כדי להבין מה באמת קורה הבוקר בכנסת, צריך לעצור לרגע ולהיזכר בתחושות האיומות שריסקו לכולנו את הלב בימים שאחרי שבעה באוקטובר. להיזכר בתחושה הצורבת של מחדל ממשלתי בסדר גודל שלא היה כמוהו ובידיעה הברורה שמי שאחראים למחדל הזה יהיו חייבים בבוא היום, כשהמצב יתייצב מעט, להשיב על שאלות קשות.

זה כבר לא יקרה. ולא במקרה. ועדת החוקה של הכנסת החלה הבוקר לדון בהצעת חוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לאירועי טבח השבעה באוקטובר.

מפגינים מחוץ לכנסת קוראים להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אסון שבעה באוקטובר, 19 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האנשים שהנהיגו את המדינה אל האסון הגדול בימי חיינו, שנבחרו מכוח הבטחתם המפורשת שרק הם יכולים להרתיע את אויבי המדינה מלפגוע בה, עם המנהיג שמכר עצמו לציבור כ"מר ביטחון" וכישראלי היחיד שממנו חמאס מפחד – ענו אתמול לבג"ץ שאין לבית המשפט כל סמכות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית והגדירו את הדיון בעתירות כ"אקט קיצוני חסר תקדים".

ובכן, תקדימים יש. ולגבי "אקט קיצוני" – כל אחד מוזמן לשפוט מה כאן קיצוני.

חברי סיעות האופוזיציה מחרימים הבוקר את הדיונים בוועדת החוקה, ובצדק. בני משפחות שכולות מפגינים מול הכנסת ונושאים שלטים עליהם כתוב "ממשלת הטבח וההפקרה – הביתה". חברי הממשלה לא ילכו הביתה מרצונם ולא יכירו באחריותם למה שהתחולל כאן. זה כבר ברור.

בעולם האורווליאני שבו אנחנו חיים כעת, ח"כ אריאל קלנר מהליכוד – יוזם הצעת החוק להקמת ועדת החקירה הפוליטית – פתח את הדיון בכך שתקף את חברי האופוזיציה ש"מחרימים את בני עמם – מאות משפחות שכולות, אלפי פצועים, רבבות חיילי מילואים וסדיר".

מבחינת ממשלת ישראל, זו האופוזיציה (ו"אחים לנשק", ובית המשפט העליון, וערוצי התבהלה) שאחראים לאסון הזה. ולא מי שנבחרו על סמך הבטחתם המפורשת למנוע אותו.

ראש עיריית בית שאן לשעבר רפי בן-שטרית, שבנו אלרואי נהרג בקרבות בשבעה באוקטובר, אמר בדיון המקביל שמקיימת האופוזיציה:

"כל הדרג המדיני החליט לברוח מאחריות ולהטיל את האשמה על אחרים", אמרה הבוקר עינב צנגאוקר, שהפכה בעל כורחה לאחד הסמלים הבולטים של המאבק הציבורי, "הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין לחצו ידיים לקראת הפסגה באלסקה בעניין אוקראינה, 15 באוגוסט 2025 (צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הזמין את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין להצטרף ל"מועצת השלום", כך אישר הבוקר דובר הקרמלין. הדובר אמר כי ההזמנה נבחנת כעת ותידון בין וושינגטון ומוסקבה.

תזכורת: נגד פוטין הוצא צו מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בשל הפלישה לאוקראינה. הזמנתו לגוף שהקים הנשיא האמריקאי כדי "לפתור סכסוכים" ברחבי העולם ולהשכין שלום, היא עוד ראייה לכך שאנחנו חיים בעולם אורווליאני שבו מלחמה היא שלום ושקר הוא אמת.

אתמול השיב נשיא קזחסטן קאסים ג'ומראט טוקייב בחיוב להזמנתו הרשמית להצטרף ל"מועצת השלום" של טראמפ. "ראש המדינה שלח מכתב לנשיא ארה"ב, הביע הוקרה כנה ואישר את הסכמתו להצטרף להתארגנות החדשה", מסר דוברו של טוקייב.

בתוך כך מסתמן שמדינות האיחוד האירופי צפויות להתנגד להקמת "מועצת השלום" של טראמפ ולא יצטרפו אליה. לדברי דיפלומט אירופי המצוטט הבוקר ב"הארץ", האיומים של טראמפ על גרינלנד מרתיעות את מדינות האיחוד ש"לא מתכוונות לזרום עם זה".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים, 4 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כמו גיבור משונה בסרט של הבמאי הישראלי המוערך קוונטין טרנטינו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יוצא היום למלחמה.

בטקס שנערך הבוקר בגוש עציון קרא סמוטריץ' לפרק את המפקדה הבינלאומית שהוקמה בקריית גת, לסלק משם מייד את נציגי מצרים ובריטניה ("שעוינות את ישראל וחותרות תחת בטחונה", כדבריו), ואז "להסתער על עזה בכל הכוח" (מה עשינו בשנתיים האחרונות, כשסמוטריץ' עצמו היה בקבינט הבטחוני?), "להשמיד את חמאס צבאית ואזרחית" ואז לאפשר לתושבי עזה "עם או בלי הסכמה מצרית" לצאת מעזה דרומה "ולחפש את עתידם במקום אחר שבו הם לא יסכנו את עתיד ילדינו".

כלומר: סמוטריץ', שר בממשלת ישראל, קורא לממשלה להתעלם מריבונותה של מצרים על סיני, ושופך דלק (קריצה) על הטענות שמושמעות נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג.

אפשר כמובן להיות ציני ולטעון שמי שמסכן הבוקר את עתיד ילדינו הוא סמוטריץ' עצמו. אפשר להיות סרקסטי ולטעון שהדבר היחיד שמטריד את שר האוצר זו העובדה שנכנסנו לשנת בחירות, וסמוטריץ' נמצא באופן קבוע מתחת לאחוז החסימה, נתפס כלא רלוונטי, ולכן חייב לחולל קצת מהומות.

סמוטריץ' סיים את דבריו באמירה שהוא מקווה שראש הממשלה בנימין נתניהו יהיה זה שיוביל אותנו בדרך החדשה-ישנה שהוא מייחל לה "ושלא נדרש לזעזועים פוליטיים בדרך".

לאילו זעזועים פוליטיים הוא מתכוון? האם נראה בקרוב את סמוטריץ' צועד לפני ארון מתים שעליו כתוב "נתניהו קובר את הציונות"?

יונתן אוריך בדרכו לדיון בבית המשפט בפרשת קטאר-גייט. 6 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יונתן אוריך, דוברו ויועצו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו, זומן הבוקר להשלמת חקירה במסגרת מה שמכונה פרשת "הבילד". ההערכה היא כי הוא יישאל גם על הפגישה הלילית של אלי פלדשטיין עם צחי ברוורמן בקומה מינוס 4 בקריה.

על פי טענת פלדשטיין, שפורסמה בערוץ 13, אוריך ידע על הפגישה הלילית ועל תוכנה. בר פלג מפרסם הבוקר ב"הארץ" כי לטענת המשטרה אוריך ידע על מסמך נוסף שחיברו שישה אנשי מילואים באגף המודיעין ושנועד להביך את מצרים.

ביום חמישי שעבר דחה השופט מנחם מזרחי את בקשת המשטרה להאריך את התנאים המגבילים שהוטלו על אוריך, ובהם האיסור ליצור קשר עם אנשי לשכת ראש הממשלה, לרבות נתניהו עצמו.

מזרחי – נשיא בית משפט השלום במחוז המרכז – הוא בעל הסמכות לקבוע איזה שופט ידון בכל נושא, ופעם אחר פעם הוא ממנה את עצמו לדון בכל הפרשות הנפיצות שעוסקות בלשכת ראש הממשלה – פרשת "הבילד", פרשת "קטאר-גייט", והפגישה הלילית.

"החלטותיו של מזרחי נהפכות פעם אחר פעם במסגרת דיוני הערר", כותב הבוקר יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, "אך דומה כי המסרים השיפוטיים שהוא אמור לקלוט מהערכאה שמעליו – אינם נקלטים".

זה קורה למרות שבדיוני הערעור על החלטותיו של מזרחי יושבים בכל פעם שופטים שונים. "התנהלותו החריגה של השופט מזרחי בכל ההיבטים של תפקודו השיפוטי ביחס לפרשות המלחכות את שולי גלימתו של ראש הממשלה, מחייבת התייחסות מערכתית", מסכם יועז.

שחקן נבחרת סנגל סאדיו מאנה מניף את גביע אליפות אפריקה בכדורגל אחרי משחק הגמר מול מרוקו, 18 בינואר 2026<br />(צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)

אירוע ספורט שכמוהו טרם ראינו התחולל אתמול בגמר אליפות אפריקה בכדורגל שנערך ברבאט.

משחק הכדורגל בין מרוקו לסנגל בגמר אליפות אפריקה הגיע לדקה ה-90 והתוצאה הייתה עדיין 0:0. עשרות אלפי אוהדים דחפו את הנבחרת המקומית, שלא זכתה בגביע הנחשק מאז 1976. הפער ביציעים היה עצום: נבחרת סנגל קיבלה הקצאה של פחות מ-3,000 כרטיסים לאצטדיון של 70 אלף איש.

השופט הקונגולזי ז'אן ז'אק אנדלה שכבר העניק למרוקו פנדל שנוי במחלוקת במשחק הפתיחה של הטורניר, נבחר לשפוט גם במשחק הגמר החשוב. בתוספת הזמן אנדלה פסל לסנגל שער שנראה חוקי לחלוטין, ודקות אחדות אחר כך העניק למרוקו פנדל מפוקפק במיוחד.

שחקני נבחרת סנגל הזועמים ירדו מהמגרש לחדרי ההלבשה וסירבו להמשיך במשחק, שנראה – אין דרך עדינה לומר את זה – מכור. היה ברור שאם הם לא יחזרו לסיים את משחק הגמר, אירוע שלא זכור כמוהו בתולדות הכדורגל העולמי, נבחרת סנגל עלולה לעוף לתקופה ארוכה מכל המפעלים הבינלאומיים.

אחרי כרבע שעה של מהומה, שחקני סנגל התעשתו – בעיקר בזכותו של כוכב הנבחרת סאדיו מאנה, שהבין את המשמעות המלאה של האירועים ושידל את חבריו לחזור מחדר ההלבשה.

מייד אחר כך, כוכב נבחרת מרוקו ברהים דיאס בעט את בעיטת העונשין המפוקפקת שהייתה אמורה להעניק לנבחרתו ניצחון בלתי מוצדק במשחק – היישר לידיו של שוער סנגל אדוארד מנדי.

בהארכה הצליחה נבחרת סנגל לכבוש שער ולנצח, במשחק גמר שייכנס להיסטוריית הכדורגל כאחד המשחקים הבינלאומיים השערורייתיים בכל הזמנים, שבו בכל זאת הצדק ניצח, כנגד כל הסיכויים.

קולקציית LOUDER by Emily של אמילי דמארי ורשת "סטורי" (צילום: Story)

שורדת השבי אמילי דמארי מציינת היום שנה לחזרתה לארץ, ולרגע האירוע משיקה קולקציית בגדים שעיצבה בשיתוף עם רשת "סטורי".

הקולקציה נקראת "LOUDER by EMILY" וכוללת ארבעה פריטים: סווטשירט עם הכיתוב I RETURNED LOUDER (299 שקלים), כובע מצחייה בצבע קרם (129 שקלים) ושתי חולצות טי קצרות – שחורה ולבנה – ועליהן רקומה כף יד מחוסרת אצבעות ושמה של דמארי (189 שקלים).

בהודעה שהועברה לעיתונות נמסר כי כל הרווחים מהקולקציה יועברו לדמארי והקולקציה כולה מוגדרת כזו ש"נולדה מתוך כוח העל של אמילי להתמסר לשברים, להתגאות בהם ולתת להם לחזק אותה".

בנימין נתניהו, מאי 2008