יש לקוות שיום יבוא והפלסטינים יערכו חשבון נפש ויבדקו איך הם אפשרו לאדם כמו יחיא סנוואר לגרור אותם להקריב עשרות אלפים ולהוביל את רצועת עזה לנכבה שנייה, על מזבח החלום המשיחי שלו להירשם בהיסטוריה הערבית כסלאח א-דין.

אתמול מונה סנוואר גם לתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס במקומו של איסמעיל הנייה, שנהרג בהתנקשות באיראן בשבוע שעבר.

מנהיג חמאס יחיא סנוואר, אפריל 2023 (צילום: MOHAMMED ABED / AFP)

ג'קי חורי מצטט ב"הארץ" מקורות בחמאס שמסבירים שההחלטה למנות את סנוואר לראש הלשכה המדינית היא הבעת אמון בו ובהנהגה שמתבצרת ברצועת עזה, והיא נועדה להעביר מסר לישראל, לארצות הברית ולעולם הערבי, שרק סנוואר יכתיב את תנאי העסקה העתידית לשחרור החטופים ולסיום המלחמה.

הבחירה בסנוואר אמנם התקבלה פה אחד, אבל לא צריך להפריז בחשיבות העניין, שהרי לא קשה לדמיין מה היה עולה בגורלו של מי שהיה מתנגד לבחירה כזו.

"הבחירה של חמאס ביחיא סנוואר לראשות הלשכה המדינית של התנועה", כותב הבוקר אבי יששכרוף ב"ידיעות אחרונות", "מסמלת את המסלול שבו בחר חמאס ללכת בתחילת המלחמה: זו תנועה של איש אחד, עם חזון אחד, או במילים אחרות סנוואר אומר לכל שאר בכירי חמאס: אני אוביל, אני אנהיג ואני אנווט".

והנה, ממש במקביל לפרסום הידיעות הללו על הנעשה בצמרת חמאס, מפרסמת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מכתב חריף שאותו שלחה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו היא בעצם מכריזה שממשלת ישראל בראשות נתניהו חדלה למעשה לציית לחוקי מדינת ישראל.

גיא רולניק כותב הבוקר ב"דה מרקר" שמכתבה של היועמ"שית הוא ניסיון "אולי אחרון מסוגו" לעורר את הציבור הליברלי ולהסביר לו במילים ברורות:

יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, כותב עוד כי מכתבה של היועמ"שית מהווה גם סיכון מבחינתה:

מנכ"ל "בצלמו" שי (שמאי) גליק בין המתפרעים בבית המשפט העליון בדיון על העתירה בנוגע למעצר המחבלים בשדה תימן, 7 באוגוסט 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

איך נראה אספסוף מוסת שמעניק גיבוי להפרות חוק בחסות ממשלה עבריינית?

הבוקר אפשר היה לפגוש אותו בדיון בבג"ץ בעתירה הדורשת לסגור את מתקן המעצר הצבאי בבסיס שדה תימן בנגב. זמן קצר לאחר שנפתח הדיון, מול הרכב בהובלת ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, פרצה באולם מהומה שבמהלכה הניפו מפגינים שלטים וקראו "העם הוא הריבון".

פוגלמן עצר את הדיון והורה להוציא את המפגינים מהאולם, והעיר את מה שהיה פעם מובן מאליו:

הבעיה היא שבמדינה שבה הממשלה לא מכבדת את החוק – ואוכפת אותו בצורה בררנית, לפי צרכיה – המהומות יגיעו במהירות מהרחוב אל בית המשפט.

את התרומה של כלי תקשורת מרכזיים ב"תהליכים" הללו, אפשר היה לראות בתוכנית הבוקר של ערוץ 12, כשהכתב המדיני של "ישראל היום" יהודה שלזינגר אמר בלי למצמץ ובטוב טעם שמה שנעשה לעציר הכפות במחנה שדה תימן (תזכורת: אונס אנאלי אכזרי שהוביל לאשפוזו) "מעניין לו את העכוז", והוסיף שהדבר היחיד שמפריע לו זה "שזה לא מדיניות מוסדרת של המדינה".

כלומר: הכתב המדיני של העיתון הנפוץ בישראל, מצפה מהמדינה להסדיר בחוק אונס ברוטאלי בעצורים לפני משפט.

ומגיש התוכנית ניב רסקין ביקש מחברי הפאנל המוחים לא להפריע לשלזינגר ולתת לו להשלים את דבריו.

גם כך נראית ה"משילות" המפורסמת שממשלת הימין מלא-מלא הבטיחה לבוחריה. תוספת למציאות העגומה שאותה תיאר סמי פרץ בציוץ השנון:

ערוץ 14, אילוסטרציה, יוני 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כל מה שתואר כאן לא יכול היה להתרחש בלי גיבוי תקשורתי שמתורגם גם לנוכחות קולנית ברשתות החברתיות. וזה התפקיד של ערוץ 14 בסיפור.

אתמול התרחש אירוע לא ייאמן ממש. באמצע מלחמה, בעיצומו של המשבר הבטחוני, החברתי, המדיני והכלכלי הגדול בתולדות המדינה, חזרה הכנסת לרגע מהפגרה הארוכה בתולדות בית הנבחרים, רק כדי להעביר בחיפזון חוק שיעניק לבעלים של ערוץ 14 יצחק מירלשוילי דג שמן (על חשבון תקציב המדינה כמובן).

מדובר בחוק שיעניק לערוץ 14 הטבה רטרואקטיבית על עלייתו לחבילת השידור של עידן פלוס באוקטובר 2023 (כן כן, בחודש הנורא ההוא), מהלך שקרה בהחלטת נאמנו של ראש הממשלה, שר התקשורת שלמה קרעי, ללא כל סמכות.

למה היה דחוף לשר התקשורת להורות לרשות השנייה באוקטובר 2023, ימים אחדים אחרי מתקפת השבעה באוקטובר, להעלות את מי שמכונים "הערוצים הזעירים" (ערוץ 14, ערוץ 9, ערוץ "הלא טיוי" וערוץ המוזיקה 24) לעידן פלוס? קרעי נימק את זה – קשה להאמין – ב"צורך ביטחוני".

כעת הגיע הזמן להסדיר את התשלום עבור ההחלטה ההיא, וזה מה שקרה אתמול. לפי נוסח ההצעה שאושר, מי שיישא בתשלום הרטרואקטיבי על כל הערוצים יהיה תאגיד השידור הציבורי "כאן". כלומר אנחנו, הציבור.

"מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו מדובר בחוק חשוב ביותר", כותב הבוקר שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל. "השליטה על כלי תקשורת היא מהות הפוליטיקה של נתניהו לאורך שנים, דרך החיים שעליה הוא לא מוותר…

"כל התיקים הפליליים של נתניהו הם בעצם הסתבכות משפטית שמקורה בקרבות על אמצעי התקשורת. עכשיו נקרתה בדרכו של נתניהו הזדמנות מצוינת להרחיב את מעגלי התעמולה של הממשלה שלו".

חברי הכנסת מהקואליציה מעבירים את החוק כי הוא משרת את השליט ואותם. חברי הכנסת מהאופוזיציה סותמים את הפה כי הם לא רוצים להסתבך עם מכונת הרעל היעילה. וערוצי הטלוויזיה הגדולים לא מתערבים, כי גם הם ייהנו בעקיפין מהחוק החדש. כולם יקבלו הטבה של 1.5 שקל על חשבון הציבור. למה שיתנגדו?

וזו הייתה הסיבה לכנס דחוף שלא מן המניין של כנסת ישראל אתמול.

המועמד לסגן נשיא טים וולז והמועמדת לנשיאות קמלה האריס בעצרת בחירות בפילדלפיה, 6 באוגוסט 2024 (צילום: AP Photo/Matt Rourke)

אחרי שבועות של הימורים, הערכות וניתוחים, קמלה האריס הודיעה אתמול כי טים וולז, מושל מינסוטה בן ה-60, יהיה סגנה המיועד במרוץ המתחמם לנשיאות ארצות הברית.

צריך להקדים ולומר את המובן מאליו: זהותו של מי שמועמד לתפקיד סגן הנשיא אינה מכריעה בחירות בארה"ב. הבחירות מוכרעות על זהות המתמודדים לנשיאות.

כפי שהאריס יודעת היטב, אחרי הבחירות סגן הנשיא נדחק הצידה לתפקידים טקסיים ופה ושם לקידום נושאים ספציפיים שקרובים לליבו. לא הרבה יותר מזה.

כפי שהאריס יודעת היטב – עלולות להיווצר הנסיבות שבהן סגן הנשיא ימצא עצמו מועמד לנשיאות, ואף יחליף את הנשיא המכהן.

אם לא שמעתם עד אתמול את שמו של וולז, אל תתביישו בבורותכם – גם רוב האמריקאים מחוץ למינסוטה בקושי הכירו אותו.

וולז נתפס כפרוגרסיבי, וכמי שיקרוץ לבייס הדמוקרטי, יקל על גברים לבנים במערב התיכון לעכל את מועמדותה של האריס, ואולי יצליח לדבר יותר לליבם של מצביעים מתנדנדים במדינות כמו וויסקונסין, פנסילבניה או מישיגן.

האלוף האולימפי בהיאבקות יוונית-רומית מיחאין לופס מסר את נעלו כאות לכך שהוא פורש, אחרי שזכה במדלית זהב חמישית ברציפות, פריז, 6 באוגוסט 2024 (צילום: AP Photo/Eugene Hoshiko)

היאבקות בסגנון יווני-רומי הוא ענף ספורט שמעטים מאיתנו מתעניינים בו (השמועות אומרות שאפילו בני משפחותיהם של הספורטאים עצמם לא מתעניינים בתחום). אבל הבוקר כדאי לעשות לו כבוד.

אתמול זכה במדליית הזהב בהיאבקות יוונית-רומית הקובני מיחאין לופס. והסיבה ששווה לשים לב דווקא למדליה הזו, היא כי זו הפעם החמישית ברציפות שהוא זוכה במדליית הזהב בתחום.

לופס הפך בכך לספורטאי היחיד בהיסטוריה שזכה במדליית זהב בחמש אולימפיאדות רצופות, והשאיר מאחור את השחיינית קייטי לדקי, השחיין מייקל פלפס והאתלט קרל לואיס, שהסתפקו במדליות זהב בארבע אולימפיאדות רצופות (רק בענפי ספורט פופולריים בהרבה).

בסיום טקס המדליות – שלווה בחגיגות גדולות בקובה מולדתו – לופס חלץ את נעליו, וסימן בכך שהקריירה האגדית שלו הגיעה אתמול לסיומה. ואיזה סיום מפואר.

לו"ז התחרויות בהן משתתפים ישראלים ביום ה-12 של המשחקים האולימפיים, 7 באוגוסט 2024 (צילום: הוועד האולימפי בישראל)

אנחנו, בישראל, נעצבנו הבוקר יחד עם מדליסטית הארד מטוקיו אבישג סמברג, שהודחה בשמינית הגמר בטאקוונדו (משקל עד 49 ק"ג) אחרי הפסד למתמודדת דוניה אבו טאלב מערב הסעודית.

מאוחר יותר היום יצטרפו למעגל התחרויות השייטים גל צוקרמן ודור זרקה, שעוד לא איבדו סיכוי למדליה.