ההמתנה למתקפה מאיראן ומלבנון יכולה להיגמר בכל רגע. אבל מפרסומים שונים הבוקר – בישראל ובעולם – נראה שבטהרן ובביירות עוד לא החליטו על היקפה ועל מועד פתיחתה. זה, על כל פנים, העדכון האחרון שקיבלו נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וסגניתו, המועמדת לנשיאות קמלה האריס.
דיווחים נוספים מלמדים שרוסיה החלה לספק לאיראן מערכות הגנה אוויריות, שאיראן החלה לשנע משגרים ולערוך תרגילים שונים, מה שמלמד שההתקפה הולכת ומתקרבת. ההערכות הרווחות עכשיו (וגם אותן צריך לקחת כמובן בעירבון מוגבל) הן שאיראן לא מעוניינת במלחמה אזורית ולכן תגובתה תהיה מדודה ותכוון בעיקר למטרות צבאיות, כדי לא לאלץ את ישראל להגיב בחומרה.
מחבלי חמאס במעצר בבסיס שדה תימן, 14 בפברואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
מאחר שההמתנה הולכת ומתארכת ועלולה להימשך עוד ימים אחדים ואולי יותר, זו הזדמנות להפנות את תשומת הלב לנושאים שאנחנו אלופי העולם בלהדחיק אותם, בחסות האיומים הביטחוניים וצילה הכבד של המלחמה המרחף מעלינו.
דוח של ארגון "בצלם" שפורסם אתמול מציג עדויות של עשרות פלסטינים שהוחזקו בבתי כלא ישראלים ושוחררו מבלי שהועמדו כלל לדין (כלומר: גם על פי הגישה הכי מחמירה בישראל, הם חפים מכל פשע). הם מתארים מציאות יום-יומית של עינויים, פגיעות מיניות, אלימות, השפלה, הרעבה ומניעת טיפול רפואי הולם בבתי הכלא של ישראל.
הם מתארים מציאות יום-יומית של עינויים, פגיעות מיניות, אלימות, השפלה, הרעבה ומניעת טיפול רפואי בבתי הכלא של ישראל
לפי נתונים שמסר שירות בתי הסוהר ל"בצלם", נכון ל-1 באוגוסט הוחזקו בבתי כלא בישראל 9,881 פלסטינים, כשליש מהם עצורים מנהליים המוחזקים בלי שיוגש נגדם כתב אישום ובלי שיתנהל נגדם משפט.
העדויות על הזוועות הנערכות בבתי הכלא מזעזעות ממש ולא נחזור עליהם כאן. אם אתם בעלי קיבה חזקה ולא חוששים מקריאת תיאורי זוועה, אתם מוזמנים לקרוא את הדוח המלא, שכותרתו: "ברוכים הבאים לגיהינום".
גם לפני שבעה באוקטובר, רוב הישראלים לא התעניינו בגורלם של הפלסטינים בכלל ושל אסירים פלסטינים בפרט. אחרי שבעה באוקטובר קשה עוד יותר לגרום לישראלים להפנות לשם את המבט ("שיסבלו, למי איכפת?" תהיה תגובה שכיחה, לעתים מלווה בקללות).
ועל כך נאמר רק את הדברים הבאים:
- אין הבדל בין ישראלי שמתעלל בפלסטיני, לפלסטיני שמתעלל בישראלי. שניהם בני אדם עם לב שחור.
- התעללויות בהיקף המתואר בדוח מחייבות שיתוף פעולה של עשרות אנשים, שנוטלים חלק בהתעללות עצמה, שמאפשרים אותה, ושמעלימים ממנה עין. אלה אנשים שחיים בינינו, מסיעים את ילדיהם לגן, יושבים לידנו ביציע הספורט, עומדים איתנו בתור בסופר. נראה לכם שהם לא ייקחו איתם את הזוועות האלה לכל מקום אליו יבואו?
- מה הסיכוי שמי שנחלץ ממאסר זוועות כזה, ירצה יום אחד לחיות בשלום לצד מי שהתעלל בו?
שירות בתי הסוהר – הכפוף לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שקשה שלא לחוש ברוחו המרחפת מעל – מסר ל"הארץ" בתגובה לפרסום הדו"ח:
שירות בתי הסוהר פועל בכפוף לחוק ותחת ביקורת קבועה של מבקר המדינה ומבקרים רשמיים רבים נוספים. כל האסירים מוחזקים על פי דין וכל זכויותיהם הבסיסיות ניתנות במלואן על ידי לוחמי כליאה ומפקדים מקצועיים מיומנים. הטענות המצוטטות לא הובאו באופן רשמי בפני שב"ס וככל הידוע לנו הן חסרות שחר. בפני כל אסיר ועצור עומדת הזכות להגיש תלונה רשמית וטענותיו ייבדקו על ידי מי שאמון על כך".
או בקיצור: לא שמענו על הטענות האלה עד היום, גם לא בדקנו אותן, זה לא מפריע לנו לקבוע שהן חסרות שחר. ככל הנראה.