הבית הלבן פרסם הבוקר ברשת X סרטון שבו נראה ניקולאס מדורו, נשיא ונצואלה שנחטף אתמול לפנות בוקר מארמון הנשיאות בקראקס, מובל בידי שוטרים אמריקאים למעצר. אזוק ובכפכפים, מדורו מלמל באנגלית "לילה טוב" ו"שנה טובה".

הפעולה האמריקאית בוונצואלה חריגה גם מבחינה היסטורית. לארה"ב אמנם יש עבר ארוך של בחישות במדינות מרכז ודרום אמריקה (שארה"ב מתייחסת אליהן בפטרונות כ"החצר האחורית" שלה); וארה"ב אמנם הייתה מעורבת בעבר בהפלת משטרים בצ'ילה, פנמה, ברזיל, קובה ועוד.

מימין לשמאל: הנשיא דונלד טראמפ, שר החוץ של ארצות הברית מרקו רוביו, ראש ה־CIA ג'ון רטקליף ושר ההגנה פיט הגסת', במתחם מאר־א־לאגו בפלורידה, במהלך משימת הצבא האמריקאי ללכידת נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו ב־3 בינואר 2026. על המסך הגדול בחדר: דפדפן ובו שלושה טאבים, כולם על X. (צילום: President Donald Trump's Truth Social account)

אבל חטיפת מנהיג מדינה זרה והבאתו לארה"ב למשפט פלילי – זה מהלך שטרם ראינו כמותו, והוא עוד יהדהד וישפיע על מהלכים עולמיים בחודשים ובשנים הקרובות.

מדובר בצעד בלתי חוקי בעליל לפי החוק הבינלאומי וגם לפי החוק האמריקאי. ממשל טראמפ בעצם מאותת לאזרחי ארה"ב ולעולם כולו, שמכאן והלאה מתקיים בעולם חוק אחד בלבד: מה שבא לטראמפ.

במפלגה הדמוקרטית עדיין מנסים לעכל את משמעות האירועים הללו. צ'אק שומר, מנהיג הדמוקרטים בסנאט, התרעם הלילה על כך שבכירים בממשל טראמפ הטעו את בכירי המפלגה הדמוקרטית בתדרוכים שניתנו לאחרונה בנוגע לוונצואלה, כאשר אמרו שאין בכוונת ארה"ב להביא לשינוי משטר בקראקס.

"הם הבטיחו לנו שהם לא מקדמים את הדברים האלה", אמר שומר, "ברור שהם לא כנים עם העם האמריקאי".

במהלך הפעולה בקראקס טראמפ הצטלם "צילומי גבורה" מול המסכים בחפ"ק שהוקם באחוזתו בפלורידה, אולי כדי להגשים פנטזיה שמקננת בליבו מאז ששנוא נפשו ברק אובמה הצטלם כך במהלך חיסולו של אוסמה בן לאדן.

חדי עין יכלו להבחין כי בחדר המצב במאר-א-לגו, כשטראמפ מתבונן במסך כשלצידו שר החוץ מרקו רוביו, הרמטכ"ל דן קיין ושר המלחמה פיט הגסת' – יש דפדפן פתוח ועליו שלושה טאבים שכולם על רשת X (טוויטר).

פורטרט של נשיא ארצות הברית ג'יימס מונרו ב-1819 מאת הצייר סמואל פינלי מורס (צילום: The White House Historical Association)

טראמפ חזר והזכיר בנאומו האסוציאטיבי אתמול את "דוקטרינת מונרו", וחזר ואמר שמכאן ואילך זו הדוקטרינה שתכתיב את מדיניות החוץ האמריקאית.

"דוקטרינת מונרו" הוכרזה בשנת 1823 על ידי נשיא ארה"ב דאז ג'יימס מונרו, בנאום בפני הקונגרס. עיקרי הדוקטרינה הם שיבשת אמריקה סגורה לקולוניזציה אירופית עתידית, ותהיה נתונה אך ורק להשפעה של ארה"ב, ומצד שני ארה"ב לא תתערב בעניינים פנים אירופיים.

הדוקטרינה בעצם חילקה את העולם ל"ישן" (אירופה) ול"חדש" (אמריקה), הציבה את אמריקה כמגינת חצי הכדור המערבי. הדוקטרינה נזנחה במהלך מלחמות העולם של המאה העשרים והוחלפה ב"דוקטרינת טרומן" ב-1947, וכעת חוזרת לככב כאבן פינה במדיניות החוץ האמריקאית המוצהרת.

המשמעות המיידית? איתות ברור לרוסיה ולסין, שגם הן יכולות לעשות ככל העולה על רוחן ב"חצר האחורית" שלהן. נשיא אוקראינה וולדומיר זלנסקי שנשאל אתמול מה דעתו על ההתפתחויות הדרמטיות באמריקה, אמר בחיוך נבוך ש"אם אפשר לטפל בצורה כזו בדיקטטורים, אמריקה יודעת מה היא צריכה לעשות בשלב הבא".

גם זלנסקי יודע שארה"ב לא תחטוף בקרוב את פוטין. סביר יותר להניח שפוטין יהיה אגרסיבי יותר כלפי אוקראינה ואולי כלפי מדינות נוספות במזרח אירופה (כי אם לאמריקה מותר לפעול בניגוד לחוק הבינלאומי, למה באים אליו בטענות?).

וכדאי כמובן לעקוב גם אחרי התגובה של סין להתפתחויות החדשות. טראמפ הכריז אתמול שארה"ב מתכוונת לנהל מכאן והלאה את ונצואלה ו"למכור המון נפט". סין – שלוטשת כבר שנים עיניים לטאיוואן שנמצאת ב"חצר האחורית" שלה, לא תשב בשקט לאורך זמן כשארה"ב משנה כך את כללי המשחק ואת משק האנרגיה הבינלאומי.

צילום מסך זה, שנלקח ב-2 בינואר 2026 מתוך תוכן גולשים שפורסם ברשתות החברתיות ב-31 בדצמבר 2025, מראה מפגינים תוקפים בניין ממשלתי בעיר פסה שבדרום איראן ב-31 בדצמבר, בעיצומן של מחאות ספונטניות ברחבי המדינה המונעות מחוסר שביעות רצון מהקיפאון הכלכלי במדינה (צילום: UGC / AFP)

להתפתחויות המהירות והקיצוניות באמריקה יהיו השלכות גם עלינו ועל אזורנו. ונצואלה הייתה שחקנית משמעותית בציר שבו חברות גם איראן, חזבאללה וחמאס. הפלת המשטר בקראקס תהדהד גם במזרח התיכון.

טראמפ עצמו כבר הזהיר את שליטי איראן כי אם יעזו לפגוע במפגינים, ארה"ב תתייצב לצידם. "סילוק המשטר באיראן הוא משאלת לב ארוכת שנים, לא רק של ישראל וארה"ב אלא בעיקר של חלק גדול מהאוכלוסייה האיראנית", כותב הבוקר צבי בראל ב"הארץ".

מהבחינה הזו, הדבר דומה למצב בוונצואלה – שגם שם חלק גדול מהאוכלוסייה שמח עם סילוקו של הרודן מדורו (אבל לא בטוח שכל אלה ששמחים על סילוק הרודן, שמחים על האופן שבו זה קרה, ושמחים על כך שמעתה והלאה ענייני ונצואלה יוכתבו על ידי האינטרסים של אילי הנפט האמריקאים).

גם באיראן רבים-רבים מעוניינים בסילוק משטר האיתוללות, אבל לא בטוח שהם גם מעוניינים שארה"ב או ישראל יעשו זאת עבורם. בינתיים, המחאות באיראן מתפשטות במהירות לערים ולעיירות רבות, בהן גם עיירות וכפרים שעד כה תושביהם לא העזו לצאת למחאה נגד השלטון.

המורדים האיראניים לא תולים את יהבם בתמיכה האמריקאית, ויש להם סיבות טובות. "רבים מהם זוכרים את ההבטחות והעידוד ששיגר נשיא רפובליקאי אחר, ג'ורג' בוש האב, לשיעים ולכורדים בעיראק", מזכיר בראל.

"כאשר בשנת 1991 קרא להם למרוד נגד משטרו של סדאם חוסיין כשהוא מבטיח סיוע צבאי, אבל לבסוף השאיר אותם להתמודד לבדם עם צבא עיראק שדיכא את המרידה באכזריות נוראה בה נהרגו מאות אלפי שיעים וכורדים".

שר המשפטים יריב לוין מציג את הרפורמה שלו במערכת המשפט, 4 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ב-4 בינואר 2023 – היום לפני שלוש שנים – התייצב שר המשפטים יריב לוין מול מצלמות הטלוויזיה והכריז:

ספוילר: זה לא קרה. הדמוקרטיה לא חוזקה, המשילות לא שוקמה, האמון במערכת המשפט לא חוזק. אבל זה לא אומר שההפיכה נכשלה. יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, כותב על כך הבוקר:

כמו במשטרים הסמכותניים מהם שאבו יריב לוין ושמחה רוטמן השראה, מרכיב מרכזי בהפיכה שהם הובילו וממשיכים להוביל, מתבסס על סימון אויבים מבית.

"לוין בחר את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ואת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה", כותב יועז, "איש מתומכיו ומשופרותיו לא יוכל למנות ולו פסק דין אחד שמייחד את עמית והופך אותו לדמון שכזה לעומת קודמיו".

נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק בכנס של העמותה למשפט ציבורי בחיפה, 4 בדצמבר 2025 (צילום: פלאש90)

בשעות אחר הצוהריים לפני הודעתו הדרמטית של לוין בארבעה בינואר 2023, שהיתי במקרה במחיצתו של אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר – שאז עוד לא העלה בדעתו שהוא עומד בקרוב להיות מסומן (שוב) כ"דמון העל" שמחריב את ישראל (כולל שורה של הפגנות מכוערות תחת ביתו, כאילו לא חלפו כמעט 20 שנה מאז שהוא עזב את מערכת המשפט).

ברק היה אז אופטימי למדי, וטען באוזניי שהוא בוטח בראש הממשלה בנימין נתניהו, שאותו הוא מכיר היטב, והוא סמוך ובטוח שנתניהו – שזכה לחינוך מעולה בארה"ב – לא ייתן יד לצעדים שייפגעו בדמוקרטיה הליברלית הישראלית.

גם הוא שינה מאז את דעתו.

אתמול בערב שודר בעצרת המחאה בכיכר הבימה בתל אביב נאום מצולם שבו ברק אמר את הדברים הנוקבים הבאים:

ברק הזהיר כי בישראל נוסד שלטון של אדם אחד – בנימין נתניהו – שברק כבר לא בוטח יותר במחויבותו להגן על ערכי הדמוקרטיה הליברלית.

"בית המשפט לא יוכל למנוע לבדו את ההפיכה המשטרית", הזהיר ברק, "רק העם – זה העומד במרכז הדמוקרטיה הליברלית – יוכל לעצור את ההידרדרות".

בסוף עצרת המחאה ירדו כשלושים מפגינים לנתיבי איילון, חסמו את התנועה וקראו "אין חנינה לאויב המדינה".

בנימין נתניהו, מאי 2008