כאשר יום השואה ויום הזיכרון לרצח העם הארמני חלים באותו תאריך, יש הזדמנות להרהר יחד בעבר המשותף – ובעתיד כשותפים.

*  *  *

השבוע, ה־24 באפריל השנה, ציין רגע נדיר ורב-עוצמה: לראשונה זה שנים יום השואה – יום הזיכרון לשואה ולגבורה בישראל – חל במקביל ליום הבינלאומי לציון רצח העם הארמני משנת 1915. הצירוף הזה הוא הרבה מעבר לסמלי – הוא מזמן ליהודים ולארמנים הזדמנות עמוקה להכיר בהיסטוריה המשותפת של סבל, הישרדות, ומאבק ממושך לצדק ולהכרה.

ד"ר שמואל לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא מרצה באוניברסיטת חיפה ומשמש כעמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. בימים אלו הוא עובד על ספר בנושא ג'נוסייד במאה העשרים.

בארמניה ציינו לאחרונה את הפלישה של אזרבייג'ן למובלעת הארמנית נגורנו קרבאך בספטמבר לפני שנה. במהלך כשבוע בוצע שם טיהור אתני, וכמעט כל 120,000 התושבים נסו על נפשם.

ישראל, כידוע, חימשה את אזרבייג'ן בחלק ניכר מהנשק שבו השתמשה להרס המובלעת, כמו גם למלחמות הקודמות שלה בארמניה.

ד"ר שמואל לדרמן מתמחה בתיאוריה פוליטית ולימודי הג'נוסייד. הוא מרצה באוניברסיטת חיפה ומשמש כעמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. בימים אלו הוא עובד על ספר בנושא ג'נוסייד במאה העשרים.

המלחמה באיראן נועדה, על פי מצגי ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לשנות את פני המזרח התיכון. בפועל, על פי התמונה העולה מן המעקב של "תמרור- פוליטוגרפיה", היא שינתה קודם כול את מעמדה של ארצות הברית באזור, את מעמדה של ישראל בוושינגטון, ואת השאלה שהמערכת האמריקאית העדיפה במשך עשרות שנים לא לשאול בקול רם: האם ישראל עדיין נכס אסטרטגי לארצות הברית, או שכבר החלה להפוך לנטל.

הרבעון השני של 2026 עמד כמעט כולו בצילה של איראן. הסוגייה הפלסטינית, עזה, פתרון שתי המדינות, ואפילו הסכמי אברהם, נדחקו לשוליים. זו אינה דחיקה מקרית של נושא מפני משבר זמני, אלא ביטוי לעומק היעדר המדיניות האמריקאית.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.

אנחנו עומדים בפתחה של מערכת בחירות, שתהיה משופעת בהבטחות של פוליטיקאים על כל הדברים הנפלאים שהם יעשו אם רק נבחר בהם.

סביר ששיקום הצפון, חבל ארץ שבמשך שנים סובל מהפקרה והזנחה פושעת, יזכה לנתח משמעותי מההבטחות הללו. יכול להיות, שכדי לשכנע אותנו בכנות הכוונות, ייזרקו לאוויר כל מני מספרים מרשימים כמו מספר המיליארדים שאושרו או מספר יחידות הדיור שעתידות להיבנות.

אורנה אנג’ל היא אדריכלית, מומחית לקיימות ויו"ר התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל, המשלבת בין תכנון אדריכלי, ניהול ציבורי והובלת פרויקטים עירוניים רחבי היקף. כיהנה, בין השאר, כסגנית מתכנן מחוז ירושלים במשרד הפנים, כסמנכ”לית תכנון וקיימות בחברת שיכון ובינוי וכמנכ”לית אוצר מפעלי ים, שם הובילה את תהליך חידושו. פיתוחו ושימורו של נמל תל אביב. אנג’ל שימשה גם כדירקטורית בגופים ממשלתיים וציבוריים, בהם התעשיה האווירית וביטוח לאומי, והייתה שותפה לקידום יוזמות בתחומי התכנון, המרחב הציבורי והחברה. כיום פועלת לחיזוק מעמד האדריכלות בישראל, לקידום איכות התכנון ולשיפור המרחב הבנוי לטובת הציבור.