משרד הבריאות הציג אתמול דוח המסכם את שנת 2025, וכולל כמה נתונים מסמרי שיער שאמורים להרעיד פה את אמות הספים (ספוילר: זה לא יקרה).

הנה נתון מבהיל כזה: ב-2025 טופלו במרפאות בריאות הנפש בארץ 435 אלף ישראלים. מדובר בגידול עצום של 30% לעומת נתוני 2022.

גם אם ננכה את חלקה של היועמ"שית בהידרדרות הנפשית של אזרחי ישראל, וגם אם נניח שחלק מהמתלוננים התערערו בגלל ההפגנות בקפלן, בכל זאת אפשר לשער שלאירועים השונים בישראל מאז עלתה הממשלה הנוכחית לשלטון בסוף 2022 יש חלק כלשהו בעובדה שנרשם גידול היסטורי של 30% במספר הישראלים שפונים למרפאות לבריאות הנפש ומתלוננים על מצוקה.

אילוסטרציה: חרדה, דיכאון ומצוקה נפשית (צילום: halil ibrahim kurucan / Alamy Stock Photo)

סביר להניח שמספר הסובלים ממצוקות נפשיות שלא פונים למרפאות לבריאות הנפש ומזניחים את עצמם – או "מטפלים" בעצמם לבד, עם סמים, אלכוהול וכו' – גדל גם הוא בתקופה הזו.

זאת ועוד: על פי דוח משרד הבריאות, בשנה האחרונה התקיימו כ-3.5 מיליון מפגשים טיפוליים של ישראלים עם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש – פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים ומטפלים באמנות. מדובר בגידול של 42% לעומת נתוני 2022.

לנתונים הללו צריך להוסיף את הישראלים שפנו למרכזי החוסן או ליוזמות שונות של הרשויות המקומיות. כך מגיעים לעלייה של יותר מ-50% במספר המטופלים בישראל מאז 2022.

בתדרוך שנערך אתמול לכתבי הבריאות בכלי התקשורת נמסר כי בעקבות המלחמה הוקצו לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש 1.4 מיליארד שקל, למערך בריאות הנפש נוספו מעל 700 מטפלים חדשים ויותר מאלף מתמחים בפסיכולוגיה. זה כמובן רחוק מלהספיק.

ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות אמר עם הצגת הדוח כי היכולת של משרד הבריאות לספק מענה למצוקות הרבות הללו מוגבלת מאוד, כי כוח האדם המקצועי בתחום מוגבל.

"אנחנו פועלים בתוך עולם שבו צריכת שירותי בריאות הולכת ועולה", אמר בודנהיימר. "זה התחדד יותר עם הקורונה ועמדנו בפני מחסור לאומי גדול של פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים. כשהגיע שבעה באוקטובר היה ברור שאנחנו עומדים בפני אירוע חסר תקדים. היה ברור שיש כאן סיכון לחוסן ולבריאות הנפשית של החברה כולה. הבנו שאנחנו נמצאים באירוע שמעגלי הפגיעה בו רחבים מאוד"

תהלוכת הלוויה של רן גואילי ז"ל, 28 בינואר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

איציק גואילי קרא הבוקר קדיש מעל ארון בנו רן גואילי במחנה שורה, ומסע הלוויה של החלל החטוף האחרון של ישראל מהשבעה באוקטובר יצא לדרך.

לפני הלוויה קיימה המשטרה מסדר חגיגי לכבודו של גואילי, שוטר ביס"מ נגב של המחוז הדרומי, שהיה בבית בחופשת מחלה בשבעה באוקטובר. גואילי שכב בביתו עם כתף שבורה בעקבות תאונת אופנוע והמתין לניתוח, אבל כשנודע לו על פלישת חמאס, הוא לקח את נשקו ויצא להילחם.

הוא הספיק להציל את חייהם של עשרות ממשתפי מסיבת הנובה, לפני שנהרג סמוך לקיבוץ עלומים וגופתו נחטפה לעזה. שלשום, 843 ימים אחרי טבח שבעה באוקטובר, אותרה גופתו בבית קברות פלסטיני במזרח העיר עזה.

מסע הלוויה של גואילי יצא ממחנה שורה שליד רמלה, דרך כביש 431 עד לישוב מיתר, שם יתקיים טקס ראשון בהשתתפות הציבור במרכז הספורט. מהמשטרה נמסר כי צפויים עומסי תנועה כבדים בכביש 60 בגלל מסע הלוויה. כניסה בכלי רכב למיתר תותר היום לתושבי המקום בלבד, בהצגת תעודת זהות, ולרכבים שקיבלו אישורים מראש.

קבורתו של גואילי תיערך ב-14:30 בהשתתפות מצומצמת בלבד וללא כלי תקשורת בבית העלמין במיתר. צפויים לשאת שם דברים נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

היום, אחרי עיכובים שונים ומשחקי כוח פוליטי מהסוג המוכר והמעצבן תמיד, יוגש לקריאה ראשונה בכנסת חוק התקציב לשנת 2026. או כמו שנתי טוקר מכנה את זה הבוקר בשנינות ב"דה מרקר": האוצר יגיש לח"כים אוסף מספרים חסרי פשר שמכונים "תקציב" והוא מצפה שהח"כים יאשרו אותו והציבור יעניק לתהליך את אמונו.

על פי כל ההערכות, המפלגות החרדיות ככל הנראה יתמכו היום בתקציב בקריאה ראשונה, וימשיכו לאחר מכן את ההתגוששות הפוליטית בנוגע לחוק ההשתמטות. מאחורי הקלעים מופעלים לחצים כבדים על גורמי המקצוע במשרד האוצר, שאמורים לשמור על האינטרס הציבורי בנוגע לתקציב המדינה.

"הדרגים המקצועיים בממשלה בכלל ובאגף התקציבים בפרט, נתונים לאיום הולך וגדל לריסוק כוחם", כותב טוקר. "רק השבוע גיבש שר המשפטים יריב לוין הצעה שתאפשר לקדם החלטות ממשלה תוך דילוג על הצורך להציג את עמדת אגף התקציבים על ההשלכות התקציביות של החלטות אלה".

אולי מדינת ישראל באמת עברה ל"כלכלה בעזרת השם", כפי שהבטיח בשעתו שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אם לשפוט על פי רמת המצוקות הנפשיות בישראל שתוארה למעלה, השיטה לא עובדת לעת עתה.

שר המשפטים יריב לוין בטקס הפרישה של השופט יוסף אלרון, 18 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם כבר נזכרנו הבוקר בשר המשפטים יריב לוין: הוא בוודאי מנסה עדיין להתאושש מניצחון קבוצתו הפועל תל אביב בדרבי ביום שני בערב, מה שלא הפריע לו אתמול להעלות שוב את שמם של מקורביו ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון כמועמדיו לבית המשפט העליון.

דבריו פורסמו כתגובה לראיון נדיר שהעניק נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לתמר אלמוג ברשת ב', לרגל יום השואה הבינלאומי.

על לוין אמר עמית, "אני כל הזמן מושיט יד, אבל כבר אמרתי – לא פגשתי יד אחות, לצערי". בתגובה מיהר לוין לפרסם הודעה מטעמו לפיה אם עמית (שבו לוין כלל אינו מכיר כנשיא) מעוניין "לפגוש יד אחות", שיסיר את "האיקס ששמת על המועמדים הראויים, ד"ר בקשי וד"ר ביטון".

"אנשי מקצוע הגונים לא היו מסכימים להתמנות לתפקיד שיפוטי, רם ונכבד ככל שיהיה, בנסיבות כאלה", כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, "מי ייתן אמון בשופט שהתמנה באופן הזה? מה יחשבו עליו עמיתיו השופטים, עורכי הדין המופיעים לפניו, האקדמיה המשפטית והציבור כולו?"

ליגת האלופות של אופ"א

18 משחקי כדורגל ייערכו הערב בליגת האלופות באותה שעה בדיוק (22:00) כשכל אחד מהם עשוי להיות בעל משמעות רבה לאחת הקבוצות המתמודדות או לשתיהן.

32 מתוך 36 הקבוצות שהגיעו לשלב הזה יכולות להמשיך בסוף הערב לשלבים הבאים. רק שתי קבוצות (ארסנל ובאיירן מינכן) הבטיחו את מקומן בשלב הנוקאאוט השני של המפעל, כאשר ללא פחות מ-16 קבוצות יש סיכוי להצטרף אליהן, תלוי בתוצאות הערב.

בין שלל קבוצות הצמרת שמתמודדות על מקום בטוח בשמינית, המשחק המשמעותי ביותר יהיה בין אלופת אירופה פריז סן ז'רמן לניוקסל. שתי הקבוצות עם 13 נקודות.

המנצחת תבטיח את מקומה בשמינית, המפסידה תאבד את מקומה בסבירות גבוהה מאוד. תיקו עלול לא להספיק לאף אחת מהן, בהתאם לתוצאות במשחקים האחרים.

בנימין נתניהו, מאי 2008