ככל שאנחנו הולכים ומתקרבים למועד הבחירות – שככל הנראה ייערכו ב-20 באוקטובר – נערכות לנגד עינינו המשתאות עוד ועוד מתקפות משולבות על התודעה ועל השפה העברית, שנועדו לעקור מילים וביטויים ממשמעותם המקורית, ולזרוע בלבול וכאוס.

כמובן שזו לא תופעה חדשה בפוליטיקה הישראלית, אבל מאחר שנראה שהיא צוברת תאוצה ומן הסתם עוד תאיץ בהמשך, כדאי לשים לב אליה. מודעות היא נסיוב טוב נגד מניפולציות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים להמשך משפטו הפלילי, 29 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

התופעה הזו נוכחת כמעט בכל פינה מפינות חיינו. הבוקר, לדוגמה, פנה עו"ד עמית חדד לשופטיו של ראש הממשלה ואמר להם "אין משפט שהתנהל חמישה ימים בשבוע. רק משפט אייכמן". ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתעקש להגיע לדיון הזה, הנהן בהסכמה.

נעזוב לרגע את העובדה שהמשפט הזה לא מדויק מבחינה היסטורית (גם משפט הבנקאים נוהל על ידי השופטת מרים נאור במשך חמישה ימים בשבוע). נעזוב גם את העובדה שראש הממשלה וצוות ההגנה שלו עשו ועושים כל שביכולתם כדי לעכב את המשפט. נעזוב אפילו את העובדה שמשפט נתניהו שהולך ומתארך הוא אבן ריחיים על צוואר החברה הישראלית, ולפיכך יש הצדקה לדרוש שהוא יתנהל במתכונת מזורזת מתמיד.

אלה הוויכוחים הענייניים. העקרוניים. המהותיים. אבל ברור לכל מי שעיניו בראשו שהמשפט הנפיץ "רק משפט אייכמן" נשתל כאן בכוונת מכוון לקראת הדיון – ונועד ללכוד את תשומת הלב ולככב בראש מהדורות החדשות.

בעידן החדש שבו לאמת אין כל משמעות – לצוות ההגנה של ראש הממשלה ממש לא אכפת שאולי יהיו מי שיאשימו אותם שהם מוכנים לחטוא אפילו בזילות השואה, עם אנלוגיה מופרכת לחלוטין, העיקר לקדם אינטרס פוליטי מזדמן. מבחינתם, מרגע שהם שותלים בדמיון הציבורי את המשוואה המקוממת "מתייחסים לנתניהו כמו לאייכמן" – המטרה הושגה במלואה.

גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' אין בעיה לבצע מעשים מגונים בשפה העברית אם הם משרתים את צרכיו. בראיון לפודקאסט של נדב פרי הצהיר סמוטריץ' בחוצפה שלא תיאמן שהחטופים האחרונים שוחררו משבי חמאס בזכותו.

"יש חוצפה. יש חוצפה פוליטית. ויש חוצפה שמצריכה כבר יחידת מידה חדשה, אולי על שם האיש עצמו", כותב הבוקר רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות" ומזכיר שלא רק שסמוטריץ' לא תרם לשחרור החטופים, "הוא היה אחד מהגורמים המרכזיים, זולת נתניהו עצמו, ששיבשו וסיכלו את המאמץ להביא את החטופים הביתה במשך שנתיים".

הרי היה זה ראש הממשלה שלא הזדרז לכלול בתחילת המלחמה את שחרור החטופים כאחד מיעדי המלחמה. היה זה סמוטריץ' שהתנגד בתחילה לעסקת החטופים הראשונה בנובמבר 2023 ופעל מאז כדי לחבל בעסקאות השונות שעלו על השולחן.

היום שניהם מתגאים בכל הזדמנות "שחררנו את כל החטופים". נתניהו גם ממשיך ומתלהב ומספר לאחרונה שיישובי מערב הנגב משגשגים מתמיד ומבטיח שגם הגליל העליון יפרח בקרוב ויזרמו אליו עשרות מיליארדים. הארכיון לא שוכח הצהרות רבות כאלה, שלא קוימו.

לא מיותר להזכיר בהקשר הזה, שהיה זה נתניהו שבתחילת המלחמה סירב להצעה להקים ממשלת חירום רחבה ולהכניס פנימה גם את יאיר לפיד ויש עתיד, על חשבון איתמר בן גביר וסמוטריץ', אבל בחר לשמור בכל מחיר על קואליציית ה"בייס" שלו.

מה שלא מונע מנתניהו כעת להבטיח (שוב, בפעם המי יודע כמה) שהדבר הראשון שיעשה אחרי שינצח בבחירות הוא להקים ממשלת אחדות. עוד צירוף מילים שאיבד לחלוטין את משמעותו בישראל.

חיילי צה"ל במנהרה תת-קרקעית של חזבאללה במג'דל זון שבדרום לבנון, ב-18 ביוני 2026 (צילום: עמנואל פביאן)

גם שמות המבצעים הצה"ליים משתלבים לאחרונה במגמה הזו, לעקור את המילים ממשמעותן המקורית. כך, לדוגמא, פעלו הלילה כוחות צה"ל בדרום לבנון ופוצצו מנהרה ענקית שבנה חזבאללה באזור מג'דל זון.

מדובר במנהרה שאורכה יותר מ-200 מטרים, שנחפרה בעומק 25 מטר והכילה מאות רבות של אמצעי לחימה ומספר פירי שיגור שיועדו לפגיעה בשטח מדינת ישראל. עמנואל פביאן, הכתב הצבאי של זמן ישראל, ביקר במנהרה וכתב עליה בשבוע שעבר.

ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ פרסמו הלילה הודעה ובה הצהירו, בין היתר, כי שמו של המבצע להשמדת המנהרה הוא "סוף פסוק". ספוילר: זה לא יהיה סוף פסוק.

ההיערכות החדשה בלבנון, בעקבות הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון שנחתם בוושינגטון, נמשכת גם הבוקר.

מקור ממשלתי בלבנון אמר לעיתון " א-שרק אל-אווסט" כי פריסת צבא לבנון בשתי העיירות פרון וזוטר המערבית צפויה להתבצע בשעות הקרובות, בפיקוחו הצמוד של מפקד פיקוד מרכז האמריקאי (סנטקום), האדמירל בראד קופר.

קופר צפוי להגיע לדרום לבנון מתל אביב מלווה בצוות משקיפים שתפקידם לסייע בפריסת הצבא בשתי העיירות, בהתאם למסמך המסגרת, שבו נקבעו פרון וזוטר המערבית כאזורי מודל לפריסה החדשה. המהלך צפוי להתרחב בהמשך גם לעיירות נוספות, לאחר שיפונו בהדרגה על ידי צה"ל.

אותו מקור ציין כי לבנון דבקה בדרישתה מארה"ב להפעיל לחץ על ישראל לפנות לאלתר את מבצר הבופור ואת העיירות סביבו.

כוחות הצלה של צבא מקסיקו מחפשים אחר לכודים בבניין שקרס ברעידות האדמה בוונצואלה, 28 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Matias Delacroix)

עשרות אלפים עדיין נעדרים תחת ההריסות בוונצואלה. לפחות 1,430 בני אדם נספו בשתי רעידות האדמה העוצמתיות שפקדו את המדינה ביום רביעי, מוטטו מאות מבנים על יושביהם והכניסו את המדינה הענייה לכאוס מוחלט.

גם בוונצואלה מנסים כעת לשדר תמונות מעודדות של "יחד ננצח". משרד התקשורת של ונצואלה מפרסם ברשתות החברתיות סרטונים ובהם נראים צוותי חילוץ ממשלתיים פועלים כתף אל כתף עם אזרחים מתנדבים בניסיונות נואשים לחלץ לכודים מתחת להריסות.

אבל שליח "הגארדיאן" לוונצואלה מדווח כי "ברחובות גובר הזעם על מה שרבים רואים כתגובה איטית של ממשלה שלא הייתה ערוכה למשבר בסדר גודל כזה. יתר על כן, הם גם כועסים שננטשו לגורלם בשעות הראשונות שלאחר האסון".

המשפטים האחרונים עלולים להיות טריגר המעורר תגובה רגשית קשה אצלנו בישראל.

מפגינים בעד גיוס חרדים חוסמים כביש בבני ברק, בתגובה לחסימות כבישים במחאה על מעצר עריקים, 26 ביוני 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ראש מפלגת ישר! גדי איזנקוט אמר הבוקר בוועידת אצבע הגליל של אוניברסיטת תל חי, כי הוא יעדיף ללכת לבחירות נוספות ולא ייכנס לקואליציה שלא תחוקק חוק גיוס ושירות לאומי שיחול על כלל אזרחי המדינה.

ההצהרה הזו מגיעה על רקע הכוונה בוועדת חוץ וביטחון לחוקק בשבועות הקרובים חוק פטור מלא לחרדים, המנוגד לכל ההצהרות הבומבסטיות של ראש הממשלה בנושא (שגם הן יכלו להשתלב בסעיף הראשון על הזניית העברית).

"זו הצעת חוק כה קיצונית, שאין טעם להתחיל לנתח אותה בכלים חוקתיים", כותב הבוקר יובל יועז בזמן ישראל, "במסגרת הפסאדה של חוק ההשתמטות שהיה על השולחן עד עתה, במענה לטענה כי מדובר בחוק הפוגע בזכות היסוד החוקתית לשוויון, התשובה תמיד הייתה – צריך לראות את התמונה הרחבה, לאורך שנים מכסות הגיוס החרדי יעלו והפגיעה בשוויון תצטמצם.

"ביחס לחוק החדש, שעניינו הלבנת משתמטים בלבד, לא ניתן עוד לתת תשובות מתעתעות כאלה. זהו חוק בלתי חוקתי באופן מלא, בוטה, במפגיע".

נבחרת קנדה חוגגת את עלייתה לשלב ה-16 במונדיאל 2026, אחרי ניצחון על נבחרת דרום אפריקה באינגלווד, קליפורניה, 28 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Marcio Sanchez)

קנדה – אחת משלוש המדינות המארחות את המונדיאל – הייתה אתמול לנבחרת הראשונה שהבטיחה את עלייתה לשלב 16 הנבחרות, כשגברה על דרום אפריקה 1:0 באחד המשחקים המשעממים עד כה. ולא היו הרבה.

למרות שנופח, נמתח, ועבר "אמריקניזציה" בוטה, המונדיאל מספק עד עכשיו רגעים מלהיבים לרוב.

"שלב הבתים של מונדיאל 2026 הסתיים, ואי אפשר להכחיש שזה היה כיף – אבל גם מאוד אמריקאי", כותב שאול אדר בזמן ישראל, "כלומר גדול, גדול מאוד, גדול מדי, כמו חבית של עוף מטוגן עם דלי גלידה בצד ומפית זעירה. 72 משחקים שלא קבעו הרבה, ובעצם רק עכשיו הגענו לנקודת הפתיחה של הטורניר".

אז קנדה כבר בשלב הבא. והערב יתברר אילו שתי נבחרות יצטרפו אליה, כשברזיל תפגוש את יפן (ב-20:00) וגרמניה תתמודד עם פרגוואי (ב-23:30).

בנימין נתניהו, מאי 2008