נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הפתיע אתמול והודיע על הורדת ריבית נוספת במשק, הורדה של רבע אחוז, ל-4% ריבית. בנק ישראל צופה עוד שתי הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה וגם העלה את תחזית הצמיחה ל-2026 ל-5.2%.
המהלכים הכלכליים הללו מיוחסים בין היתר לדאגה שחשים בבנק ישראל מפני צניחת שער הדולר (או התחזקות שער השקל, תלוי איך בא לכם להסתכל על זה). חצי שעה לפני שהבנק המרכזי בישר על הורדת הריבית, שער הדולר היציג צנח לשפל של ארבע שנים ונסגר על שער של 3.158, ואלה חדשות מדאיגות במיוחד לכל מי שהכנסותיו בדולרים והוצאותיו בשקלים. למשל לתעשיית ההייטק הישראלית.
הפגנה בכיכר הבימה בתל אביב בעקבות העלייה ביוקר המחיה בפברואר 2022 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
מצד שני, שקל חזק הוא חדשות מעולות ליבואנים (שקונים בדולרים ומוכרים בשקלים), מה שאמור היה להיות מורגש על המדפים ברשתות השיווק. ובכן, אל תעצרו את נשימתכם: בישראל של השנים האחרונות לא כדאי לטפח ציפיות גבוהות מדי בתחום הזה.
את הכהונה של הממשלה הנוכחית נזכור בעיקר בגלל מחדל השבעה באוקטובר, מלחמות בשלל חזיתות, הרס, אלימות במגזר הערבי והפיכה משטרית שלא עצרה לרגע. אבל כשאנחנו נכנסים לשנת 2026 שתהיה גם שנת בחירות, כדאי לשים לב שבחסות המהומה האינסופית שאפיינה את החיים בישראל בשנים האחרונות, גם המחירים ברשתות השיווק השתוללו.
כדאי לשים לב שבחסות המהומה האינסופית שאפיינה את החיים בישראל בשנים האחרונות, גם המחירים ברשתות השיווק השתוללו
מאז ספטמבר 2023, רגע לפני טבח השבעה באוקטובר, מחיר סל המוצרים הממוצע של משפחה ישראלית עלה בשיעור של 15.5%, כשבמקביל חלק מהאריזות התכווצו. זה נתון שבמדינות מתוקנות היה מוציא המונים לרחובות. רק שאצלנו יש כל כך הרבה סיבות בוערות יותר לצאת לרחובות, שהעניין הזה – יוקר המחייה הבלתי נתפס ובלתי נסבל של חיינו – נדחק לשוליים.
הנה כמה דוגמאות להתייקרות מוצרים בסיסיים מתחילת המלחמה ועד עכשיו:
- קילו אורז פרסי של "סוגת": 19.1%
- ליטר שמן קנולה של "עץ הזית": 24.2%
- קפה "טייסטר צ'ויס" של "אסם-נסטלה": 17.1%
- זית ירוק "חרוזית" 560 גרם של "שימורי יבנה": 63.7%
שושנה חן – כתבת הצרכנות הוותיקה של "ידיעות אחרונות" שמביאה הבוקר את הנתונים הללו בכתבה שכותרתה המוצלחת היא "עושים עלינו קופה" – מציינת כי השיא בזינוק המחירים נרשם מייד אחרי המלחמה עם איראן בחודש יוני האחרון.
כלומר: כשבישראל מיליונים עוד ניסו להתאושש מהתקף החרדה המתמשך בממ"דים ובמקלטים, רגע אחרי שטילים בליסטים מוטטו פה בתים ורובעי מגורים, ברשתות השיווק הטיסו את המחירים לשמיים.
"בשנתיים האחרונות התחזקה גם תופעת השרינקפלציה (התכולה המתכווצת בתוך האריזות)", כותבת חן, "כדי לאפשר עליות מחירים שהצרכן לא שם אליהן לב. התוצאה: אריזות סטנדרטיות מן העבר נעלמות, והאריזות המתכווצות מקבלות ברקודים שונים, מה שמקשה על השוואת מחירים לעומת העבר".