הגיע הזמן להסתכל במראה ולהודות איזו חברה הפכנו להיות. אלימה יותר, מסוכנת יותר ובעיקר כזו שמתקשה להודות בכך. נכון, יש בישראל אנשים יוצאי דופן. יש כאן טוב עמוק, נדיר אפילו, כזה שקשה למצוא במקומות אחרים.

אנחנו רואים את הטוב הזה בהתנדבות, בערבות ההדדית, בהתגייסות למען חיילים, מפונים, קשישים ומשפחות במצוקה. ראינו אותו גם בשעות הקשות ביותר שידעה המדינה בשנים האחרונות.

הרב יואב אנדי הוא ראש המדרשה למנהיגות בחנתון, רב מסורתי (קונסרבטיבי) שמקדיש את פועלו לחינוך דור המנהיגות הבא של ישראל ופועל לחיבורים בין יהודים ליהודים, בין יהודים לערבים ובין האדם למקום.

קודם כל צריך לומר את הדבר הפשוט: אנחנו במלחמה. לא סיסמה – מציאות של פיקוח נפש. מלחמת מצווה. במצב כזה, ההלכה עצמה קובעת שמחללים שבת, שוברים סדרי עולם, עושים כל שנדרש כדי להציל חיים.

כך חונכנו, כך למדנו. ואז מגיעים דברים כמו המכתב של הרב אלי סדן – ופתאום מתברר שיש דברים חשובים יותר מהצלת חיים: קרבה בין גברים לנשים. כאן, משום מה, נגמרים הטיעונים של פיקוח נפש.

הרב יואב אנדי הוא ראש המדרשה למנהיגות בחנתון, רב מסורתי (קונסרבטיבי) שמקדיש את פועלו לחינוך דור המנהיגות הבא של ישראל ופועל לחיבורים בין יהודים ליהודים, בין יהודים לערבים ובין האדם למקום.

כמה פעמים שמעתם בשנתיים האחרונות את מטבע הלשון "אנו בזמנים היסטוריים"? עם כל הטירוף והאירועים הקשים לעיכול שעברנו (ועוד לא עיכלנו), הוא כבר שחוק וכמעט חסר תוכן, ומתקבל על גבול האדישות. גם המשפט "מעכשיו הדברים חייבים להשתנות" זוכה לגלגול עיניים ותו לא.

אבל האמת היא, שאנו לא רק עוברים ימים קשים, מפחידים, עצובים וגם מעוררי תקווה, ואנו לא רק בימים שהחטופים שלנו ממשיכים להתענות במנהרות עזה והמשפחות שלהם נאחזות בכל שביב תקווה שקיים. אנו לא רק בימים שהמערכה בעזה גובה מחירים שאנו כבר מתקשים לעמוד בהם ולא רואים בהם תוחלת. אלו ממש זמנים היסטוריים, וימים שבאמת יכולים להיות בעלי משמעות הרת גורל לעתיד ילדנו כאן.

הרב יואב אנדי הוא ראש המדרשה למנהיגות בחנתון, רב מסורתי (קונסרבטיבי) שמקדיש את פועלו לחינוך דור המנהיגות הבא של ישראל ופועל לחיבורים בין יהודים ליהודים, בין יהודים לערבים ובין האדם למקום.

בימים הראשונים שאחרי ה-7 לאוקטובר, כאשר גודל המחדל והזוועות החלו לנחות עלינו – זעקנו להבאת החטופים הביתה, ועכשיו. כבר אז, היו שקמו והתעקשו לשאול: "מה יותר חשוב – ניצחון במלחמה או החזרת החטופים", והיה גם מכון מכובד שהתעקש לערוך סקר עם השאלה הזאת בדיוק.

ברור לכל, כי בעצם השאלה הזו מצוי הפסול, כי אלו לא שני דברים הנוגדים זה את זה אלא דווקא המשלימים אחד את השני – לא יהיה ניצחון ללא החזרת החטופים.

הרב יואב אנדי הוא ראש המדרשה למנהיגות בחנתון, רב מסורתי (קונסרבטיבי) שמקדיש את פועלו לחינוך דור המנהיגות הבא של ישראל ופועל לחיבורים בין יהודים ליהודים, בין יהודים לערבים ובין האדם למקום.

ימי המלחמה מתמשכים, המילואימניקים מביאים עמם רוח של "יחד" ודרישה לשינוי, ובעולם הפוליטי לא מצליחים אפילו לקיים דיון על "היום שאחרי".

תשתית סיפורו של העם היהודי הייתה מאז ומעולם "התקווה". הדבר בא לידי ביטוי בכמיהה בת אלפיים שנה לשוב לארץ הקודש, וכמובן תשתית הציונות עצמה. העם היהודי ידע תקופות קשות מאוד ובכולן, האמונה ניצחה. האמונה בקב"ה, האמונה ברוח האדם, האמונה באנושיות, האמונה בנצחיות העם. התקווה הייתה שם ובלעדיה לא היינו שורדים ולא היינו חולמים חלומות – כיחידים, כקהילות וכעם.

הרב יואב אנדי הוא ראש המדרשה למנהיגות בחנתון, רב מסורתי (קונסרבטיבי) שמקדיש את פועלו לחינוך דור המנהיגות הבא של ישראל ופועל לחיבורים בין יהודים ליהודים, בין יהודים לערבים ובין האדם למקום.

ארצות הברית חוגגת בימים אלה 250 שנות עצמאות. בעוד שבוושינגטון מתעקש הנשיא דונלד טראמפ שהחגיגות תהיינה בדמותו עם מופעי היאבקות, שיפוץ לא מוצלח במיוחד של בריכת ההשתקפות למרגלות אנדרטת לינקולן ומופעי מוזיקה המוניים – בניו יורק מתעצבת הפוליטיקה הפרוגרסיבית האמריקאית.

*  *  *

זה נעשה לא מעט בהשראתו של מי שיש הרואים אותו כמקבילו הפופוליסט של טראמפ משמאל, הלא הוא זוהרן ממדאני, ראש העיר הפופולרי של ניו יורק.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

אמריקה בגיל 250 מציבה בפנינו את אחד הפרדוקסים המוזרים בהיסטוריה המודרנית. שום דמוקרטיה לא צברה עוצמה כלכלית, צבאית, טכנולוגית ותרבותית גדולה יותר. ועדיין הציבור האמריקאי בדיכאון. להבדיל מחגיגות המאתיים ב-1976, שאת אופיין החגיגי אני זוכר כילד, כעת יש חרדה, כעס ופילוג.

לכאורה, מוזר. כי ארצות הברית היא עדיין הכלכלה הגדולה בעולם, המעצמה הצבאית המובילה, בית לתאגידים החשובים בעולם ולאוניברסיטאות הנחשבות ביותר, והיצואנית המרכזית של התרבות הפופולרית הגלובלית. השווקים הפיננסיים של אמריקה והמחקר המדעי שלה משפיעים על מיליארדי בני אדם הרחק מעבר לגבולותיה. כמעט בכל מדד מקובל זהו סיפור הצלחה מסחרר.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com