מה לעשות, התפיסה שתשלום פיצוי על נזק הוא "דמי שתיקה" או "אתנן" כשהנזק נגרם כתוצאה מפגיעה מינית – חייבת לעבור מן העולם.
בפוסט שזאב אברהמי פרסם כאן בזמן ישראל, בעקבות מותם של 9 נפגעי תאונת מסוק, ביניהם שחקן הכדורסל קובי בראיינט, הוא טוען שאי אפשר לכנות את המנוח "אנס" כיוון שלא הורשע בדין פלילי. ומדוע לא הורשע? כיוון שהנפגעת משכה את תלונתה בעקבות הסדר פיצוי נדיב. לאברהמי זה מספיק. אם אין הרשעה, אין אונס. ולמה אין הרשעה? כי הנפגעת לא רצתה.
גלית לובצקי היא עורכת הדין המייצגת נפגעי עבירות בתביעות נזיקיות ובהליכים במשפט הציבורי
ההתפתחות המעניינת והדרמטית יותר, במהלך ביקור דונלד טראמפ בסעודיה, נוגעת להחלטתו להסיר את הסנקציות מעל סוריה, ולמעשה להעניק "חותמת כשרות" לממשל החדש בדמשק.
אמנם נכונו לממשל החדש בסוריה אתגרים ומהמורות לרוב, אולם הסרת הסנקציות פותחת בפניו את הדרך לסיוע כלכלי בינלאומי, ומדגישה כי נטל ההוכחה הינו על אחמד א-שרע (מוחמד אל-ג'ולאני).
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
עשן בלי גבול
"כל הזין במלחמה פוליטית"
אז אתה לא חוזר לצו 8?
"ברור שחוזר"
–
"בשביל הצוות. אם מישהו מהצוות שלי ייפגע, לא אוכל לחיות עם עצמי".
אבל אתה יודע שהמלחמה הנוכחית תהרוג חטופים ולא תציל אותם? שזו מלחמה פוליטית?
"יודע. אבל הצוות. הם יעשו הכל בשבילי, וגם אני בשבילם".
הם גם יעשו הכל אם תיפול בשבי?
–
–
"אמא, תפסיקי".
אבל אתה יודע שהמלחמה הנוכחית תהרוג חטופים ולא תציל אותם? שזו מלחמה פוליטית? "יודע. אבל הצוות. הם יעשו הכל בשבילי, וגם אני בשבילם". הם גם יעשו הכל אם תיפול בשבי? "אמא, תפסיקי"
ד"ר רתם סיון הופמן היא רופאה מומחית לרדיולוגיה אבחנתית. מצנתרת מוח ומנהלת מכון הדימות בבית החולים מאיר. אמא ללוחם בחטיבת הקומנדו (במיל.), לצוער בקורס חובלים ולמתבגרת. ממובילות תנועת "אמא ערה" וחברה בחוג להנעה מדינית של מפלגת הדמוקרטים.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"אחרי ההתרסקות - המדינה תצטרך להתעורר למשהו חדש"
אחת לשבוע, בערך, אני מאנפרנד מישהו מחברי הפייסבוק שלי. זה מתחיל הרבה קודם, בהחלטה אם לאשר למישהו שפנה אליי בבקשת חברות בפייסבוק את החברות.
העיקרון המנחה אותי בהחלטה אם לאשר למישהו חברות או לא הוא זה: האם יש פוטנציאל שדברים שהוא כותב או מעלה לדף הפייסבוק שלו יעצבנו וירגיזו אותי. התרגזות והתעצבנות אינן טובות לבריאות, כך קראתי, ובמקרה זה לא מדובר בבריאות תיאורטית אלא ממש בבריאות שלי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבטיח כמעט בכל נאום ש"נצח ישראל לא ישקר" ומייד חוזר לשקר
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לזאב -העסקה לא נעשית מול החברה כולה.
החברה אחראית לדעת מי אלים מינית ויש להגן על נשים ממנו. שום עסקה או כסף לא מבטלים את זה. הכסף הזה לא מנקה מצפונים, ולחברה מותר להתייחס לבריאנט איך שהיא רואה לנכוו, ללא תלות בעסקה הזאת
אני לא אענה פה בפרוטרוט למי שחזות ההמשפט הוא המקצוע שבחרה לעיסוקה ואז מתלוננת שאני רואה את העולם כך. כתבת פה המון דברים שלא אמרתי, טענת כנגד דברים שלא טענתי, ושמת בפי מילים לרוב. הטיעון שלי הוא מאוד פשוט: היתה פה עסקה. העסקה היא אני מקבלת כסף ושותקת. זו העסקה. לנותן הכסף לא מעניין שום דבר חוץ מהשתיקה. אני מצדיק לגמרי את ההחלטה שלה לקחת את הכסף. אבל ברגע שלקחה החברה לא יכולה להתייחס לברייאנט כמו שחברה אמורה להתייחס לאנס ברוטלי. איפה זה ואיפה הטענה שדרשתי ממנה להיות שליחת ציבור?