים" – לשמש מגינים אנושיים לחיילים בעת פעולות מסוכנות ברצועה, כולל שליחתם אזוקים בידיהם אל תוך פירים ובתים.

לחיילים שמחו נגד הנוהג הנפסד – שהוא גם לא מוסרי וגם לא חוקי – נאמר בתשובה שעדיף שהפלסטינים האלה יתפוצצו ממטען ולא חיילי צה"ל.

זו כמובן טענה דמגוגית לחלוטין, שנשענת על כך שמבחינת ישראלים רבים "אין חפים מפשע בעזה". ואם אין חפים מפשע, אפשר לתפוס עזתים מזדמנים ברחוב ולדון אותם על המקום לבצע משימה שעלולה לסכן את חייהם ולהסתיים במותם.

על פי הפרסום ב"הארץ", הפרקטיקה המגונה הזו נהוגה כבר חודשים רבים "בידיעתם של קצינים רבים, עד לשכת הרמטכ"ל".

מקורות שונים שהתראיינו לתחקיר אמרו כי "בצה"ל יודעים שלא מדובר במעשה חד פעמי של מ"פ צעיר ומטומטם שמחליט על דעת עצמו לקחת מישהו" וכן ש"כשאתה בתוך הדבר הזה, אתה לא יודע להגיד מה לא בסדר. מה שבטוח הוא שזו תחושה נוראה".

שימוש בפלסטינים כמגינים אנושיים התחיל במבצע "חומת מגן" ב-2002. הפרקטיקה התפרסמה אז בכינוי "נוהל שכן". הנושא הגיע לבג"ץ בזכות עתירה של ארגוני זכויות אדם, והשופטים פסקו ב-2005 כי הנוהל נוגד את כללי המשפט הבינלאומי ואינו חוקי.

הרמטכ"ל דאז דן חלוץ הורה לצה"ל לאכוף במלואה את ההחלטה. "קרוב לעשרים שנה חלפו", כותבים קובוביץ' והאוזר-טוב, "ונדמה שהפרקטיקה חזרה".

דובר צה"ל מסר בתגובה לפניית "הארץ":

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, אפריל 2024 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

חשיפת נוהל המגינים האנושיים בעזה תעלה מן הסתם גם על הרדאר של השופטים בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. הם אמורים להחליט בקרוב בנוגע לדרישתו של התובע הראשי בבית הדין הבינלאומי, כרים קאן, שהגיש לבית המשפט בקשה להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט.

בקשתו של חאן מגובה בחוות דעת מטעם מדינות וארגונים שונים בנוגע לסוגיית צווי המעצר האישיים הללו.

יש מחלוקת בנוגע לעצם הסמכות של בית הדין הפלילי הבינלאומי לדון בסכסוך הישראלי-פלסטיני. גרמניה טוענת שלבית הדין אין סמכות, נורווגיה טוענת שכן (ושילמה על כך מחיר יקר, כשר החוץ ישראל כ"ץ השתלח בה, ואף ביטל את מעמדם של שמונה דיפלומטים נורווגיים שפעלו בישראל).

אמיר תיבון כותב הבוקר ב"הארץ" כי סוגיה נוספת שעשויה להשפיע על החלטת השופטים בהאג היא מותם של שניים מהמבוקשים, במהלך הדיונים. לצד צווי מעצר בינלאומיים לנתניהו ולגלנט, התובע ביקש להוציא צווי מעצר גם לאסמאעיל הנייה, שנהרג בהתנקשות בטהרן המיוחסת לישראל, ונגד מוחמד דף שחוסל על ידי ישראל בחודש שעבר.

התובע גם מבקש להוציא צו מעצר ליחיא סנוואר, אבל יהיה קשה מאוד למסור אותו לידיו.

פעילות חיילי צה"ל ברצועת עזה, אוגוסט 2024 (צילום: דובר צה"ל )

• טיל יירוט שוגר הבוקר לעבר מטרה אווירית חשודה מול חופי עכו. האירוע נבדק.
• דובר צה"ל עדכן הבוקר כי לוחמי חטיבת הנח"ל ממשיכים להילחם בגזרת רפיח והרגו שם ביממה האחרונה מספר מחבלים.
• כלי תקשורת פלסטינים מדווחים הבוקר כי חמישה פלסטינים נהרגו בפשיטה של צה"ל על טובאס וטמון בצפון הגדה.
• על פי נתוני אגף השיקום, בכל חודש נקלטים למעלה מאלף פצועים חדשים מהלחימה הנמשכת. מבין למעלה מעשרת אלפים פצועים ופצועות במלחמה עד כה, 35% מתלוננים על פגיעות נפשיות או פוסט טראומטיות, 37% נפגעו בגפיים. 68% מהפצועים הם חיילי מילואים, מרביתם מתחת לגיל 30.

שלט של סוכנות הדירוג פיץ' בניו יורק, 9 באוקטובר 2011 (צילום: AP Photo/Henny Ray Abrams)

לפני שנה חגג ראש הממשלה בנימין נתניהו את החלטת סוכנות דירוג האשראי פיץ' להותיר את דירוג האשראי של ישראל על כנו. "יש לנו לא רק כלכלה חזקה, אלא גם צבא חזק מאוד. מי שמשקיע בישראל מרוויח", הוא אמר אז.

ובכן, מי שמשקיע עכשיו בישראל מרוויח פחות. אתמול החליטה גם פיץ' – חברת דירוג האשראי הבינלאומית הגדולה היחידה שלא הורידה עדיין את דירוג האשראי של ישראל – להוריד את הדירוג ולהוסיף לו תחזית שלילית. בכך פיץ' יישרה קו עם שתי סוכנויות הדירוג הגדולות האחרות (S&P ומודי'ס).

בשוק ההון איש לא הופתע מההחלטה. "מבחינת השווקים, ישראל כבר מזמן לא מדורגת A אלא BBB ביום טוב", טוען אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג של סוכנות ההסדרים הפנסיונית "אגם לידרים".

"בשורה התחתונה, ההודעה של פיץ' היא אשרור למגמה השלילית במצבה הפיסקאלי של ישראל. התנאים הפיננסיים של ישראל בעולם כבר מזמן הוחמרו באופן ברור".

המשמעות תורגש היטב בכיס של כולנו. דירוג אשראי נמוך יותר הוא סיכון גבוה יותר ולכן אשראי בריבית גבוהה יותר, מה שיתבטא בהכרח בעליות מחירים ובקושי של הממשלה לממן את פעולותיה.

וזה כששר האוצר בצלאל סמוטריץ' (שמאמין, כזכור, בכלכלה בעזרת השם) לא מתאמץ לקדם את דיוני התקציב לשנת 2025, שברור לגמרי שיהיה תקציב משברי שיחייב קיצוצים דרמטיים והעלאות מיסים.