נאומיו הארוכים עד מאוד והמבולבלים למדי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עלולים ליצור את הרושם שאמריקה מונהגת כעת בידי פטפטן שאין לו מושג על מה הוא מדבר.

אבל ההתנהלות של ארה"ב בעולם בשבועות ובימים האחרונים מוכיחה את ההיפך הגמור: ארה"ב מותחת כעת את כל שריריה – הצבאיים, הדיפלומטיים והכלכליים – כדי לכפות על העולם לציית לכל דרישותיה.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שוויץ, 22 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

באירופה עדיין מנסים להבין איך נכון לנהוג בדרישות של טראמפ בנוגע לגרינלנד, ומה נכון לעשות אם הוא יממש את איומיו "להפסיק לממן את נאט"ו".

במזרח התיכון העיניים נשואות אל מפגן העוצמה הצבאי שאמריקה שולחת למפרץ הפרסי. נושאת המטוסים לינקולן שפעלה בים סין הדרומי שינתה כיוון ואמורה להגיע לאזור בקרוב. היא מלווה במשחתות המצוידות במיטב אמצעי התקיפה המודרניים, כולל טילי שיוט המאפשרים תקיפה של מדויקת של מטרות בעומק איראן.

חוץ מזה אפשר למצוא על סיפון הלינקולן תשע טייסות, כולל מטוסי חמקן, מטוסים המיועדים ללחימה אלקטרונית ושיבוש, מסוקים ימיים ומטוסים המיועדים לתמיכה לוגיסטית. כשמדובר בלינקולן, לא מדובר ב"ספינה" ששינתה כיוון אלא בבסיס עצום שצף בים.

בדרכו חזרה לארה"ב מדאבוס, נשאל טראמפ על ההיערכות האמריקאית ואמר:

כשנשאל האם הוא מצפה ממנהיג איראן, האייתולה עלי חמינאי, להתפטר מתפקידו, השיב טראמפ:

לפי דיווחים שונים המגיעים מאיראן, המנהיג העליון עלי חמינאי מסתתר כעת במקלט תת-קרקעי מיוחד בטהרן, מחשש לתקיפה אמריקאית שעלולה להתרחש בכל רגע. ההנחה הסבירה היא שחמינאי יהיה המטרה הראשונה במעלה של תקיפה אמריקאית כזו.

עצרת תמיכה במחאה באיראן שנערכה בחולון, 24 בינואר 2026 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

כשטראמפ אומר "יש הרבה הרג באיראן" הוא יודע על מה הוא מדבר. דוח שחיבר צוות בדיקת עובדות מטעם האו"ם (ארגון שטראמפ דווקא מזלזל בו) מגלה כי מספר ההרוגים בהפגנות באיראן גבוה בהרבה מהנתונים שמציג המשטר בטהרן.

עד כה מדובר על קצת יותר מ-5,000 מקרי מוות שאומתו בוודאות, ועוד כ-10,000 מקרים שנחשדים כמקרי מוות, אבל עדיין נבדקים לקבלת אישור סופי. כמו כן מדובר על יותר מ-7,000 פצועים קשה ולמעלה מ-25 אלף עצורים.

אלה מספרים מחרידים שמלמדים על עוצמת האלימות שהופעלה כלפי המפגינים, בהינתן שכל האירוע נמשך כשבועיים.

נתוני האו"ם הוצגו בסוף השבוע בכינוס מיוחד של המועצה לזכויות האדם בנושא המצב באיראן. נציב זכויות האדם של האו"ם, פולקר טירק, קרא למשטר האיראני להפסיק את האלימות מייד.

מפקד פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM), אדמירל בראד קופר, לוחץ את ידו של הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר. 24 בינואר 2026 (צילום: דובר צה"ל)

במקביל ללחץ הצבאי שמופעל על איראן ויכול להתפרץ בכל רגע ולהפוך למלחמה בהיקף מלא שתפגע גם בנו, מופעל לחץ מסוג שונה גם על ישראל.

אתמול נפגשו השליחים האמריקאים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובמקביל נפגש בראד קופר, מפקד פיקוד מרכז של צבא ארה"ב (סנטקום), עם הרמטכ"ל אייל זמיר.

על הפרק (חוץ מההיערכות המוגברת והמתח הגואה מול איראן): פתיחת מעבר רפיח ומעבר לשלב ב' בהסכם השלום של טראמפ ברצועת עזה.

שרי הקבינט יתכנסו היום, בפעם הראשונה מאז הוצגה מועצת השלום של טראמפ בדאבוס, כדי לדון בסיכומים שהוצגו שם ושהפתיעו את ישראל, ובראשן הכוונה לפתוח השבוע את מעבר רפיח.

ביקורם של ויטקוף וקושנר בישראל הוא עדות ללחץ שהאמריקאים מפעילים כעת על ישראל להתקדם לשלב ב', שכולל גם מעורבות טורקית וקטארית בשיקום רצועת עזה – בניגוד לעמדה המוצהרת של ישראל עד כה.

קשה להאמין שלאור תמונת המצב העולמית, שרי הקבינט יעזו להתבטא בפומבי נגד נשיא ארה"ב ולהביכו. ההנחה היא שברגע שנתניהו הודיע שהוא מצטרף כחבר למועצת השלום, הוא נתן למעשה הכשר ישראלי לכל ההחלטות שהתקבלו מעל ראשה ובלי הסכמתה של ישראל.

מה שנקרא: "ניצחון מוחלט – לא מה שחשבת".

צחי ברוורמן בירושלים, 6 בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

צו איסור פרסום הוטל שלשום על פרטים חדשים שעלו בחקירת האירוע המכונה "הפגישה הלילית", בו נפגשו ראש הסגל של נתניהו (והמיועד לתפקיד שגריר ישראל בלונדון) צחי ברוורמן עם דוברו לשעבר של ראש הממשלה (והחשוד בהדלפת מסמך מסווג) אלי פלדשטיין.

צו איסור הפרסום הוטל על כל פרטי הפרשה מלבד על עצם קיום אותה פגישה לילית. ניסוח הצו עשוי ללמד על התפתחויות משמעותיות בחקירה:

את הצו ניסחה השופטת בית המשפט המחוזי קרן אזולאי בעקבות דיון בנושא שנערך אצל שופט השלום מנחם מזרחי בראשון לציון. השופטת אזולאי היא חמישית בשורה של שופטי המחוזי שהופכים החלטות של השופט מזרחי בנושאים הללו.

אתמול דווח כי במשטרה קבעו שהדלפת המידע הסודי לברוורמן (בנוגע לחקירה שנערכת על הדלפת המסמך) לא הגיעה מלשכת הרמטכ"ל.

פינת זיכרון מאולתרת לזכרו של אלכס פרטי שנורה למוות על ידי קצין במשמר הגבולות של ארה"ב במיניאפוליס, מינסוטה. 24 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Adam Gray)

לדונלד טראמפ אין רק חזיתות פתוחות מול איראן, נאט"ו, גרינלנד ורצועת עזה, אלא גם חזית פנימית, סוערת ומדממת במינסוטה.

אתמול בערב – כשבועיים אחרי שסוכן הגירה (ICE) ירה למוות בניקול גוד, אם לשלושה במיניאפוליס – שוטרי משמר הגבולות של ארה"ב תועדו כשהם מכים בעיר אזרח בשם אלכס פרטי שהיה שרוע על הרצפה ואז יורים בו למוות.

המשרד לביטחון המולדת בארה"ב טען כי האזרח היה חמוש ולכן נורה, וטראמפ אף מיהר לפרסם תמונה של אקדח שכביכול היה בידו וכתב: "זה האקדח, טעון (עם שתי מחסניות מלאות נוספות!) ומוכן לפעולה – מה הסיפור?".

אלא שזמן קצר אחר כך, "הניו יורק טיימס" חשף כי הקורבן החזיק בידו טלפון ולא אקדח.

קרובי משפחתו של פרטי סיפרו לסוכנות AP כי הוא היה אח במחלקת טיפול נמרץ לחיילים משוחררים בבית חולים בעיר. לדבריהם, הוא היה נסער ממדיניות ההגירה שיישם טראמפ ומהירי בניקול גוד. מפקד משטרת מיניאפוליס בריאן אוהרה אישר כי למנוח לא היה עבר פלילי.

בנימין נתניהו, מאי 2008