ביקורו בישראל של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, מהווה ציון דרך חשוב ביחסי ישראל-הודו. לא עוד "אירוע היסטורי" אלא ביקור מובן מאליו ברמה הבכירה ביותר בין שתי המדינות, שעברו יחדיו כברת דרך משמעותית ויצקו את הבסיס האיתן להמשך הדרך.

הביקור מהווה הזדמנות להערכת מצב היחסים הבילטרליים, המשך תרגומם לשפת המעשה ומנוף לשידרוגם הנוסף אל המדרגה הבאה, להרחבת הפעילות המשותפת ולמיסוד הקשר ארוך הטווח בין שתי המדינות.

"אני מסכים לחלוטין עם דבריך באשר לקשר העמוק בין הודו לישראל ולאופיים הרב־ממדי של יחסינו הדו־צדדיים. הודו מייחסת חשיבות רבה לידידות האיתנה והמתמשכת עם ישראל, ידידות המבוססת על אמון הדדי, חדשנות, ושאיפה משותפת לשלום, ולקידמה", כך צייץ שלשום מודי לעמיתו הישראלי, בעברית. לא מדובר בסמנטיקה או בנימוס דיפלומטי ערב הביקור.

הביקור של מודי מהווה הזדמנות להערכת מצב היחסים הבילטראליים, המשך תרגומם לשפת המעשה ומנוף לשידרוגם הנוסף אל המדרגה הבאה, להרחבת הפעילות המשותפת ולמיסוד הקשר ארוך הטווח בין שתי המדינות

החל ב-1992, וביתר שאת מ-2014, הודו וישראל פיתחו יחסים בילטרלים מיוחדים, שהוגדרו ב-2017 כ"שותפות אסטרטגית", ומבוססים על ערכים ואינטרסים משותפים, משלימות, נכסיות הדדית ואמון רב. 

אי אפשר להעריך נכונה את יחסי שתי המדינות מבלי להכיר את התהליך שעברו מתקופת מרכזיות הודו בגוש המדינות ה"בלתי מזדהות", בית היוצר של החרם הערבי (על הדרכון ההודי התנוססה ההנחיה "לא לנסיעה לישראל"), ועד לשותפות האמיתית, בימינו אנו.

מערכת היחסים בין הודו לישראל היא דוגמה חיה לאופן בו שתי דמוקרטיות, שקמו בעקבות השלטון הקולוניאלי באמצע המאה ה-20, כוננו שותפות דו-צדדית רב-גונית המתעלה מעבר להבדלים גיאופוליטיים, היסטוריים ותרבותיים. המסע הישראלי-הודי, משמש כמודל ייחודי להצלחה דיפלומטית.

קדמה לשותפות האסטרטגית של היום התחלה מהוססת: מדיניות החוץ של הודו עוצבה היסטורית על ידי נטייה לאי-הזדהות, שלא לומר עויינות, תמיכה חד משמעית בגוש הסובייטי והזדהות עם העולם הערבי.

הודו הצביעה נגד תוכנית החלוקה ב-1947. מספר הולך וגדל של הודים החיים במדינות ערב ותלות באנרגיה הובילו את הודו להפגין בתחילה "כתף קרה" כלפי ישראל. גם אחרי שכוננו יחסים דיפלומטיים ב-1992 – העדיפה דלהי בתחילה להגביל את היחסים ל"נישה" הביטחונית הדיסקרטית ולתחילת שיתוף פעולה בתחום החקלאות. שם המשחק באותם ימים: ניראות נמוכה, "מתחת לרדאר".  ישראל זרמה.

יש להכיר את התהליך שעברו שתי המדינות מאז מרכזיותה של הודו בגוש המדינות ה"בלתי מזדהות", בית היוצר של החרם הערבי (עם ההנחיה בדרכון "לא לנסיעה לישראל"), ועד לשותפות האמיתית בימינו

מדיניות זו הוחלפה דרמטית ב-2014 עם עליית מודי לשלטון, תוך שהוא מבסס את מדיניות החוץ על איתור שותפים להודו במאמצי הפיתוח הביטחוני, הכלכלי, החברתי והטכנולוגי, שיפור מעמד האזרחים והפיכת הודו למדינה משפיעה.

גישה גלובלית זו אפשרה להודו פיתוח קשרים עמוקים גם עם ישראל, מבלי להתפשר על התמיכה ההיסטורית בפתרון שתי המדינות. ההנחיה החדשה – "זה בסדר לעשות עסקים עם ישראל" – יחד עם הגדרתה על ידי מודי כ"השותפה הטכנולוגית", תורגמו במהירות למעשים.

לצד המשך קשרים ביטחוניים משמעותיים (הכוללים כיום מגוון תחומים, מעבר למכירת טכנולוגיה ואמצעים), הלכו והתפתחו עם השנים מרכיבי שיתוף פעולה בתחומי הסחר, החקלאות, המים, הטכנולוגיה, החלל ועד לשיתוף פעולה אקדמי ובתיירות.

למרבית התחומים הללו דינמיקה משל עצמה, אך אין ספק שהגיבוי הממשלתי חיוני להתנעה ולחיזוק הקשרים בכמעט כל ההיבטים. ארבעה ביקורי נשיאים וראשי ממשלה בשנים 2015-2018 נתנו תנופה חסרת תקדים. לאורה הושגה, בין היתר, ובסיוע ממשלת הודו, פריצת דרך היסטורית בגינה הורשתה חברת "אייר אינדיה" לטוס מעל המרחב האווירי של ערב הסעודית ומדינות ערביות נוספות, בדרכה לתל אביב וממנה. הישג דיפלומטי ומודל לתצורות שיתוף פעולה רב צדדי עליהן אתייחס בהמשך.

כשעלה לשלטון, מודי ביסס את מדיניות החוץ על איתור שותפים למאמצי הפיתוח הביטחוני, הכלכלי, החברתי והטכנולוגי, הפיכת הודו למשפיעה ועוד. גישה גלובלית זו אפשרה להודו פיתוח קשרים עמוקים גם עם ישראל

ביקור ראש ממשלת הודו נרדנרה מודי מתקיים בעת רגישה לאזורנו ובשעה של חוסר ודאות עולמית. הזירה הבינלאומית מבעבעת, הסדר העולמי הישן מוחלף ב"ארכיטקטורות" חדשות, המצויות בהתהוות. בין השאר, נוצרות בריתות אזוריות אד-הוק להתמודדות עם האיומים והאתגרים המדיניים-ביטחוניים, הכלכלים-חברתיים. יש לראות את ביקור מודי גם בהקשר זה.

בביקור טמונים שילוב הצהרת ידידות, אמון ולגיטימציה, עם כוונה לשדרג את השותפות. אני תקווה בהקשר זה שהביקור יניב הצהרה על שידרוג במעמד היחסים לכדי "שותפות אסטרטגית טכנולוגית מיוחדת", או משהו בדומה לכך. ולא מדובר בסמנטיקה בלבד. יש דברים בגו.

מיסוד שותפות זו מהווה גם בסיס לשילוב שתי המדינות יחד עם אחרות ב"ארכיטקטורה אזורית" בעלת אופי אסטרטגי, כלכלי, מסחרי עם מסר של שותפות מדינית: I2U2, התנעה מחדש של רעיון חיבור ארה"ב, האמירויות, הודו וישראל בפרוייקטים כלכליים-חברתיים-טכנולוגיים; ו-IMEC – דחיפה מחדש של רעיון החיבור הודו וישראל, קידום רעיון נתיב הודו-אירופה, העובר גם בנמל חיפה, בניגוד לאלטרנטיבות בגינן "ידלג" הנתיב על פני ישראל; או מיזם משותף להודו, האמירויות,ישראל, יוון וקפריסין.

רעיונות אלו ואחרים, בתקווה שיבשילו, יתנו מענה לאתגרים אך גם ישדרו עמידה יחדיו של מדינות המתנגדות ל"ציר הרשע". ככל שהדאגה מהאיומים מזרח גוברת, כך גוברת גם חשיבות הקשרים עם הודו ועם גורמים נוספים.

בביקור טמונים שילוב הצהרת ידידות, אמון ולגיטימציה, עם כוונה לשדרג את השותפות. אני תקווה בהקשר זה שהביקור יניב הצהרה על שידרוג במעמד היחסים לכדי "שותפות אסטרטגית טכנולוגית מיוחדת"

לצד ביקורים רמי מעלה תכופים ככל הניתן, שאי אפשר להמעיט בחשיבותם האופרטיבית (לא רק סמנטיקה), דיאלוגים תקופתיים, צוותי היגוי בנושאים קריטיים, כינוס מליאת "ממשלה מול ממשלה", צוותי היגוי מקצועיים (מדיני, בחטחוני, לוט"ר, מים, חקלאות), דיאלוגים תקופתיים בנושאי טכנולוגיה, חדשנות, סייבר, בינה מלאכותית – מיסוד הקשרים בין המנגנונים ייתן מסגרת ליחסים ויאפשר ביצוע ובקרה לאורך זמן.  

יש לקוות שביקור מודי יקדם, יאיץ ואף יסיים תהליכים. האצת המגעים על הסכם סחר חופשי, לדוגמה, שהחלו לפני יותר מעשר שנים, תעמיד את ישראל בשורה אחת עם ידידות אחרות של הודו, מדינות שסיכמו או אף חתמו בחודש האחרון על הסכמים דומים – ארה"ב, אירופה, מדינות המפרץ.

יש לקוות לחיזוק והרחבת הקשרים הביטחוניים, תוך השתלבות במדיניות הייצור/רכש/פיתוח של הודו, היבואנית השנייה בגודלה של ציוד ומערכות ביטחוניות. יש לצפות לחיזוק המגעים בתחום הלוט"ר.

עיון בהחלטת הממשלה משבוע זה, מעיד על עומק היחסים אליו הגיעו שתי המדינות, אך גם על הפוטנציאל הטמון בהם. ביסוס הקשרים הבילטראליים הענפים יסייע להודו וישראל לשלב ידיים גם בהקשרים אזוריים לנוכח האתגרים.

עיון בהחלטת הממשלה השבוע מעיד על עומק היחסים אליו הגיעו שתי המדינות, אך גם על הפוטנציאל הטמון בהם. ביסוס הקשרים הבילטראליים הענפים יסייע להודו וישראל לשלב ידיים גם בהקשרים אזוריים אחרים

היחסים הבילטרליים בין ישראל להודו חזקים מאי פעם. הם מבוססים על אינטרסים וערכים משותפים, אמון, דיסקרטיות ואמינות שנבנו לאורך שנים. על שני הצדדים להמשיך לטפח אותם כדי להבטיח את קיימותם לדורות. זה הזמן לקצור את תוצרת העשור האחרון ולהתכונן יחדיו היטב לעונה המוצלחת הבאה, בסביבה ולאור סביבה מורכבת,מאתגרת ובלתי צפויה.

NAMASTE, MODI JI
WELCOME TO ISRAEL

דניאל כרמון הוא יוצא שרות החוץ - בעל ותק של 45 שנה בשרות. ייצג את המדינה בארה״ב ובארגנטינה, כשגריר וסגן ראש המשלחת לאו״ם וכשגריר בהודו. היה סמנכ״ל משרד החוץ. כיום יועץ בכיר ב-MIND ISRAEL.