הקריאה שיצאה הלילה לאזרחי ארצות הברית לעזוב מייד את איראן הייתה מפתיעה למדי. מי בכלל ידע שיש אזרחים אמריקאים באיראן? לא היה מסוכן להם להיות שם עד עכשיו? בכל זאת קרו באיראן לא מעט דברים מסוכנים למדי במהלך השנה האחרונה, עוד לפני שההמונים יצאו לרחובות.

בנוסף הודיע הלילה הנשיא דונלד טראמפ כי ארה"ב תטיל מכס של 25% על כל מדינה שתעשה עסקים עם איראן. טראמפ הודיע על כך, כדרכו, ברשת החברתית הפרטית שלו Truth Social שבה בישר: "צו זה הוא סופי ומוחלט".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יורד ממטוס אייר פורס 1, 11 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)

ההודעה מעלה את המתח לא רק בין ארה"ב לאיראן אלא גם מול סין. שגרירות סין בוושינגטון הודיעה כי סין תנקוט "בכל האמצעים הדרושים" על מנת להגן על האינטרסים שלה.

באיראן משוכנעים שארה"ב וישראל בוחשות ודוחפות את המחאה. שר החוץ של איראן עבאס ערקאצ'י אמר בריאיון לאל ג'זירה כי ישראל וארה"ב "מחפשות לערער את היציבות הפנימית באיראן כדי להשיג כך את מה שלא הצליחו להשיג במלחמה".

על פי דיווחים שונים בארה"ב מהיממה האחרונה, טראמפ נוטה להפעיל כוח צבאי באיראן, ונראה כי השאלה היא לא האם, אלא מתי ובאיזה היקף. רשת סי-בי-אס דיווחה הלילה כי טראמפ כבר קיבל מהפנטגון פרזנטציה של האפשרויות השונות הפתוחות בפניו – מתקיפה צבאית, דרך מתקפת סייבר ועד מבצעי השפעה לתמיכה בתנועת המחאה. על פי הדיווח, ההחלטה באילו אמצעים לנקוט טרם התקבלה.

טראמפ קשר בין ההחלטה האמריקאית לפעול באיראן לבין האלימות שתופעל על המפגינים. ערוץ "איראן אינטרנשיונל", שפועל בלונדון ומזוהה עם הגולים מאיראן, דיווח הבוקר ש-12 אלף מפגינים נהרגו עד כה במהומות. זה מספר גדול בהרבה מכל מה שהיה ידוע עד היום. לידיעה אין אישור מכל מקור אחר.

ובישראל: צה"ל עדיין בכוננות לקראת מה שמוגדר "תרחישי הפתעה", בהנחה שהמצב הנפיץ עלול להתדרדר בכל רגע.

דני (דניס) סיטרינוביץ, לשעבר בכיר באמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כותב הבוקר בזירת הבלוגים של זמן ישראל, כי הדילמה שניצבת כיום בפני ההנהגה איראנית היא "האם, לנוכח המצב הפנימי הרעוע, היא מוכנה להתקדם להסכם עם הממשל האמריקאי תוך ויתורים דרמטיים בסוגיית העשרת הגרעין, או שמא תבחר לסרב ולהיערך לספיגת מהלומה אמריקאית".

מהצד השני, הוא כותב, הדילמה האמריקאית היא האם להפיל את המשטר באיראן – מה שייתפס כהישג מדיני – אבל "כפי שהמקרה הוונצואלי הוכיח, טראמפ נוטה להעדיף עבודה מול ההנהגה הקיימת של מדינה, ולא בהכרח מול גורמי אופוזיציה".

ח"כ משה גפני בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, 31 בדצמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, התראיין הבוקר לתחנת הרדיו החרדית "קול ברמה" ואמר את הדברים הנחרצים והבוטים הבאים:

מצד אחד – כבר קשה להיות מופתע מהדברים, לנוכח כל מה שעברנו וראינו בשלוש השנים האחרונות. מצד שני: וואו. זה באמת בלתי נתפס. יו"ר סיעה, חבר כנסת בפרלמנט הישראלי, אומר בלי למצמץ שהפרדת הרשויות בישראל מתה, ושהרשות המבצעת והמחוקקת אינה כפופה יותר לשלטון החוק ולרשות השופטת.

הטענה של גפני ששופטי בג"ץ פוסלים "כל החלטה" של הממשלה והכנסת היא כמובן מופרכת לחלוטין. וממילא מה שמעניין את גפני ואת מאזיני "קול ברמה" זו החלטה חשובה אחת – ההחלטה בעניין אכיפת צווי הגיוס על החרדים.

ברקע ההסלמה המהירה הזו נמצאת הודעה שהעבירה אתמול היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לפיה "הממשלה לא פעלה לבצע את פסק הדין (של בג"ץ בעניין צווי הגיוס) ואף לא הביעה כוונה כלשהי לקיים את פסק הדין. התנהלות זו מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, ובכלל זה לעקרון הפרדת הרשויות".

יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, כותב הבוקר:

"מה בג"ץ יכול לעשות אל מול הסיטואציה חסרת התקדים הזאת?", תוהה יועז ומשיב: "ככל הנראה לא הרבה. כדי לעשות שימוש של ממש בפקודת ביזיון בית משפט, השופטים יצטרכו קודם כל לקבל החלטה תקדימית – שלא התקבלה מאז קום המדינה – ולפיה ניתן לעשות שימוש בפקודה זו נגד המדינה ורשויותיה".

כוחות משטרה על הדשא באצטדיון בלומפילד אחרי החלטת המשטרה לבטל את משחק הדרבי בין הפועל ומכבי, 19 באוקטובר 2025 (צילום: פלאש90)

ונניח שבית המשפט יכריז על ביזיון בית המשפט, מי בדיוק יאכוף את ההחלטה? שוטרי משטרת ישראל? הם עסוקים מדי בהכנות לקראת הדרבי התל אביבי שייערך מחר בבלומפילד, משחק שכנראה מטריד אותם הרבה יותר ממעשי הרצח במגזר הערבי או מהתנפלות בריונים על נהגי אוטובוס ערבים.

אתמול הודיעה המשטרה שלא פחות מ-500 שוטרים יאבטחו את האירוע (משחק כדורגל!) ובשעות הערב פרסמה הודעה חסרת תקדים לפי ייאסר על שורה של בעלי עסק פרטיים ברחובות שמסביב לאצטדיון למכור אלכוהול משעות אחר הצהריים מחר ועד 23:00 בלילה.

לא ברור באיזו סמכות בכלל הוצא הצו המשונה הזה. נזכיר כי בכל העולם מוכרים אלכוהול בתוך האצטדיונים, דבר שמשום מה אסור בישראל. איסור למכור אלכוהול גם מחוץ לאצטדיון הוא חסר תקדים.

בתי עסק מסביב לבלומפילד קיבלו אתמול מכתב ממפקד מרחב איילון של המשטרה, תנ"צ דניאל חדד, לפיו למשטרה יש מידע מודיעיני שמצביע על "חשש ממשי לפגיעה עתידית בשלום הציבור וביטחונו בשל צריכת אלכוהול בידי האוהדים".

המכתב שנשלח על ידי המשטרה וככל הנראה נוסח בידי תוכנת AI מסביר כי "החשש מצריכת משקאות משכרים על ידי האוהדים בסמיכות למשחק עלולה להוביל לירידה בעכבות, אובדן שליטה עצמית, התנהגות אימפולסיבית ולא אחת – התפרצויות תוקפנות".

גם אם אתם לא מתעניינים בכלל בכדורגל ולא שותים אלכוהול, אתם אמורים להיות מודאגים מאוד מהתפתחות כזו. זה פרומו איך ייראו החיים בישראל ואיך יתקבלו כאן החלטות, אם ההפיכה המשטרית המואצת לא תיבלם.

בני גנץ בישיבת הסיעה של כחול לבן בכנסת, 22 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יו"ר כחול-לבן בני גנץ זוכה בסקרים האחרונים לתמיכה ציבורית כה מועטה, שכבר יש ספק אם אפילו בני משפחתו ושכניו עדיין תומכים בו.

קשה להאמין שלפני קצת יותר משנתיים הוא עוד הוביל את הסקרים בבטחה, עם תמיכה של יותר מ-40 מנדטים ונראה כמועמד מוביל להיות ראש הממשלה הבא. השמדת הערך הפוליטית של בני גנץ היא מהגדולות בתולדות הפוליטיקה המודרנית.

אתמול גנץ התראיין לאטילה שומפלבי – עיתונאי לשעבר וכיום יועץ אסטרטגי העובד בין השאר עם גנץ – וממקום מושבו, בקצה נטול האהדה הציבורית בשולי הפוליטיקה, גנץ אמר:

גנץ התחייב כי הוא לא יפרוש מהמרוץ לכנסת גם אם הסקרים יראו שהוא מתחת לאחוז החסימה, משום שלדבריו הוא "לא מתכוון לפרוש מהמאבק למען מדינת ישראל".

במסגרת המאבק הזה למען מדינת ישראל, הוא שולל מכל וכל אפשרות לשיתוף פעולה פוליטי עם המפלגות הערביות כי "אחרי 7 באוקטובר זה לא אפשרי… אני לא מתכוון לשבת בממשלה עם מי שרק אתמול צעק 'עזה תנצח'".

תחזית: גנץ לא יישב בממשלה עם חברי הכנסת הערבים, כי הוא לא יישב בממשלה בכלל.

דוכן של התעשייה האווירית בתערוכת "יורוסאטורי" בפריז, 13 ביוני 2022 (צילום: Emmanuel DUNAND / AFP)

השנתיים האחרונות היו שנתיים איומות לאזרחי ישראל, אבל שנתיים מעולות ממש לתעשייה הצבאית הישראלית, שהוכיחה את מקצועיותה ואת יכולותיה המגוונות.

מנהל רשות החברות הממשלתיות רועי כחלון אמר אתמול ל"רויטרס" כי ישראל מתכוונת להתחיל בקרוב בהפרטת התעשייה האווירית (תע"א) והרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) כבר ברבעון השני של שנת 2026.

שוויה של התעשייה האווירית נאמד ב-20 מיליארד דולר. שוויה של רפא"ל נאמד ב-10 מיליארד דולר.

הפרטת שתי החברות – שמקודמת כעת בהתלהבות על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל ידי השר דוד אמסלם, הממונה על רשות החברות הממשלתיות – מעלה סוגיות מורכבות של הגנה על מידע מסווג ומערכת יחסים מורכבת עם ועדי העובדים החזקים בשני הארגונים.

בנימין נתניהו, מאי 2008